מעיין חרוד: קטן ומרוכז, כל פלאי העמק בגן לאומי מעיין חרוד - הצעה למסלול טיול

השלט המכריז "גן לאומי מעיין חרוד" מלווה את כל מי שמגיעים לאזור העמק, אבל ברגע שמתמסרים אליו פעם אחת ונוסעים בעקבותיו, חוזרים לפה שוב ושוב. הסיבה: מדובר באי של רוגע וטבע שמתאים במיוחד למשפחות, לבילוי קצר, אבל עדיף – ארוך. זאת בזכות פלגי המים, בריכות השכשוך, שפע המדשאות, פינות הפיקניק המוצלות, חניון הלילה והנוף הניבט מאזור בית חנקין הצמוד.

מאחר שזהו המקום הגבוה ביותר בגן הלאומי, נשקף מכאן נוף יפהפה של עמק חרוד, הגליל התחתון והר תבור. זה נראה בדיוק כמה ציור מים. תרתי משמע. ועוד לא דיברנו על "מערת גדעון", שממנה נובע המעיין שמפיח חיים בכל המרחב הזה.

למעשה, זהו אחד המקומות המוסדרים והשלווים ביותר בעמק המעיינות. מדובר בגן לאומי מטופח, עתיר מדשאות ומתקנים. קלאסי לפיקניק משפחתי ממושך, לצעידה מהורהרת לצד פלגי מים קטנים ואפילו למסלול קצר ומרוכז. אם תרצו – כל פלאי העמק במסלול של פחות משעה. וכן, אפשר גם חצי יום.

נקודת מוצא וסיום: הכניסה לגן לאומי מעיין חרוד

תיאור המסלול

הגן הלאומי הוא בראש ובראשונה פארק נופש מטופח לעילא שבו ניתן להעביר שעות ארוכות של כיף, במיוחד אם אתם עם ילדים ובמיוחד בעונות החמות, שבהן ניתן (ורצוי!) לטבול ולשכשך. יש פה אפילו גרסה מקומית מדליקה של חוברת ההפעלות המשפחתית "פקחים צעירים", כך שאתם מסודרים גם בהיבט של טיולון-גיבוש חווייתי.

אבל כאן, למרגלות הגלבוע, במקום שבו זורם בניחותא פלג המים של נחל חרוד, יש עוד דברים רבים לראות ולעשות. אחת מ"כוכבות" המקום היא מערת גדעון, הקרויה בשמו של השופט המקראי שאסף לכאן את לוחמיו כדי להילחם במדיינים. על פי המסורת ערך פה גדעון את מה שמכונה "מבחן המלקקים", שבאמצעותו בחר את הלוחמים האמיצים ביותר של צבאו. חובבי טיולים עם ספרי תנ"ך (כן, מסתבר שעוד יש כאלו), ימצאו מקום נוח לעמוד בו, יפתחו בספר שופטים, פרק ז', ויצטטו. הילדים יזכרו לכם את הסצנה הכמו-מקראית הזו לעוד זמן רב.

מי המעיין זורמים בפלג צלול לתוך בריכת שכשוך גדולה ולעוד פלגים הזורמים במרחבי הגן הלאומי – לשמחתם הרבה של הקטנים שבחבורה (וגם לשמחתכם, תכלס).

אתר נוסף ששווה לחלץ בעבורו את העצמות מגיע בדמות בית חנקין, הניצב גבוה מעל המעיין. הבית הקטן מנציח את גואל האדמות המפורסם (1945-1864), שגאל יותר מחצי מיליון דונמים ברחבי ארץ-ישראל. כידוע, ההיסטוריה והגורל מתעתעים, ובני הזוג יהושע ואולגה חנקין מעולם לא התגוררו בבית חלומותיהם. חנקין החל לבנות את הבית בשנת 1934, כשהיה בן 70. כשאשתו אולגה חלתה, החל לחצוב עבורה מערת קבורה בסמוך לבית. אולגה נקברה במערה בשנת 1942. כשלוש שנים מאוחר יותר, נטמן לצדה יהושע.

כיום האתר משמש מוזיאון (פתוח לקבוצות בתיאום מראש. בחגים ובסופי שבוע יש במקום הדרכות למבקרים. כדאי לבדוק מראש באתר האינטרנט של הגן הלאומי).
עוד במקום: אנדרטת בני העמק,  פרי יצירתו של אמן המתכת דוד פלומבו. האנדרטה, המנציחה את בני העמק שנפלו במערכות ישראל, עשויה גשר מלוחות ברזל ובהם פתחים שנקרעו בלהבת אש. מהגשר עולות מעין שתי דמויות עשויות ברזל. על הקיר מאחוריה נכתב באותיות מתכת "הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים".

מהרחבה לצד בית חנקין נשקפים נופי העמק במלוא יופיים. זוהי נקודת תצפית מהיפות באזור כולו, ויותר ממומלץ לטפס לראש הגבעה כדי להתענג עליהם, כי מה שרואים מלמטה בהחלט לא רואים מלמעלה.

לקינוח כדאי להשלים את חוויית העמק ולפקוד את חורשת גדעון הסמוכה – מרחב נפלא ולא ממש מוכר, שבו זורמים מי נחל חרוד. אתר זה פותח ושוקם בידי רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי ובשותפות עם קק"ל, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית גלבוע, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ואגודת המים חרוד. מרחב זה מציע שבילי טיול נעימים, בריכת שכשוך חמודה, סיפורים היסטוריים מרתקים וגם פארק חושים מפתיע בסמוך (נקודת התחלה וסיום: "חורשת גדעון" בווייז).

איך להגיע

בין עפולה לבית שאן, על כביש 71. ניתן גם להגיע מכביש 675.