לומדים גיאוגרפיה בגן לאומי בית שאן

14.07.2015

שם השיעור: גורמי מיקום גיאוגרפיים של היישוב העתיק בבית שאן

תצפית לעבר בקעת הירדן והרי עבר הירדן

המושג או הנושא מתוכנית הלימודים

גיאוגרפיה ישובית: גורמי מיקום של יישוב

תופעה הממחישה את הנושא

בתצפית מפסגת תל בית שאן נראה בברור מיקומה של העיר הצופה אל בקעת הירדן והרי עבר הירדן במזרח, וכן את מיקומה בנקודת המפגש בין עמק בית שאן (כחלק מבקעת הירדן) ועמק חרוד. כמו כן נראים מישורי הקרקע בעמק סביב, וכן נחל חרוד מצפון לתל, ונחל אסי מדרום מזרח (חוצה את שרידי מרכז העיר).

הצעה לפעילות תלמידים

בשילוב של תצפית לנוף וניתוח המפה ניתן לזהות את ההתרחבות של עמק בית שאן במפגש בין עמק חרוד לבין בקעת הירדן.
התרחבות זו מהווה תוואי נוח למעבר בין ארץ-ישראל לעבר הירדן. במבט על מפת המזרח התיכון ניתן לזהות כי זהו השער היבשתי העיקרי של ארץ ישראל מצפון וממזרח.
השילוב בין המיקום האסטרטגי לבין התנאים הטבעיים – שפע קרקע ומים, מהווים את הסיבה לשגשוגה של העיר.בתצפית ניתן להשוות בין פארה ועוצמתה של העיר הרומית, לבין בית שאן של ימינו – עיר קטנה ושולית במפת הארץ.
ניתוח ההבדל יוביל למסקנה כי בעוד העיר הרומית הייתה ממוקמת בשער היבשתי של ארץ ישראל, הרי כיום, בשל העימות עם סוריה, השער היבשתי סגור, ובית שאן נמצאת ב'חצר האחורית' של ארץ ישראל.