שימור שטחים בעזרת שמירה עלֹ מינים-הטמעת ערכי טבע בתכניות בינוי

01.01.2016

מיפוי קווי הממשק בין מערכת התכנון לבין הגנה על ערכי טבע מכוח חוק גנים ושמורות, במטרה להביא לשילוב טוב יותר בין שתי המערכות ולהגנה טובה יותר על ערכי טבע במערכת התכנון

מקבצי אירוס ארגן נפגעו חלקית כי למפעיל לא היה מושג באיזה צמח מדובר וכי לא קיבל הנחיות בנושא

מקבצי אירוס ארגן נפגעו חלקית כי למפעיל לא היה מושג באיזה צמח מדובר וכי לא קיבל הנחיות בנושא

רשות הטבע והגנים (רט"ג) התמקדה שנים רבות בהגנה על שמורות הטבע בישראל. במהלך השנים נוסף נדבך נוסף לנושאי המיקוד, והוא הטיפול במסדרונות האקולוגיים, בשטחים שבין השמורות, למרות שאין לרט"ג דרך סטטוטורית להגן על שטחים אלה. רט"ג המעיטה להשתמש בכלי חשוב שנמצא ברשותה, והוא הגנה על ערכי טבע. הסיבה המרכזית לכך היתה החשש שעימות בין שמירה על ערכי טבע באמצעות חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הנצחה, לבין חוקים אחרים, ובראשם חוק תכנון ובניה, יביא ליצירת תקדים בו יקבע מעמד נחות לחוק "שלנו" והנזק לשמירת הטבע יהיה גדול.

היתה ביקורת רבה מבית על עמדה זו, משום שבניה, פיתוח ותשתיות הם הגורמים העיקריים להרס בתי גידול וערכי טבע מוגנים בישראל. כמו כן, נוספה ביקורת ממבקר המדינה שהתייחס לכך שרט"ג אינה ממלאת את חובתה החוקית בטיפול בערכי טבע מול קק"ל. הביקורת של מבקר המדינה הגיעה מתוך ביקורת שמקורה בחברה האזרחית, ובעיקר בחברה להגנת הטבע.

השינוי האסטרטגי המהותי לא היה בתוך הארגון אלא דווקא בחוק התכנון והבניה (וכמובן שרט"ג היתה גורם משמעותי שהביא לתיקון בחוק, ככל שהדברים נוגעים לערכי טבע). תיקון 101 לחוק מחייב שכל תכנית לבינוי בישראל תקבל את התייחסות רט"ג לנושא ערכי הטבע בתחום התכנית. זה שינוי מהותי ביותר, שחייב את רט"ג להערכות רבתי ולשינויים מפליגים בהתנהלותה בכל הקשור לערכי טבע. עו"ד ומתכננת ערים איריס האן וניר אנגרט כתבו מסמך מדיניות, שתכליתו להכין את רט"ג לשינויים בחוק. בתהליך השתתפו רבים נוספים מכל חלקי רט"ג, והתהליך לווה על ידי ועדת היגוי חיצונית.

המסמך מציע דרך התנהלות לגבי כל התכניות. השלב הראשון הוא סילוק תכניות שלא נעסוק בהן כלל. בחנו את הידע הקיים על ערכי טבע במרקם העירוני, ובאזורים בהם ידוע על ערכי טבע חשובים לא יינתן היתר כללי והתכניות יבדקו כמו בשטחים פתוחים. עם זאת, ברוב השטח הבנוי יינתן היתר כללי לפגיעה בערכי טבע, כדי שלא לעכב שלא לצורך תהליכי פיתוח ובעיקר כדי שלא להעסיק את "המערכת" באזורים שמראש ידוע שהם אינם גבוה בסדרי הקדימות של הארגון.

השלב השני בהתנהלות הוא ההתייחסות לתכניות בשטחים פתוחים או ערכיים. הניסיון מלמד שברוב המקרים בהם יזמים ממשלתיים או פרטיים באים בדברים עם רט"ג בזמן הכנת התכנית ולא אחריה, יש לתכנית סיכוי טוב יותר לעבור. לפיכך ההמלצה המפורשת במסמך המדיניות לכל היזמים היא לנקוט בשיטת פעולה זו, וכך כל הצדדים נשכרים: מתבצעת הגנה טובה יותר על ערכי הטבע, והיזם חוסך זמן ניכר וממון רב ומקדם את התכניות בקלות יחסית.

הטיפול בערכי טבע יחייב פעולה דומה גם מול יוזמות וגופים שלא מחויבים לפעול על פי חוק התכנון והבניה. לא תהיה הפלייה בין גופים מפתחים לאחרים ונדרש לנהוג בכולם באופן דומה כנדרש בחוק.

קטגוריות