גן לאומי מבצר נמרוד - קלעת נמרוד

מוקדי העניין המרכזיים

• כתובת ביברס – סמוך לשער המערבי, בתוך המבצר, מוצגת הכתובת הממלוכית הגדולה והמפוארת ביותר שהתגלתה עד כה בישראל. ארבע שורות חקוקות על אבן שאורכה כשישה מטרים, מציינות את הסולטן ביברס שבתקופתו התרחשה עיקר בנייתו המפוארת של המבצר, מפקדים נוספים והתאריך: 674 להיג'רה (1275 לספירה).
• המגדל הדרום מערבי – מגדל עצום בן ארבע קומות שהורחב בתקופה הממלוכית. למגדל חשיבות רבה מכיוון שהגן על הצד הדרומי הפגיע יחסית. מהמגדל תצפית נהדרת אל החומה הדרומית כולה.
• מאגר המים הגדול – מצפון מזרח למגדל הדרום מערבי נמצא מאגר מים גדול שגשמים הוזרמו אליו במערכת תעלות שנהרסה.
• רהט – מתקן מים לשתייה הנמצא בצדו הדרומי של המאגר בקיר החיצוני.
• "המגדל היפה" – מבנה משובע ומרשים מאוד. בשל גודלו נבנתה במרכזו אומנה, שממנה התפצלו קמרונות הגג אל קירות המבנה. הסיתות נעשה ברמה גבוהה ביותר.
• החפיר – תעלה חצובה בסלע ומפרידה בין המבצר למגדל העוז שלו. מטרת החפיר להגן על מגדל העוז מפני תקיפת האויב.
• מגדל העוז – במקום הגבוה ביותר במבצר שוכן מגדל העוז, הבנוי כמבצר עצמאי, בעל חפיר וחומה משלו. הוא העניק קו הגנה שני במקרה שהחלק התחתון של המבצר נכבש. מראש המגדל נשקפת תצפית מרהיבה.
• המגדל הצפוני – מגדל מרשים בקצה המערבי של החומה הצפונית שנבנה בשנת 1230 לספירה. המגדל שנשתמר היטב כולל אולם שבכתליו חרכי ירי, וממנו מטפס גרם מדרגות אל הגג. במאה ה-15 שימש כנראה המקום בית סוהר.
• השער המערבי – אבני הקשת שמעל השער נעו ברעש אדמה שאירעה בשנת 1759 לספירה.
• מעבר הסתרים – ליד השער פעור פתח גדול שמוביל לגרם מדרגות יפהפה המוביל למעבר סתרים, שדרכו ניתן לצאת מהמבצר מבלי להתגלות לאויב שנמצא מחוץ למבצר.
• הבריכה – מחוץ למבצר בצידו המזרחי נמצאת בריכת אגירת מים שמידותיה 54X26 מטר ועומקה כ- 5 מטרים. מיקומה במדרון איפשר אגירת מי גשמים ששימשו את יושבי המבצר.

פירוט

כתובת ביברס – סמוך לשער המערבי, בתוך המבצר, מוצגת הכתובת הממלוכית הגדולה והמפוארת ביותר שהתגלתה עד כה בישראל. הכתובת נחשפה במפולת האבנים שהייתה מונחת למרגלות הקיר המזרחי של המגדל. היא משתרעת על חמש אבני גזית, אורכה כשישה מטרים וגובהה 1.35 מטרים, והיא כוללת ארבע שורות בערבית. הכתובת הייתה משולבת בקיר שמעל לפתח הפנימי המזרחי, והיא מנציחה את בניית המגדל. הכתובת שנקראה בידי ראובן עמיתי-פרייס, פרופ' להיסטוריה של המזרח התיכון, מציינת את הסולטאן ביברס כפטרון, את קצינו ביליכ כיוזם הבנייה, את שניים ממפקדי המבצר, את האדריכל, את הבנאי ואת כותב הכתובת, וכן את תאריך השלמת הבנייה בשנת 674 להיג'רה (1275 לספירה).
המגדל הדרום מערבי – מגדל עצום בן ארבע קומות שהורחב בתקופה הממלוכית. למגדל הדרום-מערבי הייתה חשיבות מיוחדת. המגדל שלט על דרכי הגישה לאורך החומה הדרומית, צד שהיה פגיע יחסית. ולכן במסגרת חיזוק המבצר, הורחב המגדל. המדרגות מובילות אל האולם הפנימי, שעל היותו המגדל המקורי מעידים חרכי ירי (שנבנו תמיד בקיר החיצון). המגדל הורחב בימי ביברס ואז נבנו חרכי הירי הנוספים. מהרחבה יורדות מדרגות לולייניות אל החדרים הפונים לצד דרום, ואף בהם נבנו חרכי ירי. מראש המגדל תצפית נהדרת אל החומה הדרומית כולה, הגליל, עמק החולה ומדרונות הגולן והחרמון.
מאגר המים הגדול – מצפון מזרח למגדל הדרום מערבי נמצא מאגר מים גדול. מידותיו 9.5X25 מ' וגובהו כ-8 מ'. מי גשמים הוזרמו אליו במערכת תעלות שאינה קיימת בימינו לאחר שנהרסה. צדו הצפוני מקורה בקמרון חבית ובקצהו יורדות מדרגות לקרקעיתו. החלל הדרומי מקורה בקמרון צולב. פרצה מאוחרת בקיר הדרומי – מעשה ידי רועי צאן – מאפשרת הצצה אל המאגר.
רהט – מתקן מים לשתייה, הנמצא בצדו הדרומי של המאגר בקיר החיצוני. המים הגיעו מן המאגר. מעל השוקת נקבעה כתובת פח'ר א-דין חסן, ששיפץ את הרהט בשנת 1240 לספירה.
"המגדל היפה" – המגדל, הבולט מהחומה במעין חצי עיגול, נבנה בידי ביברס. פנים המגדל משופע וגג המגדל מקומר. הבנייה, סיתות האבנים ועיבוד חרכי הירי בולטים באיכותם. בפינתו הימנית תא שירותים, בדומה לזה שבמגדל הצפון-מערבי.
החפיר – החפיר הינו תעלה חצובה בסלע ומפרידה בין המבצר למגדל העוז שלו. מטרת החפיר להגן על מגדל העוז מפני תקיפת האויב. השביל חוצה את החפיר במקום שבו הוא נסתם מעט, אך ניתן לראותו היטב בצד ימין. את החפיר חצו במקום זה בגשר עץ. בקצה החפיר, בפינה הדרום-מערבית של מגדל העוז, נמצאה הכתובת הערבית הקדומה ביותר במבצר, מימי השליט אלעזיז עות'מאן (1227 לספירה). (אין גישה למקום).
מגדל העוז – במקום הגבוה ביותר במבצר שוכן מגדל העוז (הנקרא בצרפתית: דונג'ון). זהו מתחם מבוצר ועצמאי, בעל חפיר וחומה משלו. במקרה שמערכת הביצור התחתונה הייתה נכבשת, יכלו הלוחמים להמשיך בקרב ובמגננה בתוך מגדל העוז העצום והחזק. שערו נמצא בפינה הצפון-מערבית. בארבע פינות המבנה הוקמו מגדלים מרובעים. במרחב שביניהם נותרו שרידי קשתות של אולם טקסים, אולמות נוספים ובריכות מים. מראש המגדל נשקפת תצפית מרהיבה.
המגדל הצפוני – מגדל מרשים בקצה המערבי של החומה הצפונית שנבנה בשנת 1230 לספירה בידי השליט האיובי אלעזיז עות'מאן. המגדל היה בנוי בראש מצוק סלע תלול, שלא הותיר מקום רב לבנייה נוספת. המגדל שנשתמר היטב כולל אולם שבכתליו חרכי ירי, וממנו מטפס גרם מדרגות אל הגג. במאה ה- 15 המקום שימש ככל הנראה בית סוהר.
השער המערבי – השער נבנה בשנת 1230, על פי הכתובת המשובצת מעל לפתח החיצוני של המגדל. ברעש אדמה שאירעה בשנת 1759 לספירה זזו אבני הקשת, אך למרבה הפלא לא נפלו ממקומן. עם השנים הוריב המגדל במידה רבה על ידי בניית קירות שהושתתו בתוך החפיר, מתחת למצוק הסלע. הקירות, שעוביים שלושה מטרים וחצי, נבנו מאבני גזית ענקיות שמשקלן חמש עד 37 טונות. ה"מרפסת" שלפני השער היא חלק מחדר שתקרתו קרסה והוא נבנה בשנת 1275 לספירה בידי שליט המבצר ביליכ. השליט אף הרחיב את המגדל ונוספו לו שתי קומות. בנייה מפוארת זו ניכרת באבני ענק מסותתות שוליים, הפזורות בין עיי המפולת, שנוצרה ברעידת האדמה. כמו כן משויך לו גם פתיחת הפתח ברצפה שבקומת הקרקע של המגדל, אשר מוביל אל בור המים. מעליו הותקן פיר בגובה של למעלה מ-7 מ', שדרכו הועלו מים לקומה העליונה. מדרום לחדר נתגלה תא שירותים.
מעבר הסתרים – ממערב למגדל השער, בקצה ה"מרפסת", נבנה מעבר סתרים שהוליך אל מחוץ לחומה הצפונית. ליד השער המערבי פעור פתח גדול שמוביל לגרם מדרגות יפהפה. אורכו 27 מ', רוחבו 1.8 מ', והוא מקורה בקמרונות גבוהים מרהיבי עין באיכות בנייתם. בתקרה ניתן להבחין בטור אבנים שהוסט ממקומו עקב רעידת אדמה. גרם המדרגות מוביל למעבר הסתרים, שדרכו ניתן לצאת מהמבצר מבלי להתגלות לאויב שנמצא מחוץ למבצר. גובה החלל של המעבר מרשים, והוא הולם יותר כניסה מלכותית מפוארת מאשר מעבר סתרים. המעבר מסתיים בפתח חבוי (פותרנה), שנפרץ בתחתית הקיר החיצוני של החומה הצפונית והוסתר מבחוץ בסלע טבעי.
הבריכה – מחוץ למבצר בצידו המזרחי נמצאת בריכת אגירת מים שמידותיה 54X26 מטר ועומקה כ- 5 מטרים. מיקומה במדרון אפשר אגירת מי גשמים ששימשו את יושבי המבצר בימי שלום וייתכן שאף נוצלו לחקלאות ולבע"ח. בעבר, קבלה הבריכה מים מאזור הכביש המוביל לנבי חזורי. מערכת הובלה זו כללה גם בור שיקוע. אולם, עם השנים, מערכת ההובלה חדלה לפעול וכיום מקבלת הבריכה מים רק מהגשם היורד מעליה.