מרווה כחולה (Salvia indica)

נעים להכיר: צמח רב-שנתי שעיר.
רק אצלנו? לא, המין נפוץ במזרח אגן הים התיכון ובחלקים מאסיה.
לזהות בשטח: גובהו 150-80 ס"מ ופרחיו גדולים ומרהיבים. עלי הכותרת של הפרח בצבע כחול בהיר בשפה העליונה. השפה התחתונה בעלת כתמים ונקודות בצבע ארגמן.
ריח: יש.
גדל ב: קרקעות של סלעי גיר ובזלת בשולי חורש, במדרונות עשבוניים ובאזורים שבהם שיחים.

זמן פריחה: סוף מרץ-תחילת מאי.
לפגוש בו: מופיע בגולן ובחרמון הנמוך. נדיר יותר בגליל העליון ונדיר מאוד בגליל התחתון, בשומרון וביהודה. *הר מירון, שמורת רכס בשנית.

הידעת? למינים שונים של המרווה מיוחסים סגולות ריפוי רבות – מהצטננות דרך קשקשים בשיער ועד לחץ דם גבוה. מכאן השם המדעי סלביה – שפירושו להרגיש טוב, להבריא (salvere). יש המשערים כי צורת גבעול הפריחה של אחד המינים שימשה השראה לבוניה של מנורת בית המקדש.