תערוכה במוזיאון לארכיאולוגיה- עקבות בעמק בגן השלושה - מהמחצבה אל המקדש

התערוכה עוסקת במגוון נושאים הקשורים לחציבת אבן לבניה, הובלה ושינוע, לרבות יבוא מעבר לים, של שיש ואבנים נוספות. בין השאר מוצגת מערכת המחצבות שסיפקה אבן לבניית העיר הרומית בבית שאן, מטמון השיש שנתגלה בעכו, כלי עבודה ששמשו לחציבה וסיתות אבן, מאוסף אדם ועמלו באדיבות מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב והפתעות נוספות.

דרור סגל מנהל ואוצר התערוכה: שילבנו בתערוכה גם אוסף סלעים ומינרלים מרהיבים ומגוונים מכל רחבי העולם. האוסף הושאל בשיתוף פעולה עם המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.

מה בתערוכה?

כלי עבודה משחר ימיו של המין האנושי, מטמון פריטי השיש, דגמים משוחזרים של מבנים ארכיטקטוניים מפורסמים בעולם הקלאסי, היווני והרומי, אוסף מינרלים שמקורם מבטן האדמה בכל רחבי תבל, מבנים דמויי אבן שבר קערת האבן שנתגלתה בשטח המחצבות הקדומות בהרי גלבוע ופרטי האבן בתצוגות הקבע במוזיאון.

הציבור הרחב מוזמן לבקר בתערוכה

ניתן להזמין ביקורים מודרכים מראש במוזיאון ובתערוכה, שתוצג במהלך השנה הקרובה.

במייל: mus@gan3.co.il

דרור סגל מנהל ואוצר – המוזיאון לארכיאולוגיה אזורית וים תיכונית עקבות בעמק- גן השלושה

מהמחצבה אל המקדש- סלעים ומינרלים מבטן האדמה

המסייר בארצות הים התיכון מספרד במערב ועד לתורכיה במזרח ומצרים וטוניסיה בדרום, עשוי להיתקל במחצבות ענק, מהם הפיקו בעת העתיקה חומרי גלם לבניה, בעיקר סלעי שיש וגרניט. בארץ ישראל המחצבות צנועות בהרבה, אך גם בהן הפיקו אלפי מטרים מעוקבים של אבן מקומית, בעיקר גיר, דולומיט, בזלת ואבני כורכר. לכל סוגי המחצבות, חשיבות רבה ומכרעת בהתפתחות החברות והתרבויות ויצירת מכלולי הבניה המרשימים שעדין עומדים על תילם וניכרים בנוף, גם לאחר אלפי שנים של בליה, שוד אבן והזנחה.

כל אותם מבנים מרשימים במידותיהם, מרהיבים ביופיים וביכולות הטכנולוגיות של בנייתם, כולם החלו בבטן האדמה במרבצי ומצוקי הסלע הטבעי, שאותרו והפכו למחצבות שנוצרו על ידי בני האדם, כמעט בכל התקופות, החל משחר המין האנושי.

הפירמידות, המקדשים, הארמונות והתיאטראות רחבי המידות, כולם החלו במחצבה.

התערוכה במוזיאון, מציעה "נגיעות" המאפיינות את הנושא הרחב של חציבה, הובלה, בנייה ותחזוקה של מכלול הבניה האנושית בימי קדם.

בטן האדמה בעומק רב, טומנת לנו הפתעות רבות נוספות. סוגי סלעים מגמתיים, וולקאניים ומטמורפיים ושלל מינרלים במגוון צבעים ותכונות ייחודיות.

במהלך התפתחות המין האנושי ובעיקר במאות האחרונות, למד האדם להפיק את האוצרות מבטן האדמה. לעיתים "הגיש" לו הטבע את המינרלים והסלעים ממש אל פני השטח ובמקרים אחרים נאלצים לכרות מכרות עומק, לצורך הפקת המינרל. האדם למד לנצל את פירות בטן האדמה ליצירת תכשיטים, כלי עבודה, חומרי רפואה, ומוצרים רבים לבניה ולייצור תעשייתי. חלק ממוצרי בטן האדמה הפכו לדומיננטיים והכרחיים בכל תחומי חיינו ובהנעת המערכת הכלכלית המודרנית.

מה בתערוכה:

כלי עבודה:

משחר ימיו של המין האנושי, למדו בני האדם ליצר ולהשתמש בכלים. בכלל זה כלי חפירה, סיתות וחציבה. תחילה עשה האדם שימוש בכלי אבן שונים. הוא למד להשתמש באבן קשה דוגמת צור, בזלת וגרניט לצורך ביקוע אבן, שיוף, חפירה ואף יצירת כלים של ממש, דוגמת כערות הבזלת שמוצגות במוזיאון. עם התקדמות המין האנושי, במהלך התקופות ההיסטוריות, החל השימוש במתכות. תחילה בברונזה (ארד) ולאחר מכן בברזל. כלי החציבה השתכללו ולבשו צורה הדומה מאוד למכוש, פטיש, מעדר ואזמל מודרני. בשלב מאוחר פותחה גם הפלדה והכלים נהיו עמידים ויעילים יותר. מהפכה משמעותית, בעיקר במחצבות השיש, נעשתה עם השימוש ביהלום, בעיקר במסור שרשרת ומקדחים. הכלים המוצגים בתערוכה, עשויים מתכת ברזל. הם הושאלו באדיבות דר' איתן איילון מביתן אדם ועמלו במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. הכלים כוללים קרדומים, פטישים, אזמלים ויתדות ששמשו לחציבה וסיתות אבן במאות השנים האחרונות. את רובם אפשר לראות גם היום בשימוש אצל סתתי אבן באזורים כפריים וכן אצל אמנים ופסלים.

האמנים והבנאים בימי קדם, ידעו ליצור את הכלי המסוים, שהתאים לפעולה מדויקת, למשל האזמל או הפטיש המשונן, המוט המחודד להפרדת הבלוק מהסלע וכדומה.

מטמון פריטי השיש

בחפירות שערכה דר' עדנה שטרן מטעם רשות העתיקות בעכו, נתגלה מטמון ובו כ- 350 לוחות ופריטי שיש, רובם צבעוניים. המטמון נחשף במחסן/ מרתף של בית הרוס ושרוף. הוא יוחס לשלהי התקופה הצלבנית וככול הנראה המבנה ננטש ונחרב עם הכיבוש הממלוכי במאה ה 13 לספירה. נראה כי בעל המטמון אסף את הפריטים כאוצר כלכלי בעל ערך, למטרות מסחר. השיש פורק ככל הנראה מרצפות וקירות ששמשו במבנים רומיים קדומים, והוכן לשימוש משני של ריצוף וציפוי קירות. שאלת המפתח האם יובא מעבר לים במטרה לשווקו בארץ ישראל כמוצר יבוא מובחר? או שנאסף ממבנים בארץ ישראל? האפשרות השנייה מרמזת על כך שתופעת היבוא והשימוש לבנייה בשיש צבעוני בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית, הייתה נפוצה יותר משחשבנו עד כה.

בתערוכה מוצגים פריטי שיש המייצגים את המטמון הגדול, לצד לוחות שיש נוספים שמקורם מהיפוס סוסיתא ומאוספי המוזיאון.

אוסף המינרלים

בתערוכה שולבו סלעים ומינרלים שמקורם מבטן האדמה בכל רחבי תבל. בין השאר מניו זילנד, נמיביה, קנדה, גרמניה, דרום אמריקה ועוד. המינרלים מסוגים שונים, עם שלל תכונות וצבעים. הם משמשים למגוון רחב של מטרות, החל מתכשיטים ואיפור, בריאות וחקלאות ועד לכל ענפי התעשייה.

האוסף שייך למכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים. התצוגה היא פרויקט משותף עם חוקרי האוניברסיטה.

המינרלים מוצגים בוויטרינות בדגם דמוי אבן של רחוב החנויות בבית שאן הקדומה (רחוב סילוואנוס). אבני הגיר לבניית הרחוב, נחצבו כולן במחצבות בהרי הגלבוע.

הדגמים המשוחזרים

פרופ' ארתור סג"ל, מהחוג לארכיאולוגיה באוניב' חיפה, נאות להשאיל לנו אוסף גדול ומרשים במיוחד, של מגוון דגמים, מוקטנים בקנה מידה, של מבנים ארכיטקטוניים מפורסמים בעולם הקלאסי, היווני והרומי.

מדובר בהצעות לשחזור של מבנים מפוארים ומפורסמים שניצבו בעולם הקלאסי, במרחב שלנו ובכל העולם הקדום המוכר באותם ימים. בין הדגמים שלושה מבנים שנחשבו לחלק משבעת פלאי תבל של העת העתיקה: המגדלור באלכסנדריה, המוזולאום בהליקרנסוס ובית המלאכה של פידיאס באולימפיה, שם נוצר פסל האל זאוס שנחשב לאחד מפלאי תבל. בין המודלים גם אלמנטים ארכיטקטוניים מבית שאן וערי הדקפוליס השכנות. הצעות השחזור, הוכנו במסגרת קורס שנתן פרופ' סג"ל, בטכניון, לסטודנטים לארכיטקטורה וכן בקורס שניתן באוניברסיטת חיפה, בחוג לארכיאולוגיה ובחוג לציוויליזציות ימיות (דר' קשטן אף הוא ממשפחת אדריכלים מפורסמת). המבנים היו עשויים מאבנים שנחצבו באותן מחצבות מפורסמות באזור הים התיכון והאגאי, בעיקר ביוון, אסיה הקטנה ומצרים.

מבנים דמויי אבן בתערוכה

בתערוכה משולבים גם שחזורים של מבנים דמויי אבן, בעיקר רחוב החנויות בבית שאן הקדומה (רחוב סילוונוס), ברכות אבן מימי הביניים ששמשו להכנת טין לייצור קרמיקה ועוד. מבנים אלו הוקמו כאמור מאבני גיר ודולומיט, שסיפקה המחצבה הגדולה בהרי הגלבוע.

שבר קערת האבן

שבר קערה מאבן, נתגלתה בשטח המחצבות הקדומות בהרי הגלבוע. בנוסף לקערה המוצגת בתערוכה, ניכרים בשטח פריטי אבן מעובדים, שיועדו לבית בד. הפריטים מהווים הוכחה לכך כי מעבר להוצאת בלוקים של אבן מהסלע, פעלה בשטח המחצבה גם סדנא לעיבוד ראשוני והכנת פריטי אבן, כמקובל במחצבות אימפריאליות גדולות.

פריטי האבן בתצוגות הקבע במוזיאון

באולמות המוזיאון ובחצרות מוצגים פריטי אבן רבים. רובם עשויים מאבני גיר ודולומיט שנחצבו במחצבות בהרי הגלבוע. לצדם מוצגים פריטים עשויים אבן בזלת, שמקורם ברמות יששכר והגליל התחתון עד לאזור חמדיה ופאתי העיר בית שאן. בין המוצגים גם פריטים של אבנים מיובאות: שיש, גרניט, בהט, אבן סבון רכה ועוד. מרבית הפריטים שמשו בבניה כעמודים ובסיסים, כותרות ומשקופים. לצדם ריהוט ופריטים קטנים ששמשו אף הם במבנים עתיקים כריצוף וציפוי קירות, מזבחות, ארונות קבורה, מתקנים ופסלים. רובם ככולם מקורם במחצבות מגוונות בארץ ומעבר לים.

תודות

אנו מודים לחוקרי האוניברסיטה העברית לפרופ' אלן מטיוס, לדר' גילה כחילה ולאבישי עבו. לדר' איתן איילון ולמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, לפרופ' ארתור סג"ל, דר' מיכאל איזנברג, דר' נדב קשטן ולפרופ' יעקב כהנוב מאוניברסיטת חיפה, לדר' עדנה שטרן ולרשות העתיקות, לדר' שמעון אילני, לאיזבלה בן אהרון, לאלעד ערמון, להנהלת גן השלושה ולצוות הגן והמוזיאון.