טרם הגעה לבגרות מינית אין הבדל חיצוני בין זכרים ונקבות.
בים התיכון, ניתן להבדיל בן זכרים ונקבות רק בהגיעם לבגרות מינית, בין גיל 20 ל- 30 שנה. זכרים המגיעים לבגרות מינית הם בעלי זנב ארוך, הדרוש להם לצורך הזדווגות, ואילו לנקבות נותר זנב קצר מאוד, המבצבץ בקושי מקצה השריון.

ניתן להבדיל בקלות בין צב ים חום לצב ים ירוק, לפי מספר לוחיות הצד של שריונם. לשני המינים יש חמש לוחיות המסודרות בקו ישר מעל עמוד השדרה, אך מספר לוחיות הצד משתנה: לצב ים ירוק יש ארבע לוחיות מכל צד של לוחיות השדרה, ואילו לצב ים חום יש חמש לוחיות בכל צד.

צבי ים יכולים לחיות עשרות שנים, ואף להגיע לגיל מאה שנה!

הערכת גיל בצבי ים היא מורכבת מאוד ולא מדויקת. ניתן להעריך בצורה גסה את גילו של הצב על סמך משקלו, אך היות שקצב הגידול של הצב תלוי בתזונה ובמין, הערכה זו נותרת מאוד לא מדויקת. קיימת שיטה נוספת, אשר ניתן לבצע רק לאחר המוות, והיא קרויה סקלטו-כרונולוגיה. לשם כך נדרשת פיסה מעצם הזרוע, ובתהליך מעבדתי צובעים וסופרים את טבעות הגדילה בדומה לגזע עץ אך גם שיטה זו לא תניב גיל מדויק ברמת השנים.

צבי ים זקוקים לסביבה הימית כדי לשרוד, אך בניגוד לבע"ח ימיים אחרים כגון דגים, צבי ים נושמים אויר ולכן שהות מחוץ למים לא תגרום להם נזק בטווח המידי. לאור זאת ניתן, לדוגמה, להוציא אותם מהמים בכדי לטפל בהם, ולהוביל אותם אל מרכז ההצלה. שהות של מספר שעות מחוץ למים אינה בריאה לצב, שכעת "מרגיש" את מלוא כובד משקלו, מה שיוצר לחץ על השרירים והאיברים הפנימיים. בנוסף, שהות מחוץ למים חושפת את הצב לפגעי מזג האוויר – שמש חזקה בקיץ, או רוחות קרות בחורף. בטווח הארוך – צב ים לא ישרוד מחוץ למים. הים הוא ביתו – רק שם הוא יכול למצוא מזון, לשמור על טמפרטורה קבועה, לנדוד ולהזדווג.

נכון מאוד! בזמן הבקיעה של צבי הים, והזחילה על החוף לכיוון המים, מתרחש תהליך שנקרא "החתמה". איננו יודעים מהו בדיוק המנגנון הביולוגי, אך בהגיען לבגרות מינית, נקבות צבי הים יודעות לחזור לאותו החוף כדי להטיל בו את ביציהן. עם זאת, במהלך עונת הרבייה, בה מטילה הנקבה 2-6 קנים, יתכן שקן אחד יוטל בחוף אחר, המרוחק עשרות עד מאות קילומטרים מיתר הקנים. תופעה זו, שזוהתה בשנים האחרונות, מתרחשת, ככל הנראה, כחלק מתהליך טבעי של התפשטות המין וחיפוש אחר חופי הטלה חדשים.

לקראת עונת הרבייה (בחופי ישראל – בין החודשים פברואר למאי) נודדים צבי הים מאזורי ההזנה לאזורי הרבייה, הסמוכים לחופי ההטלה. הזכרים והנקבות נפגשים בגוף המים ומזדווגים, כאשר הזכר מתמקם מעל הנקבה, ומחזיק בה באמצעות גפיו הקדמיות. ההפרייה מתרחשת בגוף הנקבה, כאשר הזכר מחדיר אליה את איבר מינו, הממוקם בקצה זנבו. במהלך עונת הרבייה תזדווג הנקבה עם מספר זכרים, ובתטולה אחת עשויות להיות ביצים ממספר זכרים שונים.

מועד עונת הרבייה בצבי ים תלוי ככל הנראה בטמפרטורת המים ובהתארכות שעות האור. בחופי ישראל, ומזרח הים התיכון, רבייה מתרחשת בין החודשים פברואר ליוני והטלה מתרחשת בין החודשים מאי עד אוגוסט. עונת הבקיעות מתחילה כחודשיים לאחר ההטלה – מחודש יולי ועד ספטמבר.

כחודשיים לאחר ההזדווגות תעלה הנקבה אל החוף, תחפור קן בחול ותטיל בו את הביצים. לאחר עוד כחודשיים של הדגרה בקן, יבקעו סוף סוף הצאצאים ויזחלו אל הים.

נקבות צבי הים נכנסות לעונת רבייה כל 2-6 שנים, בהתאם למין. במהלך עונת הרבייה עשויה הנקבה להטיל 2-5 קנים, אשר בכל אחד עשרות ביצים. נקבת צב ים חום תטיל בדרך כלל בין 50 ל- 100 ביצים בכל קן, ונקבת צב ים ירוק תטיל בין 80 ל- 160 ביצים.

צבי הים זקוקים לחוף חולי כדי להטיל בו את ביציהן, וכן לטמפרטורת הדגרה בטווח שבין 22-30 מעלות צלסיוס. צבי הים הירוקים והחומים החיים בים התיכון מקננים בעיקר בחופי האגן המזרחי של הים התיכון – טורקיה, יוון, קפריסין, לבנון, מצרים וכמובן, ישראל.

מיד עם תום ההטלה, נקבת צב הים חוזרת אל הים ואינה נשארת לדגור על הביצים. למעשה, נקבת צב הים לעולם לא תפגוש בצאצאיה, ולא תגדל אותם. הביצים מודגרות בתוך הקן החפור בעומק החול, המבודד אותו מפגעי מזג האוויר ושומר על טמפרטורה קבועה יחסית.

בכל שנה נפלטים לחופי הארץ מעל 200 צבי ים. כרבע מהם נפלטים חיים ומגיעים לטיפול במרכז ההצלה של רשות הטבע והגנים.

מידי שנה מוטלים בחופי ישראל כ- 150 קנים של צבי ים – מרביתם ממין צב ים חום, ומיעוטם ממין צב ים ירוק. נקבת צב ים תכנס למחזור רבייה אחת לשנתיים עד שש שנים, ותטיל בכל מחזור רבייה שניים עד חמישה קנים. ההערכה היא שבישראל מטילות כ- 150 נקבות ממין צב ים חום וכ- 15 נקבות ממין צב ים ירוק. בים התיכון מוערכת אוכלוסיית המטילות בכ- 2,500 עבור צבי ים חומים, וכ- 450 עבור צבי ים ירוקים.

בשנות ה- 30 של המאה העשרים צבי ים ניצודו בהמוניהם בכל מזרח הים התיכון, ובכלל זה גם ישראל. כיום, ציד מכוון אינו חוקי בישראל, ואינו מהווה מפגע משמעותי באזורנו. מרבית הפגיעה בצבי ים בחופי ישראל היא תוצאה של דייג לא מכוון, פגיעות כלי שיט, תשתיות, פסולת ופגיעות הדף כתוצאה מפיצוצים תת מימיים.

ידע הוא כוח! עזור להגברת המודעות הציבורית על ידי הפצת סיפורם של צבי הים. שתף בקרב חבריך וברשתות החברתיות את אתר זה, מרכז ההצלה, תמונות וסרטונים של צבי ים בעולם ובישראל. צמצם את הפסולת הפלסטית שאתה מייצר, ודאג לאסוף פסולת בחוף, גם אם היא לא שלך. בעונת ההטלה – צמצם את שהותך בחוף בשעות הלילה עד כמה שניתן, ונסה לרכז אותה לאזורים מוגדרים כגון חניוני לילה.

דווח/י למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*. נסו להעריך אם הצב חי או מת לפי מראה, תנועה ונשימה. אם הצב לא זז, יתכן והוא עדיין חי, ופשוט מאוד תשוש וחלש. במקרה זה ניתן לגעת בעדינות בעפעפיו ולבדוק אם הוא ממצמץ. הצב מחזיק את הראש באוויר? יתכן שהוא מת, והראש מוחזק בשל קשיון איברים. אם קיים סיכוי שהצב חי, דווחו זאת למוקד וצוות מרכז ההצלה יצור אתכם קשר בהקדם.

דווחו מידית למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*. חשוב מאוד שלא להפריע לצבה המטילה, שכן אם תרגיש מאוימת תשוב אל הים מבלי להטיל את הביצים. לכן, התבוננו בצבה מרחוק ושמרו שהסובבים לא יתקרבו אליה. נסו לצמצם רעש ותאורה מלאכותית, ואל תצלמו עם פלאש. ההטלה קשה לצבה, אך היא אינה זקוקה לעזרתנו – אל תתקרבו ואל תיגעו בה. הניחו לה להטיל ולחזור אל הים בשלווה. לאחר ההטלה, אל תחפרו את הקן ואל תטשטשו את העקבות. תעדו את מיקומו על מנת שהפקח יוכל למצוא אותו.

דווחו מידית למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*. אפשרו לאבקועים לזחול אל הים בכוחות עצמם והשגיחו שבעלי חיים וכלי רכב לא מתקרבים אליהם. במידת האפשר – מנו אותם, אך אל תאירו עליהם ואל תצלמו עם פלאש. במידה והאבקועים זוחלים לכיוון אור מלאכותי, במקום לים, יש להרים אותם בעדינות ולהעביר אותם לאזור חשוך יותר בחוף. בחושך מוחלט – האבקועים יזחלו לכיוון הים. שימו לב! האבקועים זקוקים לזחילה הזו. אל תנסו לעזור להם על ידי העברתם קרוב יותר למים.

נסה להעריך אם הצב חי או מת – האם הוא נושם? זז? ממצמץ? האם הוא נפוח מאוד? האם ראשו מוחזק באויר ללא תנועה?

צב חי לא בהכרח יזוז, אם הוא מאוד תשוש, אך ימצמץ וינשום כל כמה דקות. צב מת עשוי להיראות חי אם ראשו מוחזק באויר ופיו פתוח, בשל קשיון איברים המתרחש לאחר המוות. כמו כן, צב מת עשוי להיות נפוח מאוד, כתלות בזמן שעבר מהתמותה.

אם הצב חי – אל תנסה להשיבו אל הים – הצב זקוק לטיפול רפואי! דווח למרכז ההצלה והשגח על הצב עד הגעת הפקח. במידה והצב מסובך בפסולת – אל תסיר אותה! לעתים דווקא הסרת החסימה היא שעשויה לגרום למותו. במרכז ההצלה נסיר את החסימה בצורה מבוקרת.

אם הצב מת – דווח עליו למרכז ההצלה. צלם את הצב, ובדוק אם יש לו תג סימון על הגפיים. תג זה עשוי להעיד על טיפול שקיבל בעבר.

בין החודשים מאי עד אוגוסט יש סיכוי לפגוש בצבות מטילות, בעיקר בשעות הלילה והבוקר המוקדם. אם נתקלת בצבה מטילה, דווח מידית למוקד רשות הטבע והגנים. חשוב מאוד שלא להפריע לצבה בשעת ההטלה, שכן אם תרגיש מאוימת תשוב אל הים מבלי להטיל את הביצים. לכן, התבונן בצבה מרחוק ושמור שהסובבים לא יתקרבו אליה. נסה לצמצם רעש ותאורה מלאכותית, ואל תצלם עם פלאש. ההטלה קשה לצבה, אך היא אינה זקוקה לעזרתך – אל תתקרב ואל תיגע בה. הנח לה להטיל ולחזור אל הים בשלווה. לאחר ההטלה, אל תנסה לחפור את הקן ואל תטשטש את העקבות. תעד את מיקומו על מנת שפקח רשות הטבע והגנים יוכל למצוא אותו.

צבה מטילה – צילם יניב לוי

בין החודשים יולי עד ספטמבר מתרחשות הגחות של אבקועים מהקן. מרבית הקנים בוקעים בחוות ההדגרה תחת השגחה, אך מידי פעם תיתכן בקיעה של קן שלא אותר בעונת ההטלה, או שאותר אך הושאר במקומו. אם נתקלת בהגחה טבעית, דווח מידית למוקד רשות הטבע והגנים. אפשר לאבקועים לזחול אל הים בכוחות עצמם והשגח שבעלי חיים וכלי רכב לא מתקרבים אליהם. במידת האפשר – ספור אותם, אך אל תאיר עליהם ואל תצלם עם פלאש. במידה והאבקועים זוחלים לכיוון אור מלאכותי, במקום לים, הרם אותם בעדינות והעבר אותם לאזור חשוך יותר בחוף. בחושך מוחלט – האבקועים יזחלו לכיוון הים. שים לב – האבקועים זקוקים לזחילה הזו. אל תנסה לעזור להם על ידי העברתם קרוב יותר למים.

אבקועים – צילום עומר וולווטר