שמורת הסחלבים בחורשת טל

מדרום-מזרח לשמורה נמצא שטח מיוחד במינו, המשתרע על פני כ-100 דונמים.

פריחת סחלב - צילם דודו פרו

מטעמים של שמירת טבע לא נסללו כאן שבילי הליכה, וגדרות בקר מקיפות את המקום מכל עבר. בעבר היה השטח הזה מוצף במי הנחלים דן ושניר דרך קבע, והצטברה בו אדמת סחף. על הצפות המים הממושכות מעידים סלעי הטרוורטין הנפוצים כאן (טרוורטין הוא סלע הנוצר מגיר שהיה מומס במים). קיבוץ דפנה ניצל את השטח והקים כאן ברכות דגים, והן ננטשו בשנות ה-70 של המאה העשרים.

בחורף ובאביב צומחים כאן מגוון מרשים של צמחים, ובהם כלנית מצויה ונורית אסיה. אולם ייחודו של המקום במגוון יוצא הדופן של מיני הסחלבים הצומחים כאן. במשך השנים נצפו במקום 13 צמחים מבני משפחת הסחלביים, כמחצית ממיני המשפחה הידועים בישראל כולה. כמה מהצמחים האלה נדירים מאוד, כגון סחלב נקוד, דבורנית הדבורה ובן חורש גדול.