שמורת טבע נחל תנינים

מוקדי העניין העיקריים

• נחל תנינים
• הסכר הרומי
• טחנות הקמח
• האמה הבלתי גמורה
• מפעל צינורות החרס

פירוט

נחל תנינים: נחל איתן המקיים ערוץ רחב ושופע מים. שביל טיול באורך כ-1.5 ק"מ הוכשר בגדתו הדרומית של הנחל עד לשפך שלו לים התיכון מצפון לג'סר א-זרקא. נחל תנינים משמש משען לצמחייה עשירה ולמגוון רחב של בעלי חיים.
מדרום לשפך הנחל לים מתנשא תל תנינים (קרוקודילופוליס). התל היה מיושב מהתקופה ההלניסטית (מאה 4 לפנה"ס) עד התקופה הביזנטית. נמצאו בו שרידים ממתקנים להפקת מלח – תעשייה שהתקיימה בתל כנראה עד המאה ה-7 לספירה ובתקופה הצלבנית. בתל התגלו גם שרידי מגדל ובריכה מהתקופה הצלבנית.
ליד התל, בשפך הנחל, נמצא גשר אבן שנבנה בשלהי התקופה העות'מאנית לכבוד ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בארץ ישראל (1898).

הסכר הרומי: הסכר הרומי היה בסיסו של מפעל מים מתוחכם, שנועד להעלות את מפלס מי נחל תנינים כדי שיהיה ניתן להזרימם בכוח הכבידה לקיסריה, העיר הגדולה בארץ ישראל בימים ההם. הסכר הוא קיר אבן ענקי – אורכו 194 מ' ורוחבו 4 מ' בראשו ו-10 מ' בבסיסו. רוחב הסכר אינו אחיד משום שבמשך השנים הוסיפו לו תמיכות למניעת קריסתו.
הסכר חוסם את הפרצה שפרצו נחל עדה ונחל תנינים ברכס הכורכר. סכר אחר, כ-2 ק"מ מצפון לו, חסם את בקעת כַּבָּארָה מצפון. בין הסכרים הצטברו מי הנחלים ומי הנביעות של בקעת כבארה ונוצר אגם ענק בגודל 6,000 דונם. נראה כי הסכר נבנה בראשית המאה ה-4 לספירה לכל המאוחר.
לב הסכר הוא מתקן הוויסות. דלתות עץ ניתנות להרמה שחררו מים מהאגם לאמת מים לקיסריה. אמה גבוהה, קדומה ממנה, הזרימה מים באיכות מי שתייה מהמעיינות העיליים של נחל תנינים בשוני (ליד עמיקם). דלתות העץ של הסכר שוחזרו, ובהרמתן אפשר לשחרר מים מהאגם. שחזור סכר עתיק במלואו ליצירה מחדש של אגם הם אחד מפלאי האתר, אולי יחיד במינו בעולם.

טחנות הקמח: למרגלותיו המערביים של הסכר נראות חציבות רבות ברכס הכורכר, ובהן שרידים של טחנות קמח שפעלו בתקופה הביזנטית ובשלהי התקופה העות'מאנית. הטחנות מהתקופה הביזנטית פעלו בכוח גלגל כנפיים אנכי, תופעה שאינה ידועה במקומות אחרים בישראל. כמה גלגלי כפות שוחזרו ושניים מהם ניתנים להפעלה בכוח המים הנאגרים בימינו באגם. הפעלת הגלגל נעשית בידי אנשי השמורה בלבד.

האמה הבלתי גמורה: קטע אמה באורך כמה מאות מטרים שנחצב וננטש, כנראה מפני שבוני האמה הבינו שאין די בהפרש הגובה מראש האמה לעיר להזרמת מים מהנחל לקיסריה. היום האמה הבלתי גמורה מספקת חוויה נעימה במסלול הליכה "רטוב" באורך 260 מטרים. עומק המים 45 ס"מ.

מפעל לצינורות חרס: במפעל זה, פרי רעיונו של המהנדס דוב קובלנוב, ניסו לייצר את הצינורות שיועדו לניקוז ביצות הכבארה. ייבוש הביצות בשנות ה-20 של המאה ה-20 התבסס על העמקת נחל תנינים והתעלות שהזרימו אליו את מי הביצות, בשילוב תפיסת הנביעות והזרמת מימיהן בצינורות חרס תת-קרקעיים. זה היה מבצע אדיר באותם ימים, שכן האורך הכולל של צינורות החרס היה 50 ק"מ. התכנית הצליחה, אבל רק בזכות צינורות שיובאו מצרפת (החומר המקומי לא התאים לייצורם). כמה צינורות טמונים באדמת כבארה עד עצם היום הזה.