דיונון רוקחים

30.03.2022

משפחה: דיונוניים Sepiida
שם מדעי: Sepia officinalis

דיונון הרוקחים דיונון הרוקחים, איור: טוביה קורץ
איור: טוביה קורץ

כתיבה: שירה סלינגרה
ייעוץ מדעי: חן רבי

את דיונון הרוקחים לא פוגשים מחוץ למים, אך אפשר למצוא את שרידי השלד שלו לאחר שנשטפו אל החוף. גופו מאורך ועגלגל מעט. בקדמת ראשו עשר זרועות: שתיים מהן זרועות ציד ארוכות ושמונה זרועות קצרות. אצל הזכרים זרוע אחת משמשת אותו לרבייה. לאורך גופו, בצידיו, ישנו קפל עורי הנראה כשמלת מלמלה ומסייע לו לשחות בגוף המים. הוא יכול לנוע במהירות אחורה בעזרת סילון מים שהוא מייצר. השלד שמוצאים על החוף משמש את הדיונון לתמיכה מבנית וכן כמעין מאזן ציפה – עם מילויו בגז הוא יכול לשהות בעומק רדוד יותר בגוף המים ועם ריקונו, הוא יכול לשקוע. גודלו מגיע עד 40 ס"מ והוא נידוג בשיטות שונות.

מכונה "סבידה" בפי הדייגים. הם ניזונים מיצורים ימיים שונים, כולל דגים, אותם הם לוכדים בזרועותיהן הארוכות. יש לו יכולת מדהימה לשנות את צבע גופו, לצרכי הסוואה וכן לצרכי חיזור ורבייה. הרבייה מתרחשת באביב ובקיץ. לאחר ההפרייה במים עמוקים, הנקבה נודדת למים רדודים, שם היא מטילה את הביצים ומצמידה אותן לעצם כלשהו במים כמו סלע, מצוף, או אצה גדולה. לפעמים ניתן להבחין בצברי ביצים שכאלו בצלילה. שמו העברי של הדיונון ניתן לו על שום יכולתו לפלוט דיו בעת סכנה. מחקרים גילו יכולות קוגנטיביות מרשימות אצל דיונונים, בין היתר יכולת לדחיית סיפוקים.

מקורות

פישלזון, ל., 1983. כרך 4 – החיים במים. בתוך: אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ-ישראל. הוצאת משרד הבטחון והחברה להגנת הטבע.

הרכיכות שיודעות להתאפק, מכון דוידסון