כפרים פרהיסטוריים על קרקעית הים: השרידים, התובנות - והלקחים לעתיד

שרידיהם של יישובים שהוצפו כתוצאה מעליית מפלס הימים, לאחר סיום תקופת הקרח האחרונה, התגלו במקומות שונים בעולם. בחוף הכרמל השתמרו על קרקעית הים הכפרים הפרהיסטוריים השמורים בעולם. 

על רקע זה ראוי לציין שמדינת ישראל נחשבת לחלוצה בתחום המחקר הפרהיסטורי התת-ימי. 

במשך חמישה עשורים התגלו ונחקרו בחוף הכרמל כפרים מהתקופה הניאוליתית, תקופה שבה חלה מהפכה משמעותית באורחות החיים של האדם: המעבר מנדודים, ציד ולקט, אל עבר חקלאות, ביות צמחים ובעלי חיים ומגורים ביישובי קבע. הכפרים הפרהיסטוריים שהתגלו על קרקעית הים שופכים אור על אורחות החיים של תושבי החוף, ומלמדים על התמודדותם עם השינויים הסביבתיים ועליית מפלס הים. 

אגן עשוי מאבן ששימש לכתישת זיתים-אתר כפר סמיר-תקופה ניאוליתית קיראמית, צילום: אהוד גלילי

על קרקעית הים בעתלית נולד הבסיס לדיאטה הים תיכונית 

בעתלית התגלה על קרקעית הים כפר ששטחו כ-40 דונם, ובו עשרות קבורות אדם, מבני מגורים, מתקנים פולחניים עשויים ממצבות אבן גדולות, מתקני ייצור ואחסון מזון, וכלים שונים עשויים מאבן, מעצם ומעץ. באתר התגלו בארות המים הבנויות העתיקות בעולם, המלמדות כי כבר לפני 9,000 שנה ידעו התושבים על קיומו של מפלס מי תהום וניצלו אותו כמקור מים שאפשר יישוב קבע. 

בכפר, שהתבסס על חקלאות, ציד ודיג, התגלו שרידי בעלי חיים ודגים שתושבי הכפר צרכו, וכ-100 מיני צמחים שגידלו או ליקטו מן הבר. על עצמות האדם התגלו סימני מחלות כמו מלריה, שהייתה נפוצה בביצות החוף. כמו כן התגלו המקרים הקדומים ביותר בעולם של מחלת השחפת. 

האתר הוא כפר הדייגים הים תיכוני הקדום בעולם ובו החלה להתפתח הכלכלה הים תיכונית – שהייתה הבסיס לדיאטה הים תיכונית. בזכות התזונה המאוזנת המבוססת על מזון מן הים ומן היבשה, הגיע חלק ניכר מהתושבים לגיל 50, הנחשב לגיל מופלג בחברות הפרהיסטוריות. 

בעקבות עליית המפלס: הנדידה מזרחה

באתר המוצף בנווה ים התגלה בית קברות, הקדום מסוגו בעולם, ובו קברים בנויים הפונים לכיוון אחד, וקיימת הפרדה בין "שכונת המתים" (בית הקברות) ל"שכונת החיים" (אזור המגורים). באתר תל חרייז התגלה קיר באורך כ-100 מטרים העשוי מבולדרים. הקיר בנוי בחלקו המערבי של הכפר ונועד להגן עליו מפני עליית מפלס הים. מבנה זה הוא העדות הקדומה בעולם למיגון ימי. באתרים כפר סמיר וחישולי כרמל התגלו העדויות הקדומות בעולם להפקת שמן זית וייצור זיתי מאכל. 

הכפרים המוצפים מלמדים על מפלס ים נמוך בסוף תקופת הקרח האחרונה ועל עלייה של תשעה עד שלושה מילימטרים בשנה, שהביאה להצפתם. בתקופה שבה התקיים הכפר בעתלית היה מפלס הים העולמי נמוך בכ-16 מטרים ממפלסו כיום, וקו החוף היה כקילומטר וחצי מערבה. בתקופה שבה התקיים הכפר בנווה ים (לפני 7,500 שנה) היה מפלס הים נמוך ב-8 מטרים וקו החוף היה כ-700 מטרים מערבה. הדבר מצביע על כך שבשל עליית מפלס הים, התושבים הסתגלו לתנאים המשתנים, פינו את היישובים ונדדו מזרחה.

לאור התחזיות לעליית מפלס הים, והפולמוס ששינוי האקלים מעורר בימינו,  מחקר הכפרים המוצפים מעורר עניין בקהילייה המדעית. יש אף מי שמקשרים את היישובים המוצפים למיתוסים של המבול המקראי ותיבת נוח וליבשת האבודה אטלנטיס.

הבאר מעתלית ים מלמדת על מפלס ים נמוך בתקופה בה התקיים הכפר

תגליות מהעבר, לקחים לעתיד

מחקרים מלמדים כי במיליון השנים האחרונות פקדו את כדור הארץ אחת לכ-100,000 שנים, תקופות קרח כתוצאה מתהליכים טבעיים. תקופות הקרח הללו הביאו להצטברות כמויות גדולות של קרח ביבשה סמוך לקטבים ולירידת מפלס הים העולמי ב-100 מטרים ויותר. היו גם תקופות חמות, שבמהלכן  נמס חלק ניכר מכיפות הקרח ומפלס הים הגיע לגובה 7-6 מטרים מעל למפלסו כיום. לדעת חוקרים, אנו בפתחה של תקופה חמה יותר שתביא להמסת כיפות הקרח ולעליית מפלס הים. 

נשאלת השאלה האם מדובר בתהליך טבעי? או שמא הפעילות האנושית המואצת גורמת להפרת התהליך הטבעי ולהאצה בהתחממות כדור הארץ? קיימות הערכות שונות לגבי קצב העלייה והגובה שאליו יגיע מפלס הים, וקיימות דעות שונות לגבי התרומה של פעילות האדם לשינוי האקלים העולמי. 

החדשות הטובות הן, שמדובר בתהליכים איטיים שניתן להתכונן ולהיערך לקראתם מבעוד מועד. האם יתגייסו מדינות העולם וישכילו לפעול לצמצום משמעותי של פליטת גזי החממה? האם ניתן יהיה להשפיע על המגמה? האם אנו נמצאים בעיצומה של עליית מפלס ים שתלך ותגבר בשנים הבאות? או שבעתיד תתחיל, באופן טבעי, תקופת קרח חדשה שתגרום להתקררות כדור הארץ ולהיפוך התהליך? המשך ההתחממות ועליית מפלס ים של קרוב לשני מטרים  עד סוף המאה, כפי שחוזים חלק מהמומחים,  יגרמו להצפת שטחי יבשה נרחבים, אובדן שטחים חקלאיים, בצורות, רעב, גלי הגירה ולהרס יישובי חוף ותשתיות.  אם תתממש תחזית זו הדורות הבאים ייאלצו, בין היתר, להשקיע הון עתק לבניית סוללות ומערכות מיגון, כל עוד הדבר כדאי מבחינה כלכלית. 

אפשרות אחרת תהיה "לזרום" עם הטבע – לנטוש את האזורים הנמצאים בסכנה ולעבור אל פנים היבשת, כפי שעשו התושבים הפרהיסטוריים. סביר להניח כי להמשך עליית מפלס הים תהיינה השלכות על ערך הנכסים הנמצאים בקרבת החוף, על המדיניות של חברות הביטוח ומתן רישיונות בניה בקרבת החוף ומתן פיצויים על נזקי הצפות והרס שיגרם על ידי גלי הים. 

זה גם המקום לתהות מה יהיה גורלן של ערי החוף העתיקות? האם סדרי העדיפויות יאפשרו השקעת כספי ציבור במיגונן? ובאיזה שלב יהיה צורך "להניח לטבע לעשות את שלו"? אין לנו תשובות לכל השאלות הללו, אולם על קרקעית הים בעתלית, נמצאת תזכורת מוחשית למה שצופן לנו העתיד.

על ממצאי אתר עתלית-ים ועליית מפלס הים ניתן ללמוד מסרט תיעודי (חפשו ביו-טיוב: The mystery of Atlit-Yam). במוזיאון הפרהיסטורי בגן החיות בחיפה, מוצגת תערוכה של הכפרים המוצפים וחושפת עולם ששקע במצולות הים.

מבנה מגליתי באתר עתלית ים, צילום: איתמר גרינברג, ציור: רשות העתיקות.

נקודת מבט אישית

עוד בשחר נעורי גיליתי שאם יש מקום קרוב לבית שבו צפונות תגליות משמעותיות, הרי זו קרקעית הים. במשך קרוב לשישים שנה סרקתי את קרקעית הים לאחר סערות בחיפוש אחר תגליות, כצייד בלתי נלאה ואובססיבי משהו. הבנתי שכל ספינה טרופה על קרקעית הים מספרת על אסון שאירע, רכוש שאבד, תקוות וחלומות שלעולם לא יתגשמו, וכל מטוס אבוד או צוללת מתעדים קונפליקט, קרב ואובדן חיי אדם. יותר מכל האוצרות והממצאים שגיליתי במהלך השנים על קרקעית הים, ריגשו אותי העצמות, שרידיהם המוחשיים של האנשים אותם הים לקח או כיסה והרגשתי מעין חובה לחשוף את סיפורם. תושבי הכפרים הפרהיסטוריים שהוצפו והלוחמים שאבדו בים זועקים אלינו מקרקעית הים ומספרים את סיפורם. זהו סיפור על מלחמה ושלום בין בני האדם ויחסי הגומלין המאתגרים בין האדם, לים ולסביבה, וכדאי שנקשיב ונלמד מהם.