רעידות אדמה בארץ-ישראל – מבט היסטורי

הסיסמוגרפים מראים כי סטטיסטית אחת למאה שנה מתרחשת בארץ רעידת אדמה הרסנית. למעשה, הרעידה עצמה איננה הדבר המסוכן לכשעצמה, אלא קריסת המבנים ובתוכם גברים, נשים וטף. בואו איתנו למסע היסטורי ברעידות האדמה המשמעותיות שפקדו את ישראל.

הרעידה המשמעותית האחרונה הייתה ב-1927 ופגעה קשות בצפת, ברמלה, בלוד ובשכם לפניה הייתה רעידה קשה ב-1837 שהחריבה את צפת לחלוטין.

בשנת 1995 התרחשה רעידת אדמה שהורגשה בכל הארץ, אולם מרכזה היה בלב מפרץ אילת – רחוק מספיק כדי למנוע נזקים גדולים. עוצמת הרעש הוערכה בכ-6.2 בסולם ריכטר. במזל רב לא נפגעו אנשים (למעט אחד), אולי בשל העוצמה הנמוכה יחסית של הרעש או בשל העובדה שהחל משנת 1980 יש בישראל בניה תקנית הלוקחת בחשבון רעשי אדמה עד לעוצמה מסוימת.

במהלך ההיסטוריה והפרהיסטוריה פקדו את אזורנו רעידות אדמה קשות שהותירו אחריהן עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות ניכרות לעין.

בית שאן, יניב כהן, רעידת אדמה בגן לאומי בית שאן, צילום: יניב כהן רשות הטבע והגנים

"ברעם וברעש וקול גדול"

אזכורים לרעידות האלה אפשר למצוא גם במקרא, אבל העדויות הולכות הרבה יותר אחורה בזמן ומדברות על מיליוני שנים של רעידות אדמה חזקות ותכופות, שעיצבו את פני השטח המצולקים של ארץ-ישראל.

מספר אזכורים בתנ"ך מתארים אדמה רועדת, ערים נחרבות ונבלעות, אש ונפילת אבנים, מאלה ניתן לשער שמדובר ברעידות אדמה וצונאמי. אחת הבולטות שבהן היא זו המצוינת בספר בראשית שהחריבה את העיר סדום. אולם אין לנו דרך מדעית לתארך את התקופה בה נחרבה העיר ולאשש את הסיפור.

במאה השמינית לפני הספירה, כמאתיים שנה לפני חורבן בית ראשון, התרחש רעש חזק ביהודה, והוא מתואר בספר עמוס שהתנבא: "שנתיים לפני הרעש".

בית שאן, דורון ניסים, רעידת אדמה בגן לאומי בית שאן, צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים

גלי צונאמי

בתקופת בית שני, בשנת 31 לפני הספירה, פקדה את הארץ רעידת אדמה חזקה מאוד שהמוקד שלה היה בסביבות  יריחו. שריד למאורע זה יש במספר מבנים שנסדקו באתר קומראן.

בתקופת הכיבוש הרומאי והשלטון הביזנטי בארץ-ישראל, במאות השנייה עד השביעית לספירה, התרחשו באזורנו כמה רעידות אדמה, שחלקן הביאו עמן גלי צונאמי ענקיים שפגעו בערי החוף ובקיסריה. הידועה שבהן התרחשה בשנת 363 לספירה, שפגעה ברוב שטחי ארץ-ישראל ואף בירושלים.

סוסיתא, גן לאומי סוסיתא - צילום: שרית פלאצי מיארה רשות הטבע והגנים

ערים נחרבות

בשנת 749 לספירה, בעת השלטון האסלאמי בארץ-ישראל, פקדה את האזור רעידת אדמה קשה שגבתה עשרות אלפי קורבנות. הערים בית-שאן וסוסיתא נחרבו כליל. טבריה נפגעה קשות.

במאה ה-11 לספירה פקד את האזור רצף של רעידות אדמה שבאו בזו אחר זו כשמרכזן בבקעת-הירדן. הראשונה התרחשה בשנת 1033 לספירה, שהורגשה בסוריה ואף במצרים.

נזק רב ואבדות בנפש נרשמו בעיקר בעיר עכו. הדיווחים מלמדים שהנמל והחוף התרוקנו  ממים למשך שעה-שעתיים, עד ששטף אותם ברגע אחד גל צונאמי הרסני. גם החומה בירושלים נפגעה מהרעש. יריחו נחרבה, רמלה נהרסה ונזק כבד נגרם למבנים בטבריה.

בשנת 1068 לספירה פקדה את ארץ-ישראל רעידת אדמה עוצמתית שמרכזה היה בים התיכון, סמוך לחוף. רמלה נחרבה כמעט כליל וכ-15 אלף איש נספו בה.

בשנת 1201 לספירה התרחשה רעידת אדמה חזקה, אשר כתוצאה ממנה נחרבה העיר שכם. גם הפעם שטף גל צונאמי שפגע בעכו ובערי החוף.

סוסיתא, אבישג איילון, רעידת אדמה בסוסיתא, צילום:אבישג איילון, רשות הטבע והגנים

הירדן מתייבש וגלים בגובה שני מטרים

בשנת 1546 לספירה התרגש באזור רעש נוסף והוא גרר אחריו הרס וחורבן. נהר הירדן הפסיק לזרום ליומיים שלמים, גלי הצונאמי חזרו לפקוד את ערי החוף מעכו ועד עזה.
בשנת 1759 לספירה רעש אדמה נוסף, הביא למותם של עשרות אלפים. צפת נחרבה שוב. גם נצרת וטבריה נפגעו. גם אז עלו גלי צונאמי שפקדו את ערי החוף עד לגובה של שני מטרים.

בשנת 1837 לספירה התרחשה רעידה משמעותית ביותר. כרבע מתושבי טבריה נספו ברעש זה, חלקם מפגיעה של גלי צונאמי ענקיים שעלו מהכינרת. צפת נחרבה כליל, עדויות מהרעידה הקשה מתארות את ההרס העצום: "כל פני השטח של הקרקע, באזור העליון ובאזור המקיף את הגבעה, נפגע מהזעזוע. כמויות ענקיות של סלעים פשוט נקרעו מהאדמה והועפו ממנה. בקעים ענקיים חצו את הקרקע ואחר כך התמלאו באדמה ואבנים… ליד צפת ראינו קרעים בסלע ובאדמה… וליד גוש-חלב עוד בקע באורך של כמה מטרים".
בשנת 1927 לספירה התרחשה רעידת האדמה המשמעותית האחרונה בארץ (כ-6.25 בסולם ריכטר). זרימת הירדן הופסקה ליממה שלמה כתוצאה מהמפולות. שוב נפלו מבנים כמגדלי קלפים וקברו תחתם את דייריהם. הרעידה גבתה מאות קורבנות משני צדי הירדן. רמלה, לוד, טבריה ושכם נפגעו קשות.

בספר תהילים נכתב: "אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי". דומה שרעידות האדמה, חרף המשבר הנוראי שהן יוצרות, מגייסות ממעמקים את רוחו הנעלה של האדם, בשעה שהוא יוצא לעזור לחברו ברגע בו חרב עליו ביתו ועולמו.

בית שאן, צילום דורון ניסים, רעידת אדמה בגן לאומי בית שאן, צילום: דורון ניסים, רשות הטבע והגנים