שמורת טבע נחל עמוד

מוקדי עניין מרכזיים

בנחל עמוד עילי

• משטרת עין תינה – מבנה עתיק שנועד לשמור על תחנת השאיבה
• עין יקים – מעיין שופע הנובע כל ימות השנה
• הבוסתן – שחזור בוסתן האופייני ל חקלאות מסורתית
• ברכות שכווי – ברכות מים צלולים

בנחל עמוד תחתי

מערות פרהיסטוריות ובהן ממצאים מתקופת האדם הקדמון

• "העמוד"
• מצוק רם המשמש לקינון דורסים
• מעיינות עין שַׁבְשֶׁבֶת ועין עמוד
• מצפור צ'רה

הפירוט

בנחל עמוד עילי

• משטרת עין תינה – מבנה בטון נטוש ומוכה קליעים, שבנו הבריטים בימי "המרד הערבי" (1936 1939). המבנה נועד לשמור על תחנת השאיבה שפעלה בעין יקים – המעיין הנובע למרגלות המדרון. הכניסה למבנה אסורה בשל חשש מהתמוטטות.
• עין יקים – מעיין שופע הנובע כל השנה. במקום מבנה משאבות מנדטורי הבנוי כמיצדית. משאבות אלו העלו את מי המעיין לצפת. בעקבות לחצים של רשות הטבע והגנים, הופסקה השאיבה מהמעיין בשנת 1995, וכל מימיו זורמים לנחל. סמוך למעיין צומח עץ אגוז מלך גדול. שֵׁם המעיין מנציח את משמרת יקים – אחת ממשפחות הכהונה שעברו לגליל לאחר חורבן בית המקדש השני. מהמעיין יוצאת אמת מים ששימשה בעבר את כל תחנות הקמח בנחל ואת הבוסתנים.
• הבוסתן – המחשה של החקלאות המסורתית שהייתה נפוצה בנחל.
• ברכות שכווי – מקום החיבור של נחל שכווי עם נחל עמוד יוצר ברכות קטנות ורדודות של מים צלולים, שמצלים עליהן עצי דולב גבוהים. במקום גם נובע מעיין קטן. ברחבה שליד הברכות נמצאים שרידי טחנת קמח.

בנחל עמוד תחתי

מערות פרהיסטוריות ובהן ממצאים מתקופת האדם הקדמון

• מערת נחל עמוד – פתח המערה פעור כ־30 מ' מעל ל"עמוד". לפני עשרות אלפי שנים הייתה קרקעית הנחל גבוהה יותר, והמערה הייתה קרובה יותר למים הזורמים. כיום אין שביל המוליך אל המערה, ולכן אין לעלות אליה. בשנת 1961 חפרה במערת העמוד משלחת ארכאולוגים יפנים וגילתה שרידי אדם מהתרבות המוסטרית (לפני 70,000 50,000 שנים). המשלחת שבה למערה בשנת 1964 וגילתה בה שלד כמעט מושלם של גבר שנקבר שכוב על צדו ומכווץ. גובהו של האדם הזה היה 1.70 מ', ונפח הגולגולת שלו היה יוצא דופן בגודלו: 1,750 סמ"ק – הנפח הגדול ביותר שהתגלה מעולם במאובני אדם. חלקים מהגולגולת חסרו, ואנשי המדע היו חלוקים ביניהם בשאלה אם מדובר בשלד של אדם מודרני או בשלד של אדם ניאנדרטלי. החידה נפתרה כ־30 שנים אחר כך. בחפירות נוספות שנערכו במערה התגלה בחלקה הצפוני שלד של תינוק בן 10 חודשים. השלד היה מכוסה בלסת של אייל, וכך נשמרו העצמות יחדיו עד ימינו. לשלד הזה נודעה חשיבות עצומה, משום שהיה אפשר לזהות בו את מאפייני האדם הניאנדרטלי: לסת תחתונה מסיבית, היעדר סנטר ונקב אליפטי בבסיס הגולגולת, במקום שבו היא מתחברת לעמוד השדרה. תכונות אלו אינן מאפיינות את האדם המודרני, והעובדה שסממנים אלו התגלו בשלד תינוק מלמדת שמדובר בתכונות מולדות המאפיינות את טיפוס האדם שהתגלה בנחל עמוד.
• מערת גולגולת (מערת זוּטִיָה) – שלט שהציבה רשות הטבע והגנים אוסר על כניסה למערה מחשש לפגיעה באוכלוסיות נדירות של עטלפי חרקים השוכנים בה, אך אפשר להתרשם ממנה מבחוץ. למערת גולגולת שמורה זכות ראשונים – בשנת 1925 החל כאן המחקר הפרהיסטורי בארץ ישראל . חלוץ המחקר, החוקר פרנסיס טרוויל־פיטר, גילה במערה גולגולת אדם שהוגדרה גולגולת של טיפוס אדם שכונה "האדם הגלילי". האדם הגלילי חי באזור לפני יותר מ־350,000 שנים.
• "העמוד" – העמוד הוא זקיף מרשים של גיר סלע שגובהו 20 מ', ומכאן שמו של הנחל. תהליכי בליה הפרידו את גוש הסלע הזקוף מהמצוק הסמוך, והוא ניצב בדד בערוץ הנחל. מטיילים רבים עולים אליו ומתפעלים מיפי המקום.
• מצוק רם המשמש לקינון דורסים – בשנת 1864 תיאר הכומר וחוקר הטבע הנרי בייקור טריסטרם קינון של מאות נשרים, כמה פרסים, בזי צוקים ויוני סלע במצוקי נחל עמוד. בעבר קיננו במצוקים גם עיטים ניציים. גם כיום, אף שדורסים רבים ברחבי ישראל נפגעו, מצוקי הנחל משמשים אתר קינון חשוב לדורסים. בדצמבר 2010 נצפו עד 50 נשרים הבאים לללון במצוק נחל עמוד מדי לילה בלילה, וכן דורסים מזדמנים אחרים, כגון עזנייה ועיט סלעים. בשנה זו נבנו במקום תשעה קינים של נשרים. מיני דורסים נוספים המקננים או שוהים באזורי המצוקים של נחל עמוד הם עקב עיטי, בז אדום, בז מצוי, עיט ניצי, רחם, עזניה שחורה וחִוויאי.
• מעיינות עין שַׁבְשֶׁבֶת ועין עמוד – עין עמוד הוא מעיין עונתי, הנובע מתוך סלעי גיר שנוצרו באיאוקן. המים הם מוקד משיכה לחסרי חוליות, כגון שפירית אדומה ושפירית כחולה. במעיין גם מתפתחים ראשנים של קרפדות. עין שבשבת זכה לשמו בזכות שבשבת רוח שהקימו במעיין אנשי קיבוץ חוקוק בשנות ה־-50. השבשבת נבנתה במסגרת ניסיונם לשאוב מים מהמעיין לשוקת שנועדה להשקיית בהמות בכוח הרוח. מעל למעיין נמצא אתר נחל עמוד, שבו נמצאו ממצאים מהתקופה הניאוליתית ועד לתקופה הביזנטית.
• מצפור צ'רה – המצפור נקרא על שמו של צבי צור (צ'רה), שהיה מנכ"ל "מקורות" בשנים 1964 1967. בתקופת כהונתו החלה "מקורות" להפעיל את המוביל הארצי. המצפור משקיף על הגיחון (סיפון) שבו חוצה המוביל הארצי את נחל עמוד ומתגבר על ערוץ שעומקו כ־150 מ'. בקטע זה המים עוברים בתוך צינורות פלדה. לאחר שהם יורדים בגדה הצפונית של הנחל, הם שבים ועולים לגדתו השנייה בלי צורך בהשקעת אנרגיה (חוק הכלים השלובים). אורך הצינור כ־700 מ' וקוטרו 3.10 מ'. הצינור הותקן בתוך תעלה חצובה במצוק, בעומק 5 מ' וברוחב 10 מ'. הצינור מצופה בטון בדמות מדרגות.