נחל אשלים: מזיהום לשיקום

נקיק עמוק, גבים מלאי מים באמצע המדבר ויעלים שיורדים לשתות. נחל אשלים הוא מהנחלים היפים במדבר יהודה, וביוני 2017 הוא נפגע באירוע זיהום חמור. זה הסיפור של מה שקרה כאן ושל הדרך חזרה

נחל אשלים, מבט אל המעוק העמוק וים המלח ממפל נחל אשלים, צילום: תום סהר
נחל אשלים, מבט אל המעוק העמוק וים המלח ממפל נחל אשלים, צילום: תום סהר

 

הכירו את נחל אשלים

נחל אשלים נחשב לאחד הנחלים היפים באזור, והנוף שלו ייחודי. הוא נמצא בגבול שבין מדבר יהודה לצפון-מזרח הנגב, חלק משמורת הטבע מדבר יהודה. גודלו בינוני, אגן הניקוז שלו משתרע על כ-66 קמ"ר, והוא זורם מקמר חצרה במערב אל בקעת ים המלח במזרח.

בדרכו מזרחה הנחל עובר בהדרגה בין אזורי אקלים, גבהים וסוגי סלע שונים, ולכן הנוף, הצמחייה ובעלי החיים משתנים לאורכו. הנחל משמש מסדרון אקולוגי חשוב באזור, במיוחד ליעלים של מדבר יהודה. בנקיק העמוק שלו יש גבים, גומות סלע שאוגרות מים במשך כמה חודשים בשנה, ובקצהו נמצא מאגר אשלים הדרומי, שמוכר גם בשם בריכת אגם הברבורים. המאגר תומך בצמחיית קנה, בעופות ובמגוון מינים שחיים במים.

 

בזכות המים, שהם נדירים כל כך באזור צחיח, הנחל הוא בית גידול לבעלי חיים ולצמחים רבים, וגם יעד אהוב לטיולים מאתגרים ליחידים ולקבוצות.

בריכת אגם הברבורים. החלק הסופי שאליו זרם הזיהום מנחל אשלים, צילום: תום סהר
בריכת אגם הברבורים. החלק הסופי שאליו זרם הזיהום מנחל אשלים, צילום: תום סהר

 

זיהום הנחל: מה קרה כאן ביוני 2017

ב-30 ביוני 2017 קרס הקיר המזרחי של בריכה מס' 3 של חברת רותם אמפרט מקבוצת כי"ל (כימיקלים לישראל). הבריכה, שהכילה מי תעשייה חומציים, נמצאת סמוך לראש אגן הניקוז של נחל אשלים. 100 עד 200 אלף קוב גלשו ממנה וזרמו במורד הנחל במשך כ-48 שעות, לאורך יותר מ-20 ק"מ. הנוזל גרם נזק רב לבעלי החיים ולצמחים בנחל, והיה חשש ממשי לפגיעה בציבור ובסביבה.

תיעוד מיום הדליפה, הערוץ הרשמי של המשרד להגנת הסביבה

היקף האירוע ועוצמתו גרמו לזיהום סביבתי חמור. הנחל הוצף לכל אורכו בנוזלים חומציים: חומצה זרחתית, מתכות כבדות כמו ארסן, קדמיום וניקל, תכולה מסויימת של חומצה פלואורוסיליצית ומלחים (כלורידים, סולפטים ופלואורידים). הזיהום התנהג כמו גל שיטפון הפוך, חזק מאוד במעלה הנחל, והולך ונחלש ככל שירד במורד.

הנחשול גרם לפגיעה אקולוגית קיצונית. בעלי חיים וצמחים רבים מתו, המזון הזמין לחיות הבר פחת לאורך זמן, והתפקוד של המערכת האקולוגית בנחל נפגע קשות. ומעבר לנזק המיידי, נפגעה לטווח ארוך היכולת של מיני צמחים ושל אוכלוסיות בעלי חיים בנחל לשרוד ולהתרבות.

נחל אשלים מיד לאחר הזיהום. מי התעשייה החומציים טיפסו על גדות הנחל והשאירו גבים מלאים בנוזל במרכז, צילום: בעז שיזף
נחל אשלים מיד לאחר הזיהום. מי התעשייה החומציים טיפסו על גדות הנחל והשאירו גבים מלאים בנוזל במרכז, צילום: בעז שיזף

 

הצעדים הראשונים לשיקום

מיד לאחר האסון, רשות הטבע והגנים בשיתוף הגורמים המעורבים ביצעו מספר פעולות קריטיות:

  • דיגומים של קרקע ונוזלים מהנחל.
  • שאיבת המים החומציים מהגבים בסיוע קבלני שאיבה.
  • היערכות להזרמת מים בחלק מערוצי הנחל והשקיית עצי השיטה בחלק התחתון של הנחל.
  • הפעלת שקתות לבעלי חיים בחלק התחתון של הנחל.
  • סריקות יומיות בנחל, שכללו מציאת גופות בעלי חיים.
  • תחילת יישום של תכנית הניטור באזור באמצעות פקחים ואנשי מדע של הרשות.מיד אחרי האסון

שלוש שבועות אחרי: גודל האסון בנחל אשלים נחשף | מתוך חדשות הערב 17.7.17

הקרקע זוהמה לאורך כל מקטעי הנחל ואפילו מעבר לגדות, ולכן נסגר האזור למטיילים. הוא נשאר סגור כשלוש שנים, עד יוני 2020. הנחל נפתח מחדש רק אחרי בדיקות וסקר סיכונים מקיף, שנערך לפי ההנחיות והנהלים של המשרד להגנת הסביבה. מומחים מהמשרד להגנת הסביבה, ממשרד הבריאות ומרשות הטבע והגנים בחנו את הממצאים, וקבעו שהכניסה לנחל כבר אינה מסכנת את הציבור.

יעלים שותים משוקת שהוצבה בנחל אשלים. צילום: אלי יוסף
יעלים שותים משוקת שהוצבה בנחל אשלים, צילום: אלי יוסף

 

ההליך המשפטי

בעקבות אירוע הזיהום, במאי 2018 הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי), יחד עם היחידה לאכיפה אזרחית, בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל תושבי מדינת ישראל. הבקשה הוגשה בשם רשות הטבע והגנים, בשיתוף ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, מתוך עמדה שהרשות פועלת כנאמן הציבור.

המטרה: לזכות, בשם הציבור, בפיצוי ממי שגרם לזיהום, ובמיוחד לשיקום נחל אשלים וסביבתו ולפיצוי על הנזקים הסביבתיים והאקולוגיים שנגרמו. במסגרת ההליך פנו הצדדים לגישור, שנמשך כשלוש שנים והסתיים בהסכם פשרה.

הצדדים פנו לגישור שנמשך כשלוש שנים והסתיים בהסכם פשרה. לפי ההסכם, כי"ל תישא בעלויות האירוע ותעמיד כ-115 מיליון שקל: לשיקום הנחל וסביבתו, לפיצוי הציבור והקבוצות על הנזק האקולוגי שנגרם לכלל הציבור בעקבות הפגיעה בסביבה הטבעית והפגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, ועבור הוצאות המשפטיות.

ההסכם אינו מגביל את המשרד להגנת הסביבה בהגשת הליכים פליליים ובבקשה להטיל סנקציות במסגרתם. בעקבות האירוע פתחה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה בחקירת האירוע ונסיבותיו.

קנס של 115 מיליון שקלים בעקבות זיהום נחל אשלים וסביבתו >>

 

שש שנים של ניטור ושיקום

בעקבות האירוע הוקמה ועדת היגוי עם נציגי משרדי ממשלה, נציגי קבוצת כי"ל ונציגים מהאקדמיה. הוועדה אישרה לרשות הטבע והגנים תוכנית ניטור לחמש שנים, שהוארכה לשנה שישית ונמשכה מ-2018 עד 2023.

את התוכנית ריכז "המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל". זהו מכון מחקר משותף לרשות הטבע והגנים, למשרד להגנת הסביבה, לקרן קיימת לישראל ולמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. קבוצות מחקר רבות ממוסדות שונים בארץ בדקו את המערכת האקולוגית באזור מכמה כיוונים: כימיה, הידרולוגיה (תנועת המים), צומח ובעלי חיים.

הניטור נועד לבחון את מצב הנחל אחרי הזיהום ברמה הא-ביוטית והביוטית (בקרקע ובמים וגם ביצורים החיים), לעקוב אחר שינויים במערכת האקולוגית לאורך זמן, ולבחון מהי השפעת המזהמים על הרמות הטרופיות השונות. בסוף התהליך רוכזו כל המחקרים, כדי לזהות את המזהמים העיקריים ולגבש המלצות לטיפול בהם.

נחל אשלים לפני השיקום. הזיהום (שכבת הפוספוגבס) התגבש לצורת מסלע קשיח, צילום: תום סהר
נחל אשלים לפני השיקום. הזיהום (שכבת הפוספוגבס) התגבש לצורת מסלע קשיח, צילום: תום סהר

כדי לעקוב אחרי הנחל, אפיין צוות של רט"ג את הנחל על פי קריטריונים אקולוגיים וגאומורפולוגיים, וחילק את הערוץ ממעלה הנחל עד מורדו לשבעה מקטעים: חולי, חולי סלעי, מעוק רדוד, מעוק עמוק (מעוק הוא ערוץ צר ועמוק שנחצב בסלע), אלוביאלי (ערוץ רחב שבנוי מסחף שהביאו השיטפונות), תעלת ההטייה ומאגר אשלים, שאליו מתנקזים המים מהתעלה.

מאגר אשלים חולק לצפוני ולדרומי. רוב המאגר יבש חוץ מאזור קטן בדרום שבו נמצאת בריכת אגם הברבורים. הבריכה היא מעין חלון למי התהום של אזור ים המלח, שרובם זורמים מתחת לפני הקרקע ואי אפשר להגיע אליהם. 

 

מה התגלה

ממצאי ניטור במקטעים השונים בנחל אשלים מראים כי הנזק היה חמור לאורך כל הנחל. בעלי חיים וצמחים רבים מתו, גם מעוצמת הזרימה וגם מהחשיפה לחומרים רעילים. בקרקע הצטברו מזהמים כמו פלואור וסולפט ומתכות כבדות כמו קדמיום וסטרונציום. המזהמים האלה נשארים בנחל זמן רב ולא נעלמים מעצמם.

המקטע החולי נפגע הכי קשה. הוא הכי קרוב למקור הזיהום ולכן ספג את רובו. מכיוון שיורדים כאן מעט גשמים ומעט שיטפונות, הזיהום נשאר יציב בקרקע ומקטין את הסיכוי שהמקום ישתקם בכוחות עצמו. ואכן, קרומי הקרקע נפגעו לאורך זמן, והצומח ופרוקי הרגליים (חרקים, עכבישים וקרוביהם) לא חזרו למצבם הטבעי, בהשוואה לנחלים באזור ששימשו לביקורת. גם בצמחים ובבעלי החיים ששרדו כאן ונדגמו נמצאה הצטברות של פלואור, סולפט וקדמיום.

המקטע החולי סלעי נבדק פחות מהמקטע החולי, אבל המחקרים בו הראו התאוששות קלה עם הזמן.

במעוקים, הרדוד והעמוק, נבדקו בעיקר מי הגבים, ושם החדשות טובות: הטבע מתאושש בכוחות עצמו, ובצורה מרשימה. ההרכב הכימי של המים הראה ירידה עקבית בכל המזהמים שנמדדו, נמצאו ביצי קיימא (ביצים שנשמרות בבוץ שבקרקעית הגב ובוקעות רק כשהוא מתמלא במים), וחסרי חוליות שחיים במים חזרו לגבים.

המקטע האלוביאלי התאושש בצורה בולטת, בקרקע ובמים וגם בצמחים ובבעלי החיים. כנראה בזכות שיטפונות שקברו את המשקעים המזוהמים או סחפו אותם.

תעלת ההטייה ומאגר אשלים (חוץ מבריכת אגם הברבורים) לא נבדקו, כי יש חשש שהם ממוקשים, ולא התאפשרה גישה לשטח.

יעלים שותים מהגבים בחלק התחתון של נחל אשלים. כבר לא צריכים שקתות, צילום: תום סהר
יעלים שותים מהגבים בחלק התחתון של נחל אשלים. כבר לא צריכים שקתות, צילום: תום סהר

 

המסקנה: שיקום פעיל

גם האסון וגם הניטור שליווה אותו ייחודיים בהיקף שלהם ובתנאי הסביבה הקיצוניים שבהם התרחשו. מחקרים מהעולם מראים ששאריות זיהום נשארות שנים אחרי אירועים דומים, ומדגישים את החשיבות של שיקום פעיל, במיוחד באקלים קיצוני שבו הטבע משתקם לאט.

במקטע החולי זה בדיוק המצב: ההתאוששות הטבעית צפויה להיות איטית, ולכן צריך שיקום פעיל ואי אפשר להסתפק בתהליכים טבעיים. במקטעים האחרים מגמות ההתאוששות מעודדות, ונראה שאין צורך בהתערבות.

אחרי הזיהום הגדול: נחל אשלים נפתח מחדש למבקרים, כאן חדשות

ניתן שוב לטייל בנחל אשלים >>

מחליפים את הקרקע

כאמור, אחת המסקנות העיקריות מהניטור הייתה שהמקטע החולי, החלק העליון של הנחל, נפגע הכי קשה ומשתקם באופן טבעי הכי לאט. לכן יצאנו, רשות הטבע והגנים, יחד עם רשות ניקוז ים המלח, לפרויקט של החלפת הקרקע ב-5 הק"מ העליונים של הנחל. מאוגוסט 2025 מתבצעות כאן עבודות פעילות לפינוי הקרקע המזוהמת והחלפתה בקרקע נקייה. זו עבודה מורכבת ויקרה, והיא צפויה להימשך עד דצמבר 2026.

 

נחל אשלים אחרי השיקום. הוצאת הזיהום החוצה והחלפתו בקרקע נקייה. צילום: תום סהר
נחל אשלים אחרי השיקום. הוצאת הזיהום החוצה והחלפתו בקרקע נקייה, צילום: תום סהר

 

סימנים של שיקום: פריחה ירוקה בנחל אשלים >>

 

אולי יעניין אותך גם