תמרור אדום

אתר אינטרנט בשם עופות בסכנת הכחדה מציג  מצב מעודכן של העופות לפי "הספר האדום", המשמש תמרור הזהרה וכלי חשוב לתכנון ולתעדוף המאמצים לשמירה על העופות בישראל

אם תישאו את מבטכם אל על תבחינו אולי בכתמים שחורים ולבנים המנקדים את שמי האביב. אלו חסידות לבנות, המוכרות בנדידתן במספרים גדולים בשמי ישראל מדי אביב וסתיו ואף חורפות בארצנו. בנדידת האביב הלהקות צפופות במיוחד, ומראה בעלי הכנף הגדולים המסתחררים מעלה עם התרמיקות (זרמי אוויר חם) ודואים הלאה כשטיח שחור-לבן במרומים הוא מראה מהפנט ביופיו.

נוסף על הפרטים החולפים כאן בדרך לקינון באירופה ובאסיה יש גם פרטים המקננים בארץ ברמת הגולן ולאורך בקעת הירדן, ואף על פי כן החסידה הלבנה מוגדרת במהדורת 2017 של הספר האדום מין שעתידו בסכנה, מפני שמספר הפרטים המקננים קטן מחמישים. ב-2002 חובר הספר האדום כדי לסווג מינים של בעלי חיים וצמחים לפי חומרת הסכנה הנשקפת לקיומם, ובשנה ההיא סווגה החסידה הלבנה מין בסיכון נמוך להכחדה. ההחמרה מאז בסיווג נבעה משקלול כמה גורמים, בהם ירידה מתמשכת בגודל האוכלוסייה ובתחום התפוצה של החסידה הלבנה.

חסידות לבנות בנדידה- צילום דורון ניסים, חסידות לבנות בנדידה- צילום דורון ניסים

הערכת מידת הסיכון

15 שנים חלפו מאז ראה אור לראשונה הספר האדום של החולייתנים בישראל ועד עדכון הערכת סיכונם של העופות ב-2017, בראשות אסף מירוז וזאב לבינגר ובשיתוף מומחים מרשות הטבע והגנים ומהחברה להגנת הטבע. מתוך כ-550 מיני עופות שנצפו עד כה בארצנו, 213 מינים של בעלי כנף המקננים בישראל בעשורים האחרונים נכללים בהערכת הסיכון האזורית העדכנית שפורסמה באתר האינטרנט החדש. כשליש ממינים אלו, 65 במספר, מסווג בשלוש קטגוריות הסיכון החמורות: מינים שעתידם בסכנה, מינים בסכנת הכחדה ומינים בסכנת הכחדה חמורה.

הספר האדום של העופות בישראל מבוסס על הנחיות להערכת סיכון אזורית של ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN), המפרסם הערכות סיכון לבעלי חיים ולצמחים בעולם. כל מין עופות הוערך לפי הקריטריונים העולמיים, ומשסווג הוא הותאם לישראל לפי קריטריונים אזוריים כדי לקבוע את דרגת הסיכון האזורית העדכנית. לדברי ד"ר עופר שטייניץ, מנהל אגף מידע מדעי ומהשותפים בפרויקט עדכון הספר האדום של העופות בישראל, אחד ממדדי ההערכה עוסק בשינויים בתפוצת המין ובשכיחותו. "לשם כך השתמשנו כנקודת ייחוס בספר ’ציפורי ישראל’ מאת הדורם שיריחי שפורסם ב-1996, ובו מפות תפוצת קינון של העופות במשבצות ששטחן 100 קילומטרים רבועים לערך", אומר ד"ר שטייניץ. למפות התפוצה של שיריחי עשו דיגיטציה, ו-35 צפרים מומחים התבקשו להעריך את חיווי הרבייה של העופות (כלומר את צפיפות הקינון) בכל משבצת במערכת מידע ייעודית, שפיתח גל וין, מנהל תחום מאגרי המידע האקולוגיים ברשות הטבע והגנים. לאחר מכן שקללה המערכת את הנתונים וחישבה את הערכת הסיכון המעודכנת. חישובי הערכות הסיכון נמסרו לצפרים לעוד משוב, והתהליך היה נתון לבקרה של העורכים המומחים.

מצבם של הנשרים בישראל הוחמר והם מסווגים מין בסכנת הכחדה חמורה עקב ירידה תלולה בגודל אוכלוסייתם ובשטחי המחיה שלהם. צילום עידו שקד, מצבם של הנשרים בישראל הוחמר והם מסווגים מין בסכנת הכחדה חמורה עקב ירידה תלולה בגודל אוכלוסייתם ובשטחי המחיה שלהם. צילום עידו שקד

לדוגמה הנשר המקראי, בעל הכנף המרשים שהוכתר ל"מלך העופות", היה שכיח בכל אזוריה ההרריים והמצוקיים של ישראל עד לשנות החמישים של המאה שעברה. הפרעות באתרי הקינון, התחשמלות, ציד והרעלות גבו מאוכלוסיית הנשרים מחיר כבד. במהדורה הראשונה של הספר האדום הוא הוגדר מין שעתידו בסכנה, אך עקב ירידה תלולה בגודל אוכלוסייתו ובשטחי המחיה שלו – למעשה מ-120 זוגות שדגרו בתחילת שנות האלפיים נותרו כיום רק כ-40 – הוא מסווג מין בסכנת הכחדה חמורה לפי ההערכה החדשה.

דוגמה אחרת היא התחמס המצרי. ב-2002 הוא סווג בקטגוריית "מידע חסר", אך לאחרונה התגלתה אוכלוסייה המונה כמה עשרות פרטים ומקננת בצפון ים המלח (תיעוד ראשון של קינון מאז קום המדינה), והערכת הסיכון האזורית שלו עודכנה למין בסכנת הכחדה חמורה.