שיר על נחלים

כשהזמרת אילנית שרה "מי הנחלים מקיימים את הזרימה שנה אחר שנה", מתארות המילים שגרה פסטורלית של טבע שאינו מופרע. ואולם, בישראל של ימינו, לא כל נחלי הארץ זורמים ורבים מהם סובלים משאיבות יתר, מזיהומי שפכים עירוניים ותעשייתיים ומפגיעה בחי ובצומח ובמערכת האקולוגית כולה. המים הם משאב שבלעדיו אין לטבע קיום, ועם ההבנה שלטבע יש זכות למים, חלו כמה שינויים מבורכים שתרמו לשיפור משק המים בטבע ולהטבה במצב הנחלים.

טיפול במי שפכים היה אחד האתגרים הגדולים, וזה כמה שנים שישראל מובילה בתחום, גם ברמה עולמית. אם בעבר זרמו מי שפכים לנחלים ולים, הרי שהיום רוב המים האלה עוברים דרך מכוני טיהור שפכים הממוקמים ברחבי הארץ ושם מטפלים בהם, מטהרים אותם והופכים אותם למי קולחין. מי הקולחין אמנם אינם מתאימים לשתייה, בשל איכותם הירודה ביחס למי הברז, אבל מרביתם מתאימים לשימושים אחרים ובעיקר לחקלאות.

אריאל כהן, ראש תחום סקרים סביבתיים והידרולוגיים ברשות הטבע והגנים, מספר שאיכות מי הקולחין נקבעת על פי סוג הטיפול ושיש מאות מתקנים בארץ עם שונות באיכות המים. "רוב המים המטופלים עוברים למאגרים ומשם מווסתים אותם לצורכי חקלאות, ורק במקרים בודדים הם עוברים להשקיה – באופן ישיר או דרך בריכות חמצון. מדי פעם מתרחשות גלישות של מי קולחין מהמאגרים. זאת משום שעם הגידול באוכלוסייה גדלה גם כמות מי הקולחין, ובשל מגבלת נפח האגירה ביחס לכמות המיוצרת, גולשים עודפי קולחין מהמאגרים לנחלים ומזהמים אותם. גלישות אלו מתרחשות בעיקר בחורף כאשר ההשקיה החקלאית מצומצמת. תפיסת רשות הטבע והגנים היא שהנחלים צריכים לקבל מים טבעיים (מי מקור) או מי קולחין באיכות גבוהה בלבד, וגם אז אך ורק כפתרון ביניים".

הנהר הפך למזבלה

נחל נעמן, השוכן בעמק זבולון שבצפון, הוא דוגמה לנחל בתהליך שיקום שעדיין סובל מתקלות מי קולחין ואחרות. זהו נחל איתן שהיה בעבר נהר רחב ואף שימש למסחר ולשיט, עם מעיינות שופעים שספיקתם עמדה על 60 מיליון קוב מים בשנה, שבחודשי החורף הציפו שטחי ביצות רחבים.

אירוס הביצות פורח בשמורת טבע עין אפק. צילום: רעי סגלי

כחלק ממאמצי שיקום נחל נעמן נעשים מאמצים להשיב אליו את צמחי הנימפאה התכולה- צילום אלון מאיר, כחלק ממאמצי שיקום נחל נעמן נעשים מאמצים להשיב אליו את צמחי הנימפאה התכולה- צילום אלון מאיר

ואולם, הבריטים ייבשו את הביצות, חפרו תעלות לניקוז המים ויישרו את הנחל המתפתל. כשקמה המדינה התפתחה סביבו חקלאות כולל בריכות דגים, ומקורות החלה לשאוב במעלה הנחל. משנות ה-60 הפך הנחל, או מה שנשאר ממנו, ל"פח אשפה" אזורי והוזרמו אליו מי ביוב, שפכים גולמיים של התעשייה, פלט מבריכות הדגים וגלישת מי קולחין – בעיקר בחורף.

מכון טיהור השפכים בכרמיאל מעביר את המים המופקים בו למאגר ייעודי, ובחורף, כשהביקוש למים לחקלאות פוחת, המאגר מתמלא וגולש פעמיים-שלוש פעמים בעונה. מי הקולחין הזורמים לנחל נעמן מזהמים אותו ופוגעים בו. לדברי כהן, מדי שנה סוקרים ומנטרים את הנחל ובודקים את תמונת המצב של המזהמים. "הבדיקות נעשות ממקור הנחל בשמורת טבע עין אפק ולאורך תחנות שונות בנחל, ולאחרונה התוצאות מעודדות. יש פחות עומסים אורגניים בנחל, תהליך ההמלחה הואט משמעותית וניכר שיפור משנה לשנה". לאחרונה ביצעה רשות הטבע והגנים בשיתוף רשות המים סקר מאגרי קולחין בישראל בראשותו של כהן, ומצאה שאיכות הקולחין הולכת ומשתפרת. השימוש הגובר במים מותפלים (מים דלי מלחים) לצריכה ביתית גרם להפחתת המליחות, והמשמעות היא שהקולחין מהווים משאב נדרש. גידול בניצול הקולחין לחקלאות עשוי להקטין את עומס המזהמים בנחלים ובדרך עקיפה גם לשחרר לטבע מי מעיינות ומאגרי שיטפונות שייעודם ניצול חקלאי.

אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים ברשות הטבע והגנים, מחדד את חשיבות המים בנחל נעמן ומספר שנעשתה תכנית לשיקום משק המים בנחל. "במסגרת התכנית, רשות המים מצמצמת את הפקת המים מהאקוויפר של הנעמן ולאחרונה רואים שיש גידול בשפיעה הטבעית של המעיינות. הצמצום בהפקת מים ובשאיבות יביא בהדרגה לעלייה של מפלס המים באקוויפר וישפר את השפיעות של מעיינות הנעמן". הלל גלזמן, מנהל מחלקת ניטור נחלים, מוסיף על כך ואומר: "כאשר יהיו יותר מים מותפלים, מקורות תשאב פחות – זה המפתח להצלחה – אבל התכנית מתעכבת כי תושבי מטה אשר מתנגדים להקמת מתקן התפלה ועד אז אין תחליף למים הנשאבים".

בנחל נעמן אוכלוסיה יציבה של צבים רכים- צילום דותן רותם, בנחל נעמן אוכלוסיה יציבה של צבים רכים- צילום דותן רותם

אל נחל הנעמן הוזרמו במשך השנים גם מי הפלט של בריכות הדגים שמפעילים קיבוצי האזור כענף חקלאי לכל דבר. אוזן מסביר שמים אלה עשירים בחומר אורגני ולכן מזהמים מאוד. "פעם הזרימו אותם לאן שרצו, אבל היום יש תקנות שקובעות שצריך לטפל במים ואפשר להזרים אותם לנחל רק בתקופות מסוימות". טיפול נכון במי המדגים מפחית את הזיהום, ורשות הטבע והגנים מסייעת לכך גם תקציבית, כדי לשקם את הנחל. אחד הפתרונות שמסתמן הוא שאת המים הללו יזרימו לנקודה אחרת בנחל, במפגש עם נחל חילזון, שכן שם הנחל פחות רגיש והדבר יבטיח שהחלק המרכזי בנחל, שכולל את שמורת עין אפק והפארק המשוקם, יישאר נקי.

המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא שטיפול נכון במים והתחשבות בטבע ובסביבה הם הדרך הנכונה לשיקום נחלים, ושהנגשתם לציבור תקרב אותו אליהם ותייצר יותר מחויבות. אוזן מאמין שסביב נחל נעמן צריך לקום פארק מטרופוליני, שישמור על השטחים הירוקים באזור שבו מתפתחות תעשייה וחקלאות. הקצאה של שטח שיהווה רצועה ירוקה וניהול נכון שלו ושל המשתמשים בו יאפשרו הקמה של יוזמות תיירותיות וכלכליות לצד שמורות טבע ופארקים.

בנחל נעמן עולם חי עשיר- צילום אלון מאיר, בנחל נעמן עולם חי עשיר- צילום אלון מאיר

מסלול טיול בנחל נעמן

אחרי שהופסקה הזרמת השפכים לנחל נעמן, החלו פעולות שיקום הנחל על ידי רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה. "לפני כעשור", מספר גלזמן, "החלו בהסדרה של הגדות ושל שיקום אקולוגי וביולוגי של הנחל. נוסף לכך, הונגש לציבור קטע מהנחל בשמורת טבע כרי נעמן שאורכו כקילומטר וחצי".

גלזמן ליווה את המהלך החשוב, שכלל כמה שלבים. קודם כול ניקו את הנחל וסילקו אשפה שהצטברה במשך שנים, ואחר כך שיקמו את הגדות, ניקו אותן ואפשרו לצמחייה הטבעית לשקם את עצמה. גדה אחת פיתחו והנגישו לטובת נופש ופנאי והיום מדובר בפינת חמד לתושבי האזור, שזכו לריאה ירוקה חדשה ונקייה. לאורך גדה זו נסלל שביל הליכה מונגש שמתאים גם לעגלות ילדים ואופניים, ולאורכו נשתלו עצי נחלים וחורש טבעי כדי להחזיר את צביונו הירוק. כמו כן, הקימו במקום פינות מוצלות וגשרונים יפים והפכו אזור מוזנח לחלקה מטופחת. פעולות השיקום לא תמו, והן נעשות כעת גם בקטעים נוספים. את הגדה השנייה הותירו טבעית ופראית, ובעקבות פעולות הניקוי והשיקום התפתחה בה הצמחייה והשתקמה בכוחות עצמה. כעת היא מלאה בשיחי קנה ופטל לרוב, ופרויקט הדגל יהיה להשיב למים את הנימפיאה התכולה.

איך מגיעים? מכביש מס’ 4 פונים מזרחה באזור התעשייה של קריית ביאליק לשדרות חן. נוסעים עד הסוף ומגיעים לחניון. גשר מעל הנחל מוביל לשביל הטיול.

גשר להולכי רגל עובר מעל הקטע המשוקם של נחל נעמן- צילום הלל גלזמן, גשר להולכי רגל עובר מעל הקטע המשוקם של נחל נעמן- צילום הלל גלזמן

ושבו מים לנחלים

בחודש פברואר שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, הנחה את רשות המים, להכין בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, תכנית כוללת להשבת מים לנחלים. התוכנית הינה חלק מהתמודדות עם מחסור המים בישראל, עקב רצף נדיר של ארבע עונות חורף שחונות רצופות וחוסר ודאות לגבי כמות המשקעים השנה.

שר האנרגיה ביקש לבחון את האפשרות לצמצם באופן משמעותי את שאיבת המים ממקורות המים הטבעיים, ולהגדיל את כמויות המים המותפלים כדי לאפשר לנחלים להשתקם באופן טבעי.

בעקבות כך יגיש השר לאישור הממשלה תוכנית להשבת המים לנחלים שתהיה חלק מתוכנית רחבה להתמודדות עם המחסור במקורות המים הטבעיים בישראל, הצלת ימת הכנרת ופתרונות נוספים להתמודדות עם רצף הבצורות.

השר שטייניץ: "המחסור במקורות מים טבעיים מחייב קידום מספר פתרונות במקביל, והשבת מים לנחלים כחלק משיקומם הוא אחד מהם. במהלך השנים ועם גידול האוכלוסייה, השימוש במים גדל. עלינו לפעול בהקדם, ולמנוע את המשך ההזנחה שהייתה בעבר. מלבד קידום מתקני התפלה, עלינו לפעול כדי לשמור על הטבע שלנו ולהציל את הנחלים ואת הכנרת. זהו פרויקט לאומי חשוב, שנקדם את יישומו במהירות האפשרית".