צינוריר בונה

מערכה: רכיכות Mollusca
מחלקה: חלזונות Gastropoda
משפחה: צינוריריים Vermetidae

שם מדעי: Dendropoma petraeum

מצב שימור (IUCN): לא הוערך (NE)
תפוצה בישראל: הים התיכון

הצינוריר הבונה הוא חילזון ישיב מושבתי, שנקרא בעבר צינורן בונה, ושוכן על פני טבלאות הגידוד – סלעי כורכר וגיר אופקיים לאורך שפת הים שהיו נתונים לתהליכי בליה ושחיקה. צברי הקונכיות של מין זה נמצאים בקדמת טבלאות הגידוד ויוצרים כרכוב מוגבה, המשמר את המים על הטבלה בשעת שפל. צורת קונכייתו של הצינוריר הבונה היא כשל צינור מפותל המזכיר תולעת וקשה לזהות במבט ראשון כי למעשה מדובר בחילזון. הקונכייה הצינורית דבוקה אל הסלע באזור הכרית (אזור הגאות והשפל) באמצעות חומר סידני חזק שהחילזון מפריש, ואילו הקונכיות של הפרטים השונים מחוברות יחדיו על ידי אצות גירניות מרפדות. לעומת מינים אחרים במשפחת הצינוריריים, קונכייתו של מין זה קצרה ורחבה. פתח הקונכייה נסגר בגולל כדי להתגונן מגל המתנפץ בעת גאות, מהתייבשות בשעת שפל, מטורפים ומטפילים. ייתכן כי האוכלוסייה החיה מול חופי ישראל ולבנון היא מין נפרד מאוכלוסיות אחרות בים התיכון.

תזונה:

הצינוריר הבונה מסנן את מזונו מהמים. ריסים זעירים על פני הזים מזרימים מים אל חלל הגלימה (המרחב בין הגוף לגלימה – קפל העור שמקיף את גוף הרכיכה ומפריש את הקונכייה). ריסים אחרים מעבירים חלקיקי פלנקטון למרכז, שם הם נלכדים בריר ומוסעים הלאה. המשננת (רדולה), איבר אכילה הבנוי רצועה עם שורות שיניים, חותכת קטעי ריר ומכניסה אותם לפה.

רבייה:

מין זה מתרבה מאוקטובר-נובמבר עד מאי-יוני. זכר הצינוריר פולט נרתיקי זרע למים, הנאספים על ידי הנקבה. מערכת המין של נקבת הצינוריר הבונה מבשילה כחודשיים לאחר זו של הזכר וביכולתה לאגור את הזרע לתקופה ארוכה. לאחר ההפריה הנקבה מטילה את הביצים בתוך כמוסות המודגרות בחלל הגלימה. כל כמוסה מכילה ביצה אחת ונקבה אחת עשויה להדגיר עד 90 כמוסות בו בזמן. הפרט שבוקע מסוגל לזחול וכעבור מספר שעות הוא נצמד למצע ומתחיל לגדול.

הצינוריר הבונה והצינוריר התולעני (חילזון ממשפחת הצינוריריים שנקרא בעבר שלשולן משולש) הם מרכיב חשוב בבנייה הביולוגית של הסלעים לאורך חופי הים התיכון של ישראל. הצברים הגדולים של קונכיותיהם הגירניות תורמים לבניית בית הגידול הסלעי ומאטים את הבלייה שמחוללים גלי הים.

צינורות הקונכייה הריקים של הצינוריריים המתים יוצרים מבוך של מעברים צרים המספקים מחסה לבעלי חיים אחרים. לאחרונה נמצא כי הצינוריר הבונה הולך ונעלם באזורנו, ועמו אנו עלולים לאבד את בית הגידול הייחודי שהוא מעצב. כיום רוב הכרכובים בטבלאות הגידוד בישראל חסרים כיסוי חי של צינוריריים, ואילו הקונכיות של הפרטים המתים שחוקות או מכוסות באצות ובצדפות, למשל. מידע נוסף על טבלאות הגידוד ושוניות הצינוריריים בישראל ניתן למצוא בסיכום של ועדת מומחים בנושא

כל פגיעה בערכי הטבע המוגנים, כולל דיג וסחר, אסורה ומהווה עבירה פלילית שעונשה עד שלוש שנות מאסר!

נתקלתם בדייגים, בחנויות דגים או במסעדות שמגישות מינים מוגנים? ראיתם חיית בר במצוקה או פגיעה בערך טבע מוגן? אנא דווחו למוקד רשות הטבע והגנים, הפועל 24 שעות ביממה, בטלפון 3639*

מקורות:

Bieler, R.; Gofas, S. (2012). Dendropoma cristatum (Biondi, 1859). In: MolluscaBase (2017). Accessed at http://molluscabase.org/aphia.php?p=taxdetails&id=195911 on 2017-12-09

The IUCN Red List of Threatened Species. http://www.iucnredlist.org

ברוקוביץ', ע., אבלסון, א., אריאל, א., בן-יןסף, ד., גורן, מ., גליל, ב., יהל, ר., מייזל, ב., סטמבלר, נ., סיון, ד., סלע, ע., פיין, מ., פלד, י., פרקול-פינקל, ש., רילוב, ג. ורינקביץ', ב. 2015. טבלאות הגידוד בישראל: תמונת מצב, חשיבות סביבתית ודרכי פעולה אפשריות לשיקום טרם היעלמותן. סיכום ותובנות של ועדת מומחים. האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. 32 ע"מ.

גור, אמיר. בעלי חיים לחופי הים התיכון. מעל ומתחת למים. http://amirgur.com/?page_id=452

הלר, י. 2011. רכיכות הים של ארץ ישראל – אורחות חיים. אלון ספר, ישראל. 323 ע"מ.

פישלזון, ל., 1983. כרך 4 – החיים במים. בתוך: אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ-ישראל. הוצאת משרד הבטחון והחברה להגנת הטבע.