לומדים גיאוגרפיה בגן לאומי בית שאן

המושג או הנושא מתוכנית הלימודים

גיאוגרפיה יישובית: גורמי מיקום של יישוב

תופעה הממחישה את הנושא

בתצפית מפסגת תל בית שאן נראה בברור מיקומה של העיר הצופה אל בקעת הירדן והרי עבר הירדן במזרח, וכן את מיקומה בנקודת המפגש בין עמק בית שאן (כחלק מבקעת הירדן) ועמק חרוד. כמו כן נראים מישורי הקרקע בעמק סביב, וכן נחל חרוד מצפון לתל, ונחל אסי מדרום מזרח (חוצה את שרידי מרכז העיר).

הצעה לפעילות תלמידים

בשילוב של תצפית לנוף וניתוח המפה ניתן לזהות את ההתרחבות של עמק בית שאן במפגש בין עמק חרוד לבין בקעת הירדן.
התרחבות זו מהווה תוואי נוח למעבר בין ארץ-ישראל לעבר הירדן. במבט על מפת המזרח התיכון ניתן לזהות כי זהו השער היבשתי העיקרי של ארץ ישראל מצפון וממזרח.
השילוב בין המיקום האסטרטגי לבין התנאים הטבעיים – שפע קרקע ומים, מהווים את הסיבה לשגשוגה של העיר. מהתצפית ניתן לראות את פארה ועוצמתה של העיר הרומית העתיקה, וגם את שגשוגה של בית שאן היום – עיר רב-גונית הנמצאת בתנופת פיתוח.
ניתן לראות כי העיר הרומית הייתה ממוקמת בדרומו של השער היבשתי הצפון מזרחי של ארץ ישראל. כיום, בשל העימות המתמשך עם סוריה, השער היבשתי הזה סגור, ובית שאן מתבססת כמרכז עירוני אזורי בתוך עמקי המזרח והופכת עם השנים לאחת הערים החשובות והמרכזיות בגבולה המזרחי של ישראל.