נסיעה חוויתית, פריחות ותצפיות בהר הנגב - המלצה למסלול טיול ברכב בשמורת טבע הר הנגב

לא ייאמן אבל אפילו כאן, בתוך רצועת המדבריות העולמית, אליה משתייך גם הנגב שלנו, נותן האביב את אותותיו והנגב פורח! הר הנגב משופע, באופן יחסי, במשקעים בשל גובהו הרב ולכן בשנים ברוכות גשמים נמצא כאן מרבדי פריחה מרהיבים עד כי נתקשה להאמין כי מדובר באזור מדברי ושחון. על רקע צבעי המדבר הצהבהבים-חומים מודגש יופיים של פרחי המדבר, ניגוד מיוחד מאין כמוהו. 

במסלול הטיול החוויתי בין פריחות ותצפיות בהר הנגב תוכלו ליהנות מנסיעה חוויתית בנופי מדבר, לעצור לטיולים ותצפיות קצרות וגולת הכותרת – לחזות במרבדי פריחה מפתיעים בלב מדבר! שימו לב, תקופת הפריחה בנגב קצרה במיוחד, כאילו יודעים הצמחים שעוד מעט ישלוט כאן הקיץ ויש להזדרז לפרוח – בלשון המדע קוראים לזה "שעון ביולוגי".

תיאור המסלול

נקודת מוצא: חניון בורות לוץ

ניסע על כביש 40 דרומה מבאר שבע ונפנה מערבה (ימינה) בצומת הרוחות לכביש 171. לאחר כברת דרך קצרה נבחין בשילוט אל בור חמת (ק"מ 130). עצירה קצרה והצצה אל בור קדום מלא מי גשמים- מראה משובב לב וטעימה קטנה להמשך הטיול. נמשיך לנסוע לכיוון דרום מערב. הכביש בו אנו נוסעים חוצה את יובליו העליונים של נחל ניצנה הצבועים בירוק ו"מנומרים" בפריחה צהובה ויפייפיה של ערטנית השדות. נעצור את הרכב בצד הדרך – מקום נהדר לשבת לארוחת בוקר ,באחו הפורח, בלב המדבר להתרעננות מהנסיעה הארוכה.

נשאיר את האחו נקי ונמשיך בנסיעה עד לשילוט המפנה אותנו צפונה (ימינה) לבורות לוץ ולהר רומם ודרומה (שמאלה) למעבר ערוד. נפנה ימינה לדרך העפר לבורות לוץ המסומנת בצבע כחול, לאחר כמה עשרות מטרים ניקח שוב את הדרך המסומנת בכחול (מזרחה -ימינה) .שימו לב הדרך השחורה שמתפצלת שמאלה- עולה להר רומם. הגענו לחניון בורות לוץ. כאן ישנן סככות, שירותים ומים זורמים.נחנה את הרכבים בחניון ונצא לחלץ איברים במסלול הליכה קצר ומעגלי.
נלך דרומה עם השביל המסומן באדום, השלטים יפנו אותנו מיד אל בור המים הקטן. זהו אחד מ- 17 בורות המים הפזורים לאורך המסלול. הבורות ושאר המבנים באזור הם שרידים מהתקופה הישראלית מהמאה ה-13 לפנה"ס עד המאה ה-6 לפנה"ס. בקרב החוקרים ישנן השערות שונות אודות מהות ההתיישבות באזור באותה תקופה. ישנה הסכמה כי כנראה מדובר בגבולה הדרומי של ממלכת שלמה. ההתיישבות לאורך הגבול אוישה על ידי חיילי-גבול שלחמו ושמרו בעת הצורך ויחד עם משפחותיהם עסקו גם בחקלאות. מכל מקום ברור כי ללא תמיכת הממלכה לא היה קיום להתיישבות זאת .האם שימש האזור חיץ בין הארץ הנושבת לארץ הנוודים? או שמה היווה גשר לדרכי המסחר שירדו דרומה לנמל עציון גבר (נמל אילת)? על כך חלוקות הדעות…

העונות החמות באזור מעוררות כול פעם את השאלה כיצד יכלו הישראלים להתקיים כאן? המחקרים מצביעים על כך שבעבר שרר באזור אקלים שונה, קר ולח יותר – כזה שאפשר קיום אדם וחקלאות שהתבססה על מערכת בורות המים. היום פתוחים הבורות וחשופים, אך משערים כי בעבר היו הבורות מכוסים על ידי זרדים או יריעות עור שהפחיתו את אידוי המים. שנה ברוכת גשמים כמו בשנה זו הצליחה למלא את הבורות- אחרי שנים אחדות שהם היו יבשים ושוממים ( מראה שאסור להחמיץ!).

נמשיך עם המסלול האדום ונגיע אל הבור המרכזי – "בריכת שחיה" באמצע המדבר( הרחצה אסורה). צמחיית הקנה המצוי והסוף על גדות הבורות מרמזת כי גם בשנים שחונות יותר נשמרת כאן הלחות.

בנוסף לקנה ולסוף נראה במסלול את שמשון השלחופיות שפורח בורוד- סגול ולפעמים אף בבורדו-סגול ובלבן-ורוד, עמודי תפרחת גבוהים של בוצין סיני, לענת המדבר – שיח עם ריח חריף שהבדואים חולטים להקל על הצטננות ושפעת. אם יתמזל מזלנו יפרח עדין העיריוני הצהוב.
בהמשך חוצה המסלול דרך ג'יפים המסומנת בכחול. ההר הבולט מצפון מערב הוא ראש אלות, נוסיף ללכת על הסימון האדום ונחזור אל החניון בו השארנו את הרכבים.

נחזור וניסע כפי שבאנו בדרך הכחולה, נחצה את כביש 171 ונמשיך דרומה על דרך עפר על פי השילוט אל מעבר ערוד. רצוי להיעזר במפת סימון שבילים מספר 18 מערב הר הנגב (1:50,000 ) אותה ניתן לרכוש במרכז המבקרים במצפה רמון. בדרך על צלעות ההרים נוכל להבחין בריבס המדבר – עלים ירוקים וגדולים פרוסים על הקרקע (הם מופיעים ראשונים לאחר הגשמים) ומבסיס העלים יוצא עמוד תפרחת. בפסח נראה את הפירות של הריבס בצבעי סגול – בורדו וצהוב – כתום. קל לזהות את הריבס בהיותו בעל מראה שונה מהצמחייה המדברית. הריבס גדל רק בהר הנגב הגבוה בשל האקלים הקר באזור. בחרמון גדל ריבס חרמוני שהוא מין אירופאי. עובדה מעניינת היא כי למרות המרחק הגיאוגרפי ניתן למצוא דמיון בוטני בבתי הגידול המרוחקים והשונים גם במספר צמחים נוספים…

נגיע אל חניון היום במעבר ערוד. נשאיר את הרכב ונלך אל המצפור. תצפית מרהיבה על מערב מכתש רמון. מכתש רמון הוא אחת מתופעות הטבע הגיאולוגיות המדהימות והייחודיות ובימים אלו מגישים הצעה לארגון אונסק"ו הבינלאומי (ארגון בת של האו"ם) להכיר במכתש אתר לשימור מורשת עולמית.

ההר השחור והגדול שבתוך המכתש מצפון מזרח לנו הוא הר ערוד, כמו שאר הגבעות השחורות שמסביבו שנקראות קרני רמון, מדובר בהרי געש כבויים ותוצרים של הפעילות הוולקנית הרבה שהתקיימה שבאזור המכתש . במצוק הצפוני ניתן להבחין בשכבות החול הצבעוני ובימים של ראות טובה נראה גם את מגדל המים של מצפה רמון. למכתש רמון צורת לב, התצפית שלנו היא מהקצה המחודד שלו בצפון מזרח נמצאות בקעת ארדון ובקעת מחמל שמשוות לו את צורתו המיוחדת.

בעלי הרכבים הפרטיים יסיימו את הטיול בתצפית על המכתש רמון וישובו עם דרך העפר לכביש 171 חזרה אל צומת הרוחות. נסיעה של 5 דקות נוספות תוביל אותנו למצפה רמון, שם תוכלו לבקר במרכז המבקרים ולשמוע קצת יותר על המכתש ועל שלל הפעילויות האחרות שמציע האזור.

מסלול לרכבי 4X4

מהתצפית של מעבר ערוד נחזור מעט חזרה עד הפיצול עם הדרך האדומה. ניסע בה דרומה לנחל לוץ. השיחים הגדולים עם הפריחה הצהובה הם שיחי הקרקש, הנושאים את שמם בשל הקול שיוצרת הרוח כשהיא מניעה את התרמילים היבשים המלאים זרעים. ליד הקרקשים שיחי רותם גדולים שפרחו זה מכבר. אך הכוכבים האמיתיים כאן הם עצי האלה – חלק מעצי האלה כאן הם בני כמה מאות שנים, הגזעים העבותים והחלולים הם עדות לכך. בעונה הזו עצי האלה פורחים ומלבלבים, אחרי שלכת החורף שעברו., עצי האלה כמו צומח נוסף באזור בו אנו מטיילים הם "שריד" של אוכלוסייה גדולה בהרבה מתקופות קדומות וגשומות יותר. בערוצים אליהם מתנקזים הגשמים הצליחו לשרוד חלק מהאלות כמו כדי להזכיר לנו שפעם הדברים נראו אחרת…

שמו של נחל לוץ כמו גם הבורות לקוח מהמילה הערבית "לוז" שפירושה שקד, על שום שקד הרמון שגדל רק כאן. כל הערוצונים הקטנים שזורמים אל הנחל המרכזי מלאים בצמחייה ירוקה והמשכו של שבר הרמון גרם ברכסים הצפוניים לחשיפה והרמה של שכבות הסלע ויצר צורה של מצלעות.
אחרי כשעתיים נגיע לכביש הגבול המערבי. כביש הגבול ונחל לוץ הם היום מוקד להברחות מסיני לישראל, המבריחים מנסים להתחמק מהגששים הישראלים ולמען כך לעיתים עוברים את הדרך יחפים או עם פרסות גמלים המשמשות כסנדלים ומבלבלות את מי שמחפש עקבות אדם…
בנסיעה קצרה של 4 ק"מ לאורך הגבול תצפית על נופי סיני, לשם אולי נגיע בחופשה הבאה…
בהר חריף נפנה מזרחה ונשוב לכיש 171, נחזור איתו לצומת הרוחות ומשם אולי גם למצפה רמון.
ומשם חזרה הביתה, אחרי טעימה קטנה מהנוף והאווירה שיש רק בנגב.

הערה

הנסיעה על כביש הגבול המערבי מצריכה נשיאת נשק

איך להגיע

לנקודת המוצא – נוסעים בכביש 40 לכיוון מצפה רמון. לפני שמגיעים ליישוב פונים מערבה לכביש 171 וממנו פונים לפי השלט לחניון לילה בורות לוץ.