ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$

גן לאומי ברעם


ABC4354FTydfytd^%$

הכירו את גן לאומי ברעם

ההסטוריה, המורשת, הטבע


גן לאומי ברעם מציג מבנה מפואר של בית כנסת מימי התלמוד, במצב השתמרות נדיר. ליופיו של המבנה הקדום מצטרפים הנופים של שמורת הטבע יער ברעם ושל הרי הגליל

מוקדי עניין

  • שרידי בית כנסת מפואר מתקופת התלמוד
  • כנסייה מרונית מהכפר בירעם

פירוט

בית הכנסת הגדול:

בית הכנסת הקדום בברעם הוא המשומר בישראל. את המבנה חשפו בשלמותו ה' קוהל וק' ווצינגר בראשית המאה ה-20, בצעדיו הראשונים של מדע הארכיאולוגיה. אמנם החופרים חשפו את המבנה, אך לא אספו ממצאים בשיטה מסודרת.
חזית בית הכנסת העתיק של ברעם השתמרה לכל גובה הקומה הראשונה והיא השלמה ביותר בישראל. קורת האבן שבין הקיר לעמוד שבימין המבנה מונחת במקומה מאז בניית הבניין. בני גילה הם גם שלושת הפתחים שבחזית: פתח מרכזי גדול ומצדיו פתחים קטנים יותר, שני חלונות מלבניים בצדדים וחלון מקושת גדול מעל הפתח המרכזי.
פיתוחי אבן נאים מעטרים את הפתחים. מעל משקוף הפתח המרכזי מגולף זר ענפים יפה. העיטורים המגולפים משני צדי הזר הושחתו. על סמך עיטורים בבתי הכנסת ברמה ובבית הקברות של בית שערים החוקרים משערים שגם בברעם גולפה מכל צד של הזר דמותה של אלת ניצחון מכונפת (ויקטוריה בשמה הרומי, ניקי בשמה היווני).
באפריז, מעל המשקוף, נראה עיטור המתאר שריג גפן יוצא מתוך כד. מהשריג משתלשלים עלי גפן ואשכולות ענבים. חדי עין יבחינו שבחלק העליון של האבן התחתונה, היוצרת את החלון הימני, חקוקה כתובת בארמית: "בנוי דאלעזר בר יודן", שפירושה בניו של אלעזר בן יודן. בתקופת המשנה והתלמוד דיברו יהודי הגליל ארמית.
החלל הפנימי של בית הכנסת שוחזר בחלקו. על העתקי בטון של אדני עמודים (פדסטלים) הציבו עמודים. בחלקו הצפוני של המבנה מונחת על רצפת האריחים קורת אבן גדולה ובה שקעים רבועים (ארכיטרב). קורות מסוג זה הונחו על העמודים ונשאו את רצפת הקומה השנייה, ובה שלוש גלריות – ממערב, מצפון וממזרח.
בחינה מדוקדקת של המבנה מגלה אי-התאמות בין חלקיו: העמודים אינם מתאימים לסִפִּים והכרכובים אינם מתאימים לפתחים. תופעה זו בולטת במיוחד בקצה המזרחי (הימני) של אפריז המשקוף, ונראה ששברו אותו כדי להתאימו למשקוף. בחפירה בשנת 1998 נמצאו מתחת למרצפות מטבעות, בהן מטבעות מהמאה ה-5 לספירה (הנחת מטבעות תחת הרצפה היא מנהג יהודי להבאת מזל טוב), כלומר הרצפה הונחה במאה ה-5. בעקבות ממצאים אלו עלתה סברה שבית הכנסת נבנה במאה ה-3 במקום אחר, פורק ונבנה מחדש בברעם.
בבית הכנסת לא נמצאו הספסלים שהיו מוצבים לאורך הקירות וגם לא מתקן ארון הקודש בקיר הדרום. ייתכן שבתקופות מאוחרות הוא שימש למגורים, או אולי נבנו בו ספסלי עץ והם לא שרדו.

הכנסייה המרונית:

סמוך לבית הכנסת נמצאים הכנסייה המרונית ושרידי הכפר בירעם. במלחמת העצמאות השתלט צה"ל על הכפר, וב-13 בנובמבר 1948 הצטוו התושבים לעזוב אותו ולא הורשו לשוב. חלק מהתושבים גלו ללבנון ואחרים הסתתרו באזור הכפר, ובסופו של דבר נאלצו לעקור לגוש חלב ולמקומות אחרים בישראל. הכנסייה המרונית, המבנה היחיד שנותר שלם בכפר, נפתחת לציבור הרחב בחגים ובאירועים חגיגיים. תושבי הכפר וצאצאיהם מנהלים מאבק משפטי ארוך על הזכות לשוב לכפרם.

בית הכנסת הקטן:

כ-400 מ' מצפון לבית הכנסת הגדול תועדו בסוף המאה ה-19 שרידים של עוד בית כנסת, שממנו שרד בעיקר הפתח המרכזי. בשלמותו נשא הפתח עיטור של שתי דמויות, כנראה של בעלי חיים, משני צדיו של זר. לאורכו של המשקוף נחקקה כתובת עברית שלמה ומרשימה: "יהי שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל, יוסה הלוי בן לוי עשה המשקוף הזה תבוא ברכה במעשיו". מאוחר יותר נותץ המשקוף וחלק אחד הועבר למוזאון הלובר בפריז. בשטח נותרו פזורים פריטים אדריכליים ממבנה זה.
בחפירות שעשתה רשות העתיקות ב-1998 התגלו יסודות בית הכנסת (12X16 מ') וכן נמצאו קמע ברונזה ובו כתובת השבעה מאגית בשפה הארמית, ו-60 מטבעות משלהי התקופה הרומית או מראשית התקופה הביזנטית.

קבר נחמן קטופא:

קבר שמיוחס לנחמן קטופא (חטופא) בן המאה ה-5 לספירה. השם נחמן בא לו משום שעד לידתו היו הוריו חשוכי ילדים, ואילו השם קטופא ניתן לו על שום שהמוות קטפו (או חטפו) בגיל צעיר. על פי המסורת כבר ביומו הראשון בעולם אמר נחמן דברי תורה. אביו נבהל והשתיקו, והילד לא הוציא הגה מפיו עד יום הולדתו ה-12. כשמלאו לו 12 החל לנבא את כל העתיד לקרות עד ביאת המשיח, וכשסיים את דבריו נפל ומת. הקבר נחשב קדוש, ונשים עקרות פוקדות אותו כדי לזכות בפרי בטן. מייחסים לו גם סגולות של ריפוי ילדים.

קבר עובדיה הנביא:

הקבר מיוחס לנביא עובדיה, בעל הספר הקצר ביותר בתנ"ך – פרק אחד ובו נבואה העוסקת באדום.

מוזאון בר דוד, קיבוץ ברעם:

מוזאון לאמנות וליודאיקה, מוצגים בו כמה ממצאים מבית הכנסת הקדום בברעם.

ABC4354FTydfytd^%$

גן לאומי ברעם

מידע שימושי
שעות פתיחה

                                        הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות                                    
שעון קיץ: בימים א' - ה' ושבת: 17:00 - 08:00 בימי שישי וערבי חג: 16:00 - 08:00 שעון חורף: בימים א' - ה' ושבת: 16:00 - 08:00 בימי שישי וערבי חג: 15:00 - 08:00 בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 - 08:00 בערב יום כיפור: 13:00 - 08:00
יצירת קשר
טלפון: ‎04-6989301 לאינסטגרם של גן לאומי ברעם
הנגישות באתר

חניות, שביל, רחבות תצפית, בית שימוש.


למידע נוסף


עלוני מידע להורדה
כניסת כלבים

מותרת – קשורים ברצועה וחסומים במחסום פה


למידע נוסף


לפעילויות בגן לאומי ברעם
איך להגיע?

גן לאומי ברעם שוכן בצד כביש הצפון, בין קיבוץ סאסא וקיבוץ ברעם (כביש מס' 899), כחצי קילומטר מהצומת של כביש הצפון החדש
(כ- 3 ק"מ ממזרח לצומת חירם).

כתבו בוויז: גן לאומי ברעם
ABC4354FTydfytd^%$

בקרוב ניתן יהיה לרכוש כרטיס אונליין

רכישת מינוי מטמון
דמי כניסה
סוג מחיר
מבוגר ₪ 14.00
ילד ₪ 7.00
מבוגר בקבוצה ₪ 12.00
ילד בקבוצה ₪ 6.00
סטודנט ₪ 12.00
אזרח ותיק ₪ 7.00
ABC4354FTydfytd^%$

פעילויות נבחרות

יש המון מה לגלות
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$

חדשות

ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
ABC4354FTydfytd^%$
X