תושב קבע – הזהרון ההדור בים התיכון

שם כתב: ד"ר שבי רוטמן, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב 09.09.2019

את חופי מזרח הים התיכון ניתן היום להכתיר ללא עוררין כסביבה הימית הנפלשת ביותר בעולם. המעבר המתמשך של מאות מינים דרך תעלת סואץ ממלא את נופי השונית הים תיכונית במינים טרופיים, חלקם מזוהים היטב עם שוניות טרופיות ברחבי האוקיינוס ההודי ובים האדום.

זהרון הדור בבית גידול סלעי ולידו להקות כרומיות מקומיות, שנמצאו גם בתכולות קיבה שנבדקו (צילום: שבי רוטמן) זהרון הדור בבית גידול סלעי ולידו להקות כרומיות מקומיות, שנמצאו גם בתכולות קיבה שנבדקו (צילום: שבי רוטמן)

מין אחד ממינים פולשים אלו הוא הזהרון ההדור, דג מרשים ודומיננטי, שמוכר לרובנו משונית האלמוגים באילת או מביקור מזדמן באקווריום. התבססות הזהרון בים התיכון החלה ככל הנראה בשנת 2012, אז דווח עליו בלבנון ובקפריסין בו-זמנית. מאז הדג המרשים הופך אט אט לאחד המינים הקבועים בשונית הים תיכונית. יש עליו תצפיות רבות בחופי הלבנט ומספר תצפיות גם במרכז הים התיכון.

מרגע התבססות הזהרון ההדור בחופי ישראל התחלנו לנטר את אוכלוסייתו ולאסוף דיווחים עליו ממקורות שונים, בעיקר מצוללים, כדי לעקוב אחר התפשטותו לאורך החופים. התצפיות הראשונות בחופי ישראל היו בסוף 2013 והתרכזו בשמורת אכזיב, במרחק כקילומטר מהחוף ובעומק 15 עד 27 מטרים. רק כעבור שנה וחצי דווח על זהרונים במפרץ חיפה ובמרכז הארץ, גם שם במרחק ניכר מהחוף ובעומק כ-30 מטרים.

היום, כשש שנים מאז החל להתבסס בחוף הישראלי, דיווחים על הזהרון מגיעים מכל אורך רצועת החוף הים תיכונית. מרבית התצפיות הן בבתי גידול סלעיים או בשוניות מלאכותיות בצפון הארץ, בעומק של יותר מ-20 מטרים ובמרחק מאות מטרים מקו החוף. ביוני 2019 דווח בפעם הראשונה על זהרון סמוך לחוף, בלגונה בנווה ים, בעומק מטר אחד בלבד. אומנם התפשטותו ניכרת לאורך קו החוף, אולם אינה פוסחת גם על בתי גידול רחוקים יותר בעומק הים. בסקרים חזותיים שנעשו באמצעות רובוט תת-ימי נצפו זהרונים גם בבתי גידול ייחודיים בעומק 100 עד 120 מטרים מול חופי ישראל
(ראו כתבתה של ד"ר רותי יהל בעמ' 32).

מדוע הזהרון ההדור הוא פולש בעייתי במיוחד?

רבייה וגדילה:

  • הזהרון יכול להתרבות אחת לארבעה ימים בכל חודשי השנה.
  • נקבה אחת יכולה להטיל עד שני מיליון ביצים בשנה.
  • קצב גידולו מהיר והוא מגיע לגיל רבייה בתוך שנה ועד גיל שנתיים.

התאמה לסביבה:

  • הזהרון מסוגל להתרבות ולחיות בתנאי סביבה מגוונים מאוד (מבחינת טמפרטורה, עומק ומליחות).

טריפה:

  • הזהרון הוא טורף-על מיומן בעל תיאבון גדול במיוחד.
  • הזהרון אינו בררן ויטרוף כל בעל חיים שיתאים למידות פיו, בעיקר דגים החיים בבית הגידול הסלעי.
  • קוצי הארס הארוכים משמשים להגנה יעילה מפני טורפים, וככל הנראה לזהרון בוגר אין אויבים בים התיכון.

בקיצור, אוכלוסיית הזהרון יכולה להתרבות בקצב מהיר בהרבה מקצב התרבותם של טורפים מקומיים כמו דגי הדקר. ריבוי הזהרונים יכול להשפיע לרעה על אוכלוסיות דגים מקומיים הן בגלל טריפה והן בגלל תחרות עם טורפים מקומיים על מזון.

מה ניתן לעשות?

קודם כל יש להשלים עם העובדה כי הזהרון כאן ויישאר כאן. כל פעילות או מחקר העוסקים בו אינם מתיימרים להחזיר את המצב לקדמותו. עם זאת, הגישה להתמודדות עם פלישה של מין כזה היא צמצום השפעתו על הסביבה. האמצעי העיקרי העומד לרשותנו, וגם הוכח כיעיל, הוא דילול אוכלוסיית הזהרונים על ידי הסרה מכוונת שלהם. בעוד שדגים פולשים רבים, כמו דגי הסיכן והסקומברן הזריז, נידוגים באופן שגרתי בשיטות דיג שונות, את הזהרון ניתן לדוג כמעט רק בצלילה. לשם כך הונפק היתר כללי לדייגים בעלי רישיון דיג לדוג זהרונים בים התיכון – מחוץ לשמורות טבע בלבד. כמו כן, בשיתוף פעולה עם מועדון הצלילה פוצקר בנהריה, אנו יוצאים כבר כמה שנים למבצעי הוצאת זהרונים באתרי צלילה בצפון הארץ, כדי לדלל את האוכלוסייה וגם כדי לחקור את מאפייני הזהרונים בים התיכון.

ניתן לדווח על תצפיות של זהרונים בים התיכון בקבוצת הפייסבוק: www.facebook.com/groups/FishInvasion

קוצי הארס של הזהרון -מסומנים באדום, יש לנהוג בזהירות מרבית בעת הטיפול בדג! (מקור: www.facebook.com/groups/FishInvasion);

 

דיג של זהרון בים התיכון (צילום: שבי רוטמן)

 

 

תגיות