שכונת הפרפרים

שיתופי פעולה בטבע בין חיות בר מוכרים זה מכבר, ובכל זאת – תלות מוחלטת של פרפר בנמלים היא תופעה ייחודית. המין המדובר מעופף רק חודש וחצי בשנה ומטיל את ביציו בבסיס הגזע של שיחים ובני שיח, בסמוך לקיני נמלים מהסוג לבובית. אלו מאמצות את הזחלים הבוקעים, מכניסות אותם לקן, מאכילות אותם, מטפלות בהם ומגינות עליהם עד להתבגרותם. אין מדובר בכנימות, אשר מינים רבים שלהן נעזרים בנמלים, אלא במין קטן-ממדים של פרפר ששמו "כחליל הגליל", השם את מבטחו בנמלים. מה מרוויחות הנמלים מהעסק? מסתבר שבתמורה לעבודתן, הן זוכות ל"טל דבש", מעין נוזל מתוק שזחלי הפרפר מפרישים מבלוטות בגופם ומשמש ככל נראה להזנת רימות הנמלים.

נמלה מהסוג לבובית לצד ביצים וזחל של הפרפר כחליל הגליל צילום גיא פאר, נמלה מהסוג לבובית לצד ביצים וזחל של הפרפר כחליל הגליל צילום גיא פאר

אפקט הפרפר

תופתעו בוודאי לדעת שהסימביוזה (חיי שיתוף ותלות בין יצורים ממינים שונים לשם השגת תועלת הדדית) יוצאת הדופן הזאת בין פרפרים לנמלים מתקיימת בארצנו הקטנה, לאו דווקא במקומות שכוחי-אל אלא במישור החוף ובגליל, ומשום שפרפר זה נצפה לראשונה בהר מירון, הונצח שמו כ"כחליל הגליל". ואולם, לפני כעשור, במסגרת סקר פרפרים, הופתעו הסוקרים לגלות כי הריכוז העיקרי של מין זה במישור החוף נמצא דווקא בשכונה הוותיקה חפציבה השייכת לחדרה. איתרע מזלה של אוכלוסיית הפרפרים המתקיימת בשטח זה, ותוכניות התרחבות בנייה בעיר ובמיוחד באזור שכונת חפציבה איימו להכחידה.

אורח חייהם הייחודי של הפרפרים, הקושר את גורלם עם זה של הנמלים, מאפשר להם להתקיים רק בסביבה המתאימה לקיומן של הנמלים. "אוכלוסיית כחליל הגליל מתקיימת בשטחים טבעיים קטנים מאוד, המנותקים זה מזה בגלל יישובים וכבישים", מסביר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים. "באותם שטחים זקוקים הפרפרים לקיומם של פרחים המייצרים צוף, כגון גזר החוף ונזרית חופית, המספקים להם מזון. הנמלים מצדן זקוקות לשיחים מפותחים כמו רותם המדבר ולענה חד זרעית, שבגזעיהם היבשים הן בונות את קיניהן. מכאן שכל שינוי בבית הגידול אשר יזיק לצמחים יפגע גם בכחלילים ויגרום להיעלמותם מהמקום". על שום תלות זו, ההופכת את הפרפרים לפגיעים למדי, מוגדר כחליל הגליל בחוק הגנת חיות הבר כמין מוגן, אחד מ-14 מיני הפרפרים המוגנים בישראל מתוך 150 מיני הפרפרים בארצנו.

בית הגידול הטבעי של כחליל הגליל. ברקע תחנת הכח בסמוך לחדרה צילום ישראל פאר, בית הגידול הטבעי של כחליל הגליל. ברקע תחנת הכח בסמוך לחדרה צילום ישראל פאר

גילויה לפני עשור של אוכלוסיית כחליל הגליל באזור העיר חדרה הוביל לחשיבה מחודשת על אופן הפיתוח וההרחבה של שכונת חפציבה, המנותקת פיזית משאר חלקי העיר וממוקמת בלב שטח טבעי. בעקבות לחץ ציבורי ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים, בוצעו בשנים 2007-2006 סקרים על ידי האקולוגים ד"ר רון פרומקין וד"ר גיא פאר, ומסקנותיהם הובילו את חברת שיכון ובינוי להחלטה להשאיר מרחבי שטח פתוח באזור, אשר יפעלו כ"ממשק" אדם וטבע לטובת שמירה על הפרפרים בבית גידולם הטבעי. "את הפרפרים והנמלים לא ניתן להעתיק למקום אחר משום שהם זקוקים לבית הגידול הייחודי", קובע רותם. תחילה נעצרה תוכנית הבנייה, אך בשנים האחרונות נרקמת תוכנית מתאר חדשה לעיר עקב מצוקת הדיור והצורך בהרחבה של השכונה. על כן, נדרשו גופי התכנון ושמירת הטבע לבחון דרכים לפיתוח השטח אגב שמירה על שטחי המחיה של הפרפר המוגן. בשנתיים האחרונות, רשות הטבע והגנים, אגודת חובבי הפרפרים, חברת גלוקאד וכן קהילות מקומיות ומתנדבים רבים מקדמים במשותף סקר להערכת מצב אוכלוסיית כחליל הגליל במישור חוף השרון וגם בשטח המיועד להרחבת השכונה. תוצאות הסקר מחזקות את חשיבות השמירה על השטח בסמוך לשכונת חפציבה, שם עדיין מתקיימת אוכלוסייה גדולה של פרפרים.

ישראל פאר, מנהל התוכנית הלאומית לניטור פרפרים, מנהל זה שני אביבים את סקרי כחליל הגליל תוך כדי גיוס עזרתם של קהילות מנטרי פרפרים, בתי ספר בחדרה, חוגי סיור ומתנדבים רבים. המתנדבים סרקו כ-17 משבצות שטח לאורך מישור החוף, בין נחל תנינים לנחל אלכסנדר, ותיעדו ספירת פרפרים ומיפוי מסלולי-סריקה אגב שימוש באפליקציה ייעודית שפיתח פאר למטרה זו. "במישור החוף חלה במהלך העשור האחרון ירידה דרמטית באוכלוסיית כחליל הגליל", מספר פאר. "בשנת 2007 נספרו כ-1,800 פרפרים ממין זה באזורים שנסרקו, ואילו בשנה שעברה (2017) נספרו רק 150 פרטים. באזור חדרה בפרט יש ירידה עד כדי סכנת הכחדה של אוכלוסיית המין". הסיבות העיקריות לירידה בשיעור האוכלוסייה קשורות באדם, אבל לא רק בו, מבהיר פאר. "אין ספק שהרס בתי גידול, בנייה, זיהום אפר הפחם מתחנת הכוח בחדרה, שריפות ועוד פוגעים בפרפרים, אך גם שינויים קיצוניים במזג האוויר – כמו שנת בצורת או חילופים מהירים במזג האוויר דוגמת חודש מאי האחרון, שבו חלו אירועי גשם קיצוניים מחד גיסא וחמסין מאידך גיסא – פוגעים במחזור חייהם".

הפרפר כחליל הגליל וברקע שכונת חפציבה ותחנת הכח הסמוכה לחדרה – צילום משה לאודון, הפרפר כחליל הגליל וברקע שכונת חפציבה ותחנת הכח הסמוכה לחדרה - צילום משה לאודון

500 דונם שטח פתוח

במקביל לעריכת הסקרים באזור שכונת חפציבה, מקודמת בימים אלו תוכנית שתאפשר לשמור על אוכלוסיית הכחלילים בסמוך לשטח שעליו תורחב השכונה. לדברי רותם, "במסגרת התוכנית הוחלט להשאיר 500 דונם שטח פתוח רציף לצורך שמירת המין. מדובר בשטח גדול. לצורך השוואה – מרבית שמורות הטבע באזור השרון המקיימות מערכת אקולוגית דומה קטנות ממאה דונם". צוות חשיבה משותף העלה רעיונות לשיפור המערכת האקולוגית שהוחלט להותירה לפרפר, למשל: פעולות שחזור והעתקה לשימור צמחים מבית הגידול הטבעי של הפרפרים; יצירת חיץ פיזי בעת הבנייה למניעת זליגת חומרי בנייה או נסיעה לא מבוקרת בשטח הפתוח; ועריכת עבודות הבנייה בחודשים שבהם הפרטים הבוגרים אינם מעופפים. רותם מסביר כי גם לאחר הקמת השכונה יהיה צורך בניטור קבוע של הפרפרים.

מבחן התוצאה עוד לפנינו והדרך ארוכה ומורכבת, מסכמים פאר ורותם. רק לאחר הקמת השכונה וקיום תוכנית הממשק לאורך זמן נוכל לקבוע אם הצלחנו לשמור על אוכלוסיית כחליל