'לשון אחת': דור זליכה לוי בתערוכה חדשה במערות הפעמון בגן לאומי בית גוברין
30/04/2023׳לשון אחת׳ היא יצירת וידאו וסאונד של האמן דור זליכה לוי, שנוצרה עבור מערות הפעמון בגן הלאומי בית גוברין. במרכזה יצירה מוזיקלית שנכתבה על ידי האמן בשפה שמית עתיקה, ומבוצעת על ידי מקהלת זמרים.
התערוכה תוצג בימי חמישי ומוצאי שבת במהלך החודשים מאי עד נובמבר

זו לא הפעם הראשונה שחלליהן המגוונים של מערות הפעמון מזמינים את האמנות להשתלב בתוכם, מפגש המאפשר פרשנות משתנה וחדשה למקום. הפעם, אנו גאים להציג את עבודתו של האמן דור זליכה לוי, שנוצרה במיוחד עבור מערות הפעמון.
היצירה 'לשון אחת' נוצרה בהשראת ההיסטוריה של המערות הקדומות, משתמשת בפוטנציאל האקוסטי שלהן, ושזורה במבנה האדריכלי המיוחד שלהן. התוצאה היא חוויה רב חושית, הלוקחת את הצופה למסע קדום ועתידני גם יחד.
׳לשון אחת׳ היא יצירת וידאו וסאונד מקורית שיצר האמן עבור מערות הפעמון בגן הלאומי בית גוברין. במרכזה יצירה מוזיקלית, שיר שכתב בשפה עתיקה, הולחן למקהלה ומבוצע בארבעה קולות.
השיר מלווה בהקרנות וידאו שמציגות את תנועת שפתי הזמרים והזמרות בזמן השירה, כלי נגינה מאולתר שנבנה מחומרים שונים שנאספו מסביבת המערה ומרישומים חרוטים באבן שיצר האמן. הצלילים נשמעים דרך רמקולים המוצבים לאורך מסלול הטיול וקטעי הוידאו מוקרנים על גבי קירות המערה ונטמעים בהם.
זליכה לוי יצר חוויה רב-חושית שנעה בין עבר, הווה ועתיד. לצד השירה, שכאילו נלקחה מטקס עתיק יומין, משתמש האמן באמצעים זמינים מההווה כמו כלי עבודה חשמליים ומוסיקה אלקטרונית. התוצאה היא יצירה חדשה בעלת ערך היסטורי תרבותי.
התערוכה תפתח למבקרים בערבי חמישי ושבת במשך החודשים מאי-נובמבר. הביקור בתערוכה כולל הליכה בשביל מואר ונגיש המאפשר הצצה אל מערות פעמון נוספות. משך הביקור כשעה וחצי.
לשון אחת – תערוכה של האמן דור זליכה לוי במערות בית גוברין, צילום: נדב פורת חומסקי

מערה והשראה
בדומה למערות הפעמון בבית גוברין, שהתחילו כקידוחים מנותקים ומרוחקים, התרחבו והפכו לחלל מסועף אחד, היצירה ׳לשון אחת׳ חוזרת לשפת האם של כל השפות השמיות – ומאחה אותן לשפה מוזיקלית אחת.
׳לשון אחת׳ היא חוויה רב-חושית הנפרסת לאורך מסלול הליכה לילי במערות הפעמון. לצד השירה, שכמו נלקחה מטקס עתיק יומין, מוצגים ציורים חרוטים באבן וכלי נגינה מאולתר הנדמים כממצאים ארכיאולוגיים. בנוסף, יוקרנו עבודות וידאו המציגות את שפתי הזמרים והזמרות בזמן ביצוע היצירה, על גבי קירות המערה.
השפה הפרוטו שמית, השפה-האם של השפות השמיות מתוארכת לאלף הרביעי לפני הספירה, וקודמת לממצא של כתב אלפביתי. ההנחה היא שהייצוג שלה ציורי בלבד. מאחר ואין דרך לדעת איך נשמעה השפה במקור, האמן נשען על עבודת מחקר משותפת עם בלשנים, היסטוריונים, ומוזיקאים בה השתמש כנקודת מוצא. כדי להשלים את הפערים הוא נטל חופש יצירתי והמציא שפה ישנה-חדשה שאינה מבוססת על דיוק היסטורי בלבד. בנוסף, השתמש באמצעים זמינים מההווה, כמו כלי עבודה חשמליים ומוזיקה אלקטרונית, בחירות אמנותיות המדגישות שהעבודה נעשתה בעת הזו. התוצאה היא צורת קיום עכשווית לשפה הקדומה, יצירה חדשה בעלת ערך היסטורי ותרבותי.
היצירה המוזיקלית מבוצעת על ידי מקהלה שמורכבת מארבעה זמרים וזמרות, נצר לקהילות שונות ששרות באחת מן השפות השֵמיות המקומיות. כל אחד ואחת מן המבצעים מייצגים מסורת עתיקה השרה שירת קודש באחת מן השפות השמיות, ושומרים על המבטא וההגייה המקוריים של השפה ממנה הוא מגיע. הבדלי ההגייה ביניהם ניכרים גם בביצוע של טקסט זהה.
היצירה המוזיקלית מושמעת דרך מערכות סאונד הממוקמות במרחק ניכר האחת מהשניה כדי להנכיח את ההבדלים בין השפות והתרבויות השונות. עם זאת, כאשר הקולות השונים חוזרים ומשתקפים מקירות המערות, הם מתמזגים לכדי יצירה אחת בעלת הרמוניה מורכבת. האמן מנצל את התהודה במערות כדי לייצר חוויה טקסית שמאחה את הקולות הנפרדים לכדי שפה אחת, ישנה-חדשה.
על האמן
דור זליכה לוי הוא אמן וידאו וסאונד, העוסק ביצירתו בשימור ועיבוד זיכרונות אישיים וקולקטיביים. קולות נשכחים מתעוררים לחיים בעבודותיו ומושמעים מחדש באופן המאפשר האזנה, הקשבה והתמסרות. זוכה פרס זום לאמן ישראלי צעיר, פרס אמן צעיר של משרד התרבות. זליכה לוי הציג תערוכות במוזיאונים ובמוסדות מובילים בארץ ובעולם, ויצר מיצבים תלויי חלל במרחבים ציבוריים ובאתרי היסטוריה ומורשת. הוא מרצה במחלקה לאמנות באקדמיה בצלאל ובחינוך במסגרות קהילתיות שונות.

גן לאומי בית גוברין-מרשה
גן לאומי בית גוברין-מרשה הוא לב לבה של "ארץ אלף המערות". הגן מציג פלא אדריכלי קדום – אינספור חללים, מערות טבעיות ומערות שנחצבו בידי אדם ונועדו למגוון רחב של שימושים, החל מגידול יונים, דרך איחסון ומגורים וכלה בקבורה .
בשנת 1989 הוכרז השטח כגן לאומי על מנת לשמר את שרידיה המרשימים של העיר מרשה ושימור החורש הטבעי. בזכות המורשת העשירה ושלל המערות, הוכרז הגן הלאומי על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
כפי שהוגדר בעת ההכרזה ב-2014 – ״האתר בעל ערך בין לאומי יוצא דופן בהיבט התרבותי, האנושי וערכי הסביבה לשימור לטובת האנושות כולה״. הכללתו של 'גן לאומי בית גוברין– מערות מרשה' ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים ביותר בעולם ממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות וכמוקד חשוב לשימור המורשת העולמית, תוך חיבור ייחודי של העבר להווה. מסלול הביקור באתר מזמן חוויה יוצאת דופן והצצה לפלא של ערכי טבע, נוף ומורשת האדם לאורך התקופות.
אמנות במערת הפעמון
כבר בתקופות קדומות, זיהו תושבי השפלה את מאפייני המסלע שבסביבתם. המערות זכו לשם מערות הפעמון הודות לצורתן שהיא תוצר של אופן החציבה. החוצבים פערו פתח קטן בשכבה העליונה הקשה משהגיעו אל השכבה הרכה, חצבו בה בהרחבה באמצעות איזמלי ברזל שהותירו את סימני החציבה האלכסוניים הניכרים בקירות המערה. בחומר החציבה השתמשו לבנייה והחללים האדירים שנותרו שימשו בעיקר לאיחסון אך גם לבתי מלאכה ולבורות מים מטויחים.
באוגוסט 2020, מתחם מערות הפעמון הדרומיות, הפך לחלל תצוגת חוץ יוצאת דופן המציג עבודות אמנות מקוריות. מסלול הטיול הוכשר והוסדר לכניסת מבקרים אחרי שנים רבות שלא אושרה כניסה למערות, השביל הואר בתאורה ממוקדת, בעוצמה ובגוון המונעים זיהום אור ופגיעה בסביבה הטבעית.
"התערוכה צורות אנוש" היתה הראשונה להתארח במערות הפעמון וזכתה לסיקור בינלאומי נרחב ובעקבותיה הציגו במערות הפעמון הצפוניות להקת המחול ורטיגו את 'ליבה' ואמן הגרפיטי הבינלאומי 'פילפלד' (ניר פלד) הציג את 'השתקפות האידאה'.
האומנות העכשווית בחומר משתלבת באופן טבעי בתוצרי אומנות החציבה ומציגה יצירה משותפת של האדם בעבר ובהווה ומאפשרת לקהל המבקרים חוויה מסוג אחר הכוללת התבוננות אחרת ביצירה ובמקום.
הביקור בתערוכה מחייב רישום מראש באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים – יש להירשם לשעות הביקור בערב.
*ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר, חינם למנויי מטמון

קרדיטים
כתיבה, בימוי, עריכה וניהול אמנותי – דור זליכה לוי
עיצוב סאונד והפקה מוזיקלית – אביעד סינמנס
הלחנה, עיבוד וניהול מוזיקלי למקהלה – תומר דמסקי
מקהלה – אילנה אליה, אסראא שלבי, אלרם עמרם, איתמר שלמה כהן
הקלטת מקהלה – אורי קדישאי, רון שסקין – אולפני המזקקה
תרגום וייעוץ אקדמי – איתמר ארב
בניית כלי נגינה – ירון נאור
נגינה בכלי נגינה – יעל לביא
צילום וצבע – נדב פורת חומסקי
ניהול טכני – עמית בוימל
יח״צ – עינת כהן
טקסט מלווה לתערוכה – אבי לובין
עיצוב – הראל שרייבר
הפקת העבודה התאפשרה הודות לתמיכת רשות הטבע והגנים וקרן בשביל האמנות. תודות האמן נתונות לצוות הגן הלאומי בית גוברין ולוועדת ההיגוי של רשות הטבע והגנים על השותפות לאורך הדרך.״
הביקור בתערוכה מחייב רישום מראש – יש להירשם לשעות הביקור בערב.
Searching Availability…
אולי יעניין אותך גם
גני שמורה קשורים
דפים קשורים