תגלית ארכיאולוגית מלהיבה בגן לאומי בית גוברין-מרשה

החוקרים: הארכיון הנדיר ננטש באחת, וייתכן שזו עדות לרגעי הכיבוש של יוחנן הורקנוס את העם האדומי;" על הבולות דמויות של אלים יווניים כמו אתנה, אפולו ואפרודיטה, חיות, קרני שפע, ועוד."

מי החזיק בארכיון של יותר מאלף מכתבים לפני 2,200 שנה, ומדוע הוא נטש אותו בפתאומיות? תגלית נדירה ומרתקת בתל מרשה מעוררת את דמיונם של הארכיאולוגים: המדובר בעדות לארכיון, השני מסוגו שהתגלה בארץ, המתוארך לתקופה ההלניסטית. הארכיון התגלה במסגרת חפירות ארכיאולוגיות שמתבצעות בגן הלאומי בית גוברין-מרשה בניהולו של ד״ר איאן שטרן מהסמינרים הארכיאולוגיים וההיברו יוניון קולג׳ בהיתר של רשות הטבע והגנים וברישיון רשות העתיקות.

במהלך חפירות שנעשו בחדר צדדי במערה תת קרקעית, נחשפו 1,020 בולות עשויות טין מהמאות ה-3 וה-2 לפני הספירה. הבולות העתיקות שימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים ומגילות; אם הגיע מכתב כשהבולה שלו שבורה, הרי שהוא נפתח לפני שהגיע לנמען. הבולות, שעל חלקן דמויות, קשרו מכתבים ומגילות שנכתבו על גבי ניירות פפירוס קדומים, שלמרבה הצער, לא שרדו את 2200 השנים, ורק הבולות נותרו כדי לספר את סיפור הארכיון.

ד"ר דונלד צבי אריאל מרשות העתיקות, אחד המומחים הגדולים בעולם לבולות, בחן קבוצה של 300 בולות ומצא כי על טביעות החותם דמויות של אלים יווניים כמו אתנה, אפולו ואפרודיטה, כמו גם קרני שפע, סצנות ארוטיות, חיות ועוד. על פי הערכותיו "ממצא ארכיאולוגי זה של למעלה מ-1,000 בולות מעיד על ארכיון מסמכים קדום פרטי וגדול שהיה במקום והיה שייך, אולי, לבעל אחוזה אמיד. נראה כי הארכיון ננטש בפתאומיות ועובדה זו מעניינת במיוחד על רקע אירועי התקופה המוכרים מהכתובים, במהלכם כבש יוחנן הורקנוס החשמונאי את האדומים שגרו באזור זה, וכפה עליהם להתגייר".

מרשה נחפרה לראשונה על ידי בליס ומקליסטר בשנת 1900 לספירה מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. בשנים 2000-1988 נחפר האתר על ידי פרופ' עמוס קלונר מטעם רשות העתיקות ואוניברסיטת בר אילן. מאז שנת 2000 נחפרות המערות על ידי משלחת מרשה, בניהול ד"ר איאן שטרן וברני אלפרט מהסמינרים הארכיאולוגיים וההיברו יוניון קולג', בתיאום עם רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

מרשה העתיקה, שהינה כיום חלק מגן לאומי בית גוברין-מרשה, היא המקור העשיר ביותר עבור החוקרים ללימוד העולם הרב תרבותי של ארץ ישראל ההלניסטית. לדברי ד"ר איאן שטרן, מנהל החפירה, "ממצא זה מצטרף לממצאים מרתקים נוספים שהתגלו במרשה מהתקופה שבה העיר הייתה צומת דרכים מרכזי ומסחרי. חקר הבולות, והדמויות השונות המופיעות עליהן, יכול לספק מידע משמעותי ועצום על החיים ועל התרבות בתקופה זו בארץ."