דוקו טבע: לטיול יצאנו עם הגר ונטע הפקחיות מעין גדי

09/10/2022

"בסוף היום כשיעל יורדת אל המים, אם אפשר היה לתרגם את המחשבות שלה, אנחנו לא רוצים שזה יהיה 'מה קרה פה' אלא 'חזרתי הביתה". הגר נחשון ונטע לית - פקחיות בשמורת טבע עין גדי. הן שומרות על הטבע ועל בני האדם שמטיילים בשמורה. "אנחנו קמות בבוקר ויורדות למשרד שלנו כאן בטבע, זה מהמם בעיני, עבודת החלומות לגמרי".

גן לאומ עין גדי
גן לאומ עין גדי, מנו גרינשפן

שמורת טבע עין גדי במרכז מדבר יהודה משתרעת לאורך מצוק ההעתקים בצמוד לקיבוץ עין גדי וממערבו. שטח השמורה כ-14,350 דונם. היא כוללת את קניוני הנחלים דוד וערוגות (הזורמים בתחום השמורה כל ימות השנה), ואת המצוקים הנישאים ביניהם. בשטח זה יש ארבעה מעיינות. הם נובעים כל ימות השנה ומקיימים נווה מדבר ייחודי, הגדול בישראל ומכאן חשיבותו.

השמורה היא מהמטויילות ביותר בארץ, כ- 100,000 מטיילים ביקרו בשמורה בחודשים יולי אוגוסט השנה. הצטרפנו לסיור של הפקחיות הגר נחשון ונטע לית בנחל דוד והמפגש שלהן עם המבקרים.

לכל הפרקים בסדרה דוקו טבע >> 

"להיות פקחית זה אומר להיכנס ראשונה לשמורה ולצאת אחרונה מהשמורה. לוודא שלא קרה לאף אחד שום דבר וגם לאסוף זבל. בסוף יום פיקוח יוצאים וכל התיק מפוצץ עטיפות".

"אסור לאכול בשמורה כי אנשים לא מצליחים לא להשאיר אחריהם שאריות , והרעיון בשמורת טבע הוא שהחיות לא יאכלו אוכל מבחוץ".

הגר נחשון ונטע לית – פקחיות בשמורת טבע עין גדי, צילום: רותם כהן וידר

במפגש עם המטיילים הסבירו הגר ונטע להיכן כדאי ללכת,  ביקשו שלא לעשן בשמורה (זה מסכן ומלכלך), ווידאו שיש למטיילים מספיק מים, עצרו את הרצים לתוך מפל דוד שהתעלמו מהשילוט והחבל שעוצר (יש אבני מדרדרות), ניקו לכלוכים שאנשים זרקו, עצרו רחפן שמפריע לציפורים במקום, התרעננו במים וגם צילמו תמונה קבוצתית לחברה שהגיעו ממג"ב – עוד יום עבודה בשמורה.

בשמורה ישנם בעלי חיים וצמחים רבים

השמורה היא ביתו של עדר יעלים מן הגדולים בארץ, היעל הנובי מותאם לחיים באזורי מצוקים וסלעים. בולטים מאוד גם שפני סלע ויונקים אחרים כגון שועלים, זאבים ועטלפים הפעילים בלילה. בשמורה תועדו 16 מיני עטלפים. בזוחלים נציין נחש נדיר וארסי שקשה לפגוש – צִפְעוֹן שָׁחֹר‏. נחשים אחרים שחיים באזור הם אפעה וזעמן דק.

יעל בעין גדי – מתן בוגומולסקי, יעל בעין גדי - מתן בוגומולסקי

במצוקים מקננים עופות דורסים כגון נשר. ציפור שכיחה מאוד היא טריסטרמית – עוף בינוני ממשפחת הזרזירים, הניכר בצבעו השחור ובכתמים הכתומים בכנפיו. נזכיר גם את הציפורים עורב קצר-זנב, שחור-זנב וקורא מדברי. שפע המים בשמורה מאפשר גם את קיומן של אוכלוסיות צפרדע הנחלים, סרטן נחלים, חלזונות דוגמת שחריר הנחלים, ושפיריות. בין החרקים החיים בשמורה ראויה לציון הנמלה אורגת אשלים, הבונה מושבות קינון בסלעים לאורך נחל ערוגות.

רבים מצמחי השמורה הם ממוצא סודאני, כלומר יובשני-טרופי. למשל העצים שיזף מצוי, שיטה סוככנית, שיטה סלילנית, מורינגה רותמית, סלוודורה פרסית, זקום מצרי, פתילת-המדבר הגדולה (תפוח-סדום) ואחרים הם אופיינים לסאוונה במזרח אפריקה.

ליד המים גדלים העצים אשל ארץ-ישראלי, ערבה מחודדת וצפצפת הפרת, וכן חישות קנים גבוהות של עבקנה שכיח, קנה-סוכר גבוה, קנה מצוי ואחרים. כמובן, לא ניתן להתעלם משפע השרכים מהמין שערות-שולמית מצויות הגדלים בפלגי המים הזורמים. במדרונות היובשניים בולטים זוגן השיח וערטל מדברי.

עשה ואל תעשה בטבע

למה לא להדליק אש בטבע? ישראל היא ארץ למודת שריפות. סכנת התפשטות שריפה היא מוחשית, שטחים טבעיים רבים כבר נהרסו כליל בשריפות. זו יכולה להיות מדורה קטנה, שריפת נייר טואלט בטבע או אפילו סיגריה מושלכת שיכולה להצית שריפה גדולה שמהווה סיכון מיידי לבני האדם וכמובן שתפגע בטבע. לכן ישנם מקומות מוגדרים להדלקת אש וחשוב להדליק אש רק בהם, לוודא את כיבוי האש ולפנות כל פסולת מהאזור.

היכן ניתן להדליק אש בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע >>

למה לא להשליך פסולת? הנפגעים העיקריים והמידיים הם כמובן בעלי החיים אך לא רק הם. בבטנה של יעלה נמצאו כ-5.5 ק"ג מגבונים שאכלה, באזור המחיה שלה. אלו מגבונים שהושלכו על ידי מטיילים והפכו למלכודת מוות עבורה. צבי הים בולעים עשרות שקיות ניילון בחשבם שמדובר במדוזות, המזון הטבעי שלהם. קיפודים ומכרסמים מפתחים מחלות עקב אכילת פסולת ושאריות מזון שלנו בני האדם. יש אינסוף דוגמאות לפגיעת בעלי חיים מפסולת. מגבונים, שקיות, קופסאות שימורים, שאריות מזון. כל אלו מלכודות עבור בעלי החיים שמסתיימות לא פעם בצורה קשה.

בנוסף, מדובר גם במפגע תברואתי ואסטטי, אף אחד מאתנו לא היה רוצה לטייל בשביל עמוס אשפה או לשחות בים מוצף פסולת. לכן, הימנעות מהשלכת פסולת בשטח, מלבד בפחים המיועדים לכך או לקיחת שקית אשפה בתיק או באוטו הן פעולות קטנות שהמשמעות שלהן גדולה. ותחשבו רגע מה לומדים הילדים כשהם רואים אתכם מקפידים על ניקיון הסביבה. כולם מרוויחים.

למה לא לרדת מהשבילים? חשוב לדעת כי את השבילים המסומנים פתחו אנשי מקצוע עם מכלול השיקולים של חווית ביקור וטיול יחד עם שמירה מקסימלית על הטבע. ישנם שבילים שעושים עיקוף סביב ממצאים ארכיאולוגיים או אזורים חשובים לחיות בר כמו אזורי קינון ומקומות מחסה, וכולם הוכשרו מתוך מחשבה מעמיקה שכוללת גם את הפן הבטיחותי וגם את הפן האקולוגי. ירידה משביל מעבר להיותה מסוכנת ולא צפויה, משנה גם את תוואי השטח.

סימון שבילים בארבל, צילם מאיר אורבך, רשות הטבע והגנים

למה לא להאכיל חיות בר?  האכלת חיות בר במזון אנושי כמו במבה, פריכיות ואפילו פירות וירקות משבשת את הדיאטה שלהן ופועלת לרעה על מערכת העיכול. מזון שאינו מותאם למערכת העיכול שלהם עשוי לגרום להם לפתח מחלות שונות. כמו כן האכלה של בעלי חיים גורמת להן לאבד את האינסטינקט הטבעי שלהן להתקרב לבני אדם ולחפש מזון, וגם שם נוצרים נזקים וסיכונים, לבריאותם וגם לנו. אתם פוגשים בעלי חיים? אל תאכילו אותם! הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות עבורם הוא פשוט להתרחק ולצפות בהם בשקט מבלי להפריע.

רוצים ללמוד עוד? היכנסו לפרויקט המיוחד שלנו "למה לא?" >>

למה כן? צאו לטייל

יש המון סיבות טובות לצאת לטבע. בעיקר בעידן הדיגיטלי שבו אנו בני האדם מצויים מול מחשבים, טלפונים וסביבה אורבנית. יציאה לטבע היא אחת הפעולות המהנות הבריאות המעשירות והמספקות שיש.

באתר שלנו (לחצו כאן) תוכלו למצוא המלצות רבות למסלולים בגנים לאומיים ושמורות טבע, חינם או בתשלום, עם פעילויות  המותאמות לכל המשפחה, סביב עונות השנה.

אנחנו מאמינים שככל שנחווה את הטבע יותר מקרוב כך הוא יהיה יקר ללבנו ונשמור עליו. אז קחו אתכם מים, נעלי הליכה, קצת נשנושים, שקית אשפה וצאו לדרך, הטבע קורא לכם.
טיילו בבטחה וחזרו בשלום.

נתקלתם במפגע או במישהו שפוגע בחיות בר, ביבשה או בים, התקשרו למוקד שלנו: *3639, גם בווטס אפ: 054-9642434