מחקר הכרישים בשפך נחל חדרה - אבני דרך, תגליות והצצה לעתיד:

שם כתב: זיו צמח שמיר, מעבדת טורפי-על, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, החוג לביולוגיה ימית, ביה״ס למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה. 01.01.2020

בים התיכון מרבית אוכלוסיות הכרישים הגדולים הצטמצמו באופן דרמטי עד כדי הכחדה של יותר מ – 90% ממיני הכרישים.

כרישים בחדרה צילום חגי נתיב

במערכת האקולוגיות הימית נחשבים הכרישים העפרוריים (Carcharhinus obscurus) והסנפירתנים (Carcharhinus plumbeus) לטורפי העל הימיים של המערכת. המשמעות האקולוגית היא שאין אף טורף טבעי במערכת זו הניזון מהם למחייתו. שני המינים מסווגים ע״י האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) כפגיעים (vulnerable) ובים התיכון הכריש העפרורי מסווג כבעל חיים בעל מידע חסר (data-deficient) והכריש הסנפירתן כבעל חיים בסכנת הכחדה (Endengered).

בחודשי החורף (נובמבר עד מאי), מתרחשת תופעה אנתרופוגנית מעניינת מאד, של התקבצות ארבעים עד שמונים כרישים, בסמוך לתחנת הכוח בחדרה, במוצא שפך המים החמים ושפך נחל חדרה. התקבצות מרהיבה זו מושכת קהל מתעניינים רב הכולל צוללים, משנרקלים, קיאקיסטים, חוקרים ועוד רבים נוספים.

צילום חגי נתיב

תחנת מוריס קאהן לחקר הים, של בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ׳ דן צ׳רנוב עורכת מחקר אקולוגי ארוך טווח על מאפיינים רבים ומגוונים של הים התיכון. על מחקר ״טורפי – העל״ שהכרישים מהווים חלק משמעותי ממנו, הופקד ד״ר אביעד שיינין, אשר החל את השנה החמישית של מחקר הכרישים בחדרה. המחקר כולל אספקטים רבים: מחקר גנטי הבוחן את מקורם של הכרישים ותפוצתם (עדי ברש), שיטות לחישוב הביומסה של טורפי על אלו (ונוספים) – באמצעים חדשניים מתקדמים (אייל ביגל),  מדדי דם בכרישים (טל סטרוסטינצקי מלונק) והתנהגות כרישים (זיו צמח שמיר). במסגרת המחקר אנו מבצעים לכידה של הכרישים לצורך ביצוע מדידות, לקיחת דגימות של דם וד.נ.א. והתקנת משדרים אקוסטיים / לוייניים. חשוב לציין שאף לא כריש אחד נפגע מלכידה זו עד כה מלבד מעט סטרס סביר של הלכידה עצמה. הפעילות מתבצעת בהיתר רשות הטבע והגנים והליך זה אושר על ידי גורמי רט"ג המוסמכים ונשען על פרוטוקולים מאושרים מדעית.

שימוש במשדרים האקוסטיים גילה לנו תופעה מרתקת הנקראת site-fidelity או נאמנות לאתר – והיא הנטייה של פרטים רבים לחזור לאתר ספציפי בו היו בעבר. ואכן התרגשנו לזהות מספר לא מבוטל של כרישים החוזרים לחדרה שנה אחרי שנה. ממצא מעניין נוסף שהתגלה בעקבות שימוש באקוסטיקה הוא מעין נדידה של הכרישים אל ומ – אזור התקבצות. כרישים אלו אינם להקה ואינם מתנהגים ככזו. הם מגיעים לאזור מסוים ומתקבצים בו לרוב משתי סיבות – מזון ורבייה. ניתוח התוצאות האקוסטיות הראה לנו שהכרישים יוצאים כל מספר ימים מאזור ההתקבצות (ומתרחקים לפעמים אפילו עד אשדוד) ונכנסים חזרה לאזור ההתקבצות במהלך עונת החורף.

חקרנו גם את נושא תיירות הכרישים המתפתחת באזור ולצורך מחקר זה נעזרנו בשני כלכלני סביבה – פרופ׳ ניר בקר וד״ר שירי צמח שמיר אשר ביצעו חישובים לפוטנציאל הכלכלי של המקום תוך פגיעה מינימלית בכרישים ולמעשה נבחנה ההשפעה של האנשים – על הכרישים. תוצאות אלו פורסמו בספרות המדעית. לצורך מחקר נוסף אותו אנו עורכים כיום, נוספה לכלכלנים ולביולוגים פסיכולוגית סביבתית, פרופ׳ נורית כרמי1, על מנת לבחון את ההשפעה של צלילה עם כרישים ופעילויות נוספות על שינוי עמדות לגבי שימור הסביבה הימית.

מחקרים נוספים חדשים שאנו מבצעים בתחנה, בוחנים את ההתנהגות ויחסי הגומלין בין המינים השונים (עפרורי – סנפירתן) ובתוך המינים עצמם, ע״י שימוש באקוסטיקה פסיבית ובמצלמות וידאו המקובעות למתקנים בים. מחקר איפיון אוכלוסיות החיידקים על הכרישים עצמם (מיקרוביום), כמו גם במים ובחול (גוני ברגמן) בהובלת ד"ר דלית מרון. ומחקר לזיהוי נוכחות של טורפי על באמצעות זיהוי נוכחות הדנ"א שלהם במים (eDNA) במטרה לפתח אמצעי ניטור ארוך טווח (רבקה וליני) בהובלת ד"ר דני מוריק.

אופטימיות עכשווית – שיתוף הפעולה הפורה בין גופים רבים כמו תחנת המחקר, רט״ג, עמותות אקואושן, כרישים בישראל ונוספים, העלה את המודעות לשמירה על הכרישים בפרט ושמירת הסביבה הימית בכלל וזכה לשיתוף פעולה מרשים מרשות הצלילה, התאחדות הצלילה, אוכלוסיית הצוללים, מועדוני הצלילה, עיריית חדרה ושאר מבקרים מהים ומהחוף וכיום ניתן לראות שינוי ממשי בהתייחסות האנשים לים, לכרישים ולסביבה.

לגבי צפי לעתיד אנו אופטימיים פחות. למרות שכל האזור הינו אזור אנתרופוגני (מעשה ידי אדם), זכינו לאגרגציה מרשימה ומרגשת של הכרישים בחודשי החורף. תוכנית הבנייה המסיבית של עיריית חדרה לפיתוח והפיכת כל אזור החוף, מגבעת אולגה ועד תחנת הכוח למבני מגורים בנוסף לסגירת שתי משאבות קירור (מתוך ארבע הפועלות כיום) של חברת החשמל (המשמעות כמות המים החמים תפחת בחצי) עלולה לפגוע בנוכחות הכרישים באזור ואף להעלימם מהאזור לחלוטין. חשוב לזכור תמיד את החשיבות האקולוגית של הכרישים למערכת האקולוגית הימית, בהיותם שומרי הסף – האחראים על בריאות ותקינות המערכת, מסלקים דגים חולים וחלשים ושומרים על מגוון המינים הימי. בשנים האחרונות אנו הלכה – למעשה אוכלים ושותים את הים ולכן שמירה על ה״שומרים״ חיונית הרבה מעבר לשמירה על מין זה או אחר בים.

צילום חגי נתיב

זיו צמח שמיר, מעבדת טורפי-על, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, החוג לביולוגיה ימית, ביה״ס למדעי הים ע״ש צ׳רני, אוניברסיטת חיפה.

Ziv Zemah Shamir, Morris Kahn Marine Research Station, Marine Biology Department, Charney School Of Marine Sciences, University Of Haifa.

>>> למאמר באנגלית: Sharks in Hadera – Research milestones, discoveries, and a glimpse into the future