שביל המגילות: סיור בין מערות, מגילות וחורבה

מאת: חנן אשל 02/04/2025

בלחיצה על הקישורים נשמע על מגילות ים המלח, כיצד התגלו ומה למדו מהן החוקרים.

שביל המגילות בקומראן
שביל המגילות בקומראן, שביל המגילות בקומראן - צילם אביתר הכהן,רשות הטבע והגנים

 

לחצו על הקישורים

לקבצי קול בשפה פשוטה לחצו כאן >>

לאנגלית For text and audio in English >>

 

תחנה מס' 1 – סככה ראשונה

ברוכים הבאים לשביל המגילות; בסיורנו היום נשמע על מגילות ים המלח, כיצד התגלו ומה למדו מהן החוקרים. בסיום המסלול נגיע לפארק קומראן. הכניסה לאתר כרוכה בתשלום, ומומלץ להשאיר שם רכב אחד להקפצה בדרך חזרה. בעת ההליכה, אסור לרדת מהשביל, ואין לסטות ממנו לכיוון המערות. אז מוכנים? קדימה לדרך!

להאזנה לחצו כאן >>

המצוק שלפנינו הוא מצוק ההעתקים. באביב של שנת 1947 התגלו באקראי, על-ידי רועה צאן שהתהלך ליד אחת המערות, קנקנים, שברי קנקנים וקטעים של שבע מגילות. בכך עלה המסך מעל תגלית מגילות קומראן. יגאל ידין אמר עליהן כי המגילות הן "התגלית החשובה ביותר שנתגלתה בארץ-ישראל בתחומי המקרא, ההיסטוריה ותולדות היהדות והנצרות". בידי החוקרים מצויות כיום מעל 900 מגילות שהתגלו ב-11 מערות, הנמצאות כמעט כולן מולכם, סמוך לחורבת קומראן.

בעקבות הגילוי, החלו הבדיקות והחפירות במערות, במצוק ולמרגלותיו, ובחפירת האתר בקומראן. אלו שפכו אור חדש על תולדות החברה והכיתות ביהודה בימי הבית השני, והצביעו על הקשר שבין כותבי המגילות לבין המרכז הקהילתי שלהם בחורבת קומראן.

הסתכלו על המצוק ממערב, ונסו למצוא שני פתחים גדולים מאוד של מערה טבעית. למרגלות הפתחים ישנה כמות עצומה של שפכי עפר שהוצאו בעבר מהמערות. החללים האלו נחפרו על ידי הארכיאולוג פסח בר-אדון; הוא כינה את המערה בשם "מערת התאומות". במערה זו התגלה עותק של מגילה הידועה בשם "מגילת הנחושת", ובה מתוארים היכן חבויים אוצרות בית המקדש.

מימין ל"מערת התאומות" תוכלו לראות את הפתחים של שלוש מערות נוספות.  האמצעית מביניהן, בעלת הפתח בצורת הטרפז ההפוך, היא מערה מס' 11. מערה זו נחשבת לאחת המערות החשובות מבין מערות קומראן.

הכוונה: עלו בשביל לכיוון הסככה הממוקמת כ-50 מטר ממערב לנו.

 

תחנה מס' 2 – מערה מס' 11

להאזנה לחצו כאן >>

המערה התגלתה על ידי הבדואים ב-1956, ונמצאו בה מגילות שהשתמרו במצב טוב, והיו באורכים שונים. אחת המגילות החשובות היא מגילת ספר ויקרא, והיא כתובה בכתב עברי קדום. ממגילה זו נותרו שנים-עשר טורים מקוטעים, והיא מייצגת נוסח עצמאי שאינו זהה לאף אחד מנוסחי המקרא הידועים לנו. מכאן מסיקים כי בימי הבית השני היו בקרב יהודי ארץ-ישראל יותר משלושה נוסחים של התורה.

 

במערה זו  נמצאה גם "מגילת המזמורים". במגילה הועתקו שלושים ושישה מזמורים מספר תהילים, יחד עם שמונה מזמורים שאינם כלולים בנוסח המקרא שבידינו.

להבדיל מרוב המגילות, שנכתבו כמעט כולן על עורות של כבשים, עזים ויעלים, "מגילת המזמורים" נכתבה על עור עגל – תופעה נדירה מאוד במגילות קומראן.

הסופר שכתב את "מגילת המזמורים" כתב את שם האל בכתב העברי הקדום.

מזמור יפה במיוחד הוא "תהילה לציון", שבו הפסוקים מסודרים על פי האל"ף-בי"ת. קטע נוסף ב"מגילת המזמורים" מנה את יצירותיו של דוד המלך, וצוין בו כי דוד חיבר 364 שירים לכל ימי השנה, על מנת לשורר לפני המזבח.

 

מגילה נוספת היא תרגום ארמי לספר איוב. וכן התגלתה גם המגילה הארוכה ביותר בקומראן: "מגילת המקדש". אורכה 8 מטרים ו-30 סנטימטרים. המגילה הארוכה הזו עוסקת בפרטי עבודת המקדש.

 

כעת הסתכלו לכיוון צפון: אתם יכולים לראות שהכביש הופך לשביל עפר כבוש היטב. אם תעקבו במבט אחר עמודי החשמל, תוכלו להבחין במערה מספר 3. נמצאו בה 14 קטעי מגילות, וכן "מגילת הנחושת". המגילה נמצאה שלמה, כשהיא מחולקת לשני גלילים. היא נכתבה על גבי שלושה ריקועי נחושת. היא התגלתה בשנת 1952, ועברו ארבע שנים עד שהצליחו החוקרים לפתוח אותה. פתיחת "מגילת הנחושת" הייתה הליך מורכב מאוד, שהתבצע באנגליה בעזרת מסור דק ששימש לניתוחי ראש. במגילה נחקק תיאורם של שישים ושלושה אוצרות, שהוטמנו במקומות שונים באזור ירושלים וצפון מדבר יהודה.  סכומי הכסף והזהב שמצוינים ב"מגילת הנחושת" מדהימים אף במונחים של ימינו: נזכרו במגילה 4,630 כיכרות כסף וזהב, שמשקלם הכולל הוא למעלה מ-115,750 ק"ג.

מ"מגילת הנחושת" עולה ששמה של חורבת קומראן בימי הבית הראשון והשני היה 'סככה'. במגילה מתואר שחלק מהאוצרות שהזכרנו הוטמנו סמוך ל'סככה'. מיד לאחר ש"מגילת הנחושת" נפתחה, החליטה ממשלת ירדן לאפשר לג'ון אלגרו, אחד מחוקרי המגילות, לנסות למצוא את האוצרות האלו. המשלחת חפרה באתרים שונים שנזכרו במגילה, אך לא מצאה דבר. עד היום מתנהל ויכוח בין החוקרים בשאלה אם המגילה מתעדת אוצרות אמיתיים, או שמא מדובר בתיאור אגדי. החוקרים זאב ספראי וחנן אשל, הציעו שמדובר באגדה אודות מקום הטמנתם של אוצרות המשכן. חידה זו הביאה הרפתקנים שונים להתעניין במגילות קומראן, חלקם אף חפרו בקומראן ובאתרים אחרים במדבר יהודה, בניסיון למצוא את האוצרות.

הכוונה: פנו דרומה על השביל וחצו את הערוץ. התחנה הבאה נמצאת בסככה הבאה.

 

 

תחנה מס' 3 (סככה שלישית )

להאזנה לחצו כאן >>

הסתכלו אל עבר המצוק הנישא מעליכם. במערות מספר 1 ומספר 2, התגלו מגילות באמצע המאה העשרים.

בחורף 1947 טיפסו על המצוק שני רועי צאן בדואים, שחיפשו עז תועה. בדרכם הם שמו לב למערה שפתחה התחתון היה חסום בקיר אבנים. הם זרקו אבן למערה, והופתעו לשמוע את פגיעת האבן בכלי חרס. יומיים לאחר מכן עלה אחד מהם אל המערה לבדו עם מנורת נפט. הוא מצא במערה שמונה קנקנים גליליים. באחד מהם היו, לפי עדותו, שלוש מגילות, שתיים מהן עטופות בבד. שלוש המגילות זוהו מאוחר יותר כמגילת ישעיהו השלמה, מגילת הסרכים ומגילת פשר חבקוק. מאוחר יותר הוציאו הבדואים מן המערה ארבע מגילות נוספות: מגילת ישעיהו השנייה, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך (הידועה כ"מגילת המלחמה"), מגילת ההודיות והמגילה החיצונית לבראשית.

לאחר מספר שבועות, לקחו הבדואים את המגילות לבית-לחם בניסיון למכור אותן, אלא שסוחרי העתיקות סירבו לקנות את הסחורה. לפיכך, הם פנו לחליל איסכנדר שאהין – נוצרי מבני העדה הסורית, רצען בעל בית מלאכה לחפצי עור, והוא קנה מידם את המגילות. הוא מכר את המגילות הלאה לראש הכנסייה של בני העדה הסורית שישבו בירושלים ובבית-לחם, המטרופוליט אתנסיוס שמואל, והלה קנה מידיו ארבע ממגילות תמורת 24 לירות ארץ-ישראליות. סכום ששווה לכ-110 דולר. את שלוש המגילות האחרות רכש פרופ' אליעזר ליפא סוקניק (אביו של יגאל ידין) מכספי האוניברסיטה העברית. סוקניק נסע לבית-לחם בשבת 29 בנובמבר 1947, וקנה את מגילת המלחמה ואת מגילת ההודיות תמורת 35 לירות ארץ-ישראליות. חודש לאחר מכן הוא רכש גם את מגילת ישעיהו השנייה.

מלחמת השחרור הביאה לעצירת המחקר, ורק בשנת 1949 הוא חוּדש, והחלו החפירות הארכיאולוגיות המסודרות בקומראן. זה התבצע תחת שלטון ירדן. בחפירה זו החוקרים מצאו קטעים משבעים מגילות נוספות.

 

מן הנקודה שבה אנו עומדים, קשה לראות את פתחה של מערה מס' 1, מכיוון שפתחה נסתר מאתנו. מערה מס' 2 תימצא בדופן הדרומית של המצוק שמעל לחורבות קומראן. את מערה מס' 2 מצאו הבדואים בתחילת שנת 1952, ובה נמצאו קטעים משלושים ושלוש מגילות שונות. מביניהן ראוי לציין קטע קטן ששרד מספר בן סירא. בן סירא היה סופר ירושלמי שכתב בשנת 180 לפסה"נ בקירוב, חיבור חוכמתי בן חמישים פרקים הדומים לספר משלי.

הכוונה: המשיכו בהליכה על השביל עד לנקודת היישיבה הבאה בספסלי האבן.

 

 

תחנה מס' 4 – פירוט על סוגי המגילות ועל הכתוב בהן (ספסלי השיבה ע"ג השביל)

להאזנה לחצו כאן >>

שבע המגילות שנמצאו על ידי הבדואים במערה מס' 1 משקפות את אופי ה'ספרייה' שהייתה בקומראן. ספריית המגילות הכילה שלושה סוגים של מגילות: מגילות מקראיות, מגילות כיתתיות ומגילות חיצוניות.

המגילות המקראיות מכילות שני עותקים מעט שונים של ספר ישעיהו, אחד מהם באורך של 7 מטרים ו-34 סנטימטרים.

 

המגילות הכיתתיות כללו את "פשר חבקוק". במגילה זו יש שיטת פירוש המיוחדת לבני כת קומראן, אשר כינתה את עצמה במגילות – קהילת "היחד". ב"פשרים" האלו, הסבירו מחברי המגילות את פסוקי המקרא על סמך אירועים שקרו בתקופתם. אנשי הכת סברו שהם חיים באחרית הימים, ועל מנת לבסס תפיסה זו, הם ניסו להוכיח ב"פשרים" שרוב דברי הנביאים התגשמו בדור האחרון, חוץ מיום ה' הממשמש ובא.

מנהיג ה'יחד' כונה במגילות ה"פשרים" 'מורה הצדק'; מתנגדו, שאף הוא היה מנהיג דתי, כונה 'איש הכזב'; והמנהיג הפוליטי שניסה להרוג את מורה הצדק כונה 'הכוהן הרשע'. מגילת פשר חבקוק היא השלמה מבין ה"פשרים" שנמצאו בקומראן, ומכאן חשיבותה לחקר ההיסטוריה של הכת.

 

מגילה כיתתית אחרת היא 'מגילת הסרכים'. שם התגלה קטע ששמו 'סרך היחד'. 'סרך היחד' הוא ספר התקנות של הכת. בעת שתלמידיו של מורה הצדק הצטרפו ל'עדת היחד', היה עליהם לקבל על עצמם את אוסף החוקים הכתובים ב'סרך היחד'. עם קבלת החוקים הם גם נשבעו את שבועת הנאמנות.

ב'סרך היחד' מפורטים גם עונשי הרחקה שיש להטיל על מי שהפר את חוקי הקבוצה, מצוינים גם התפקידים של חברי הכת, וגם פרטים הנוגעים לחיי היומיום של הקהילה.

חוקי 'סרך היחד' דומים מאוד לתיאורים של אורח חייהם של האיסיים שמופיעים בכתבי פילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתתיהו. מכתביהם עולה שהאיסיים חיו בצד המערבי של ים המלח, ולכן מקובל על רוב החוקרים שיש לזהות את כת קומראן כאחת הקבוצות שהיו שייכות לחוגי האיסיים.

 

מגילה כיתתית נוספת היא  'מגילת המלחמה', המכונה גם 'מלחמת בני אור בבני חושך'. היא מתארת את המלחמה שלאחריה יבוא יום ה'. לקראת סיומה, יצטרפו כל שבטי ישראל אל בני האור ויסייעו בידם לגבור על בני החושך.

המגילה הכיתתית הרביעית היא מגילת ההודיות, ובה ארבעים מזמורים שלא היו מוכרים קודם לכן. במגילה ההודיות באה לידי ביטוי יכולת פואטית ולשונית, והיא היפה מבין כל החיבורים שנתגלו בקומראן. המזמורים פותחים במילים: 'אודך אדוני' או 'אודך אלי'. במגילה מזמורים בעלי אופי אישי, שנכתבו אולי בידי מורה הצדק, והם נקראים 'מזמורי המורֶה', וכן, מזמורים בעלי אופי ציבורי, המכונים 'מזמורי העדה'.

 

במערה מס' 1 נמצאה גם 'המגילה החיצונית לבראשית'. זו מגילה הכתובה בארמית, ויש בה פירוט על דמויותיהן המקראיות של חנוך, נח ואברהם, ועל קורותיהם. חיבור זה הוא חלק מכלל היצירה הספרותית של היהודים מימי הבית השני.

הכוונה: המשיכו על השביל דרומה ועלו מערבה לסככת הקודחים.

 

תחנה מס' 5 – אנדרטת הקודחים + הנצחת חנן אשל

להאזנה לחצו כאן >>

לפניכם המחשה של קידוח מים משנות השלושים, ולידו לוח הנצחה לארבעת הקודחים שנרצחו במקום זה. באביב של שנת 1938, חברי היישוב היהודי עסקו בעבודות קידוח כדי לאתר מקורות מים, על מנת שאפשר יהיה להקים כאן יישוב יהודי. לצד הקידוח הוקם מחנה עובדים. ביום כ"ב בתמוז תרצ"ח, 21.7.1938, תקפו בדואים את המחנה והרגו ארבעה מיושביו, חברי ה"הגנה": אברהם זליקוביץ', חיים יוסילביץ', אברהם עבדי צדק, ושלמה שוילי זיכרונם לברכה. אחד הניצולים, משה עדקי, חזר למקום לאחר מלחמת ששת הימים, על מנת להקים הנצחה לחבריו אלו. לוח הזיכרון הנמצא כיום ליד הסככה, הוא גלגול לוח מחודש של סלע ההנצחה שהוקם על-ידי עדקי.

 

בתחנה זו ניזכר גם בפרופ' חנן אשל ז"ל, שנמנה על גדולי חוקרי קומראן ומגילות קומראן. בשנת 2008, במקביל לכתיבת מדריך כרטא למסייר בקומראן, כתב אשל את טיוטת המדריך למסייר במערות קומראן. ברוחו דמיין כיצד המטיילים בקומראן עוברים ממערה למערה, ולומדים בכל אחת מהן על המגילות שהתגלו בה. בשל מיקום המערות בתחומי שמורת הטבע, ובהעדר שביל מסומן, לא ניתן היה באותם ימים להגיע, או אף להתקרב, אל המערות שהניבו ממצאים כה חשובים. חנן אשל היה מי שהגה את רעיון השביל שעליו אתם פוסעים.

הוא לא זכה לראות את "שביל המגילות", המכונה בפי מכריו "משעול חנן", כי הוא הוקם רק לאחר פטירתו ולזכרו, ביוזמת משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו, בשיתוף ובביצוע של רשות הטבע והגנים. יהיה קובץ מידע זה נדבך נוסף בהנצחתו, במסלול שעליו חלם.

הכוונה: מכאן, חיזרו לצומת השבילים.

 

תחנה מס' 6

להאזנה לחצו כאן >>

מצומת השבילים הסמוך לאנדרטת הקודחים תוכלו להמשיך דרומה על השביל המוביל לפארק קומראן, ולסייר באתר על שלל ממצאיו (הביקור באתר מחייב תשלום דמי כניסה). אם תפנו מזרחה, במורד השביל המוביל לבית העלמין של קיבוץ קליה, תגיעו לחורשת עצים דלילה שניטעה בשנות החמישים של המאה העשרים על ידי חופרי קומראן והמערות. את החורשה הם נטעו כדי לסמן לעצמם את מיקומה של מערה מס' 1. בשולי החורשה ניצב קיר המבוא לשביל, ובו מפת איתור ודברי מבוא.

כאן מסתיים סיורנו. שמחנו לארח אתכם היום בשביל המגילות, ונשמח לראותכם שוב בקרוב באתרים נוספים של רשות הטבע והגנים.

 

הדרכה בשפה פשוטה

 

תחנה מס' 1 – סככה ראשונה

ברוכים הבאים לשביל המגילות; בסיור שלנו היום נשמע על מגילות ים המלח. מגילה היא נייר ארוך מאוד, שמגלגלים לצורה של גליל. בעבר הרחוק, לפני שהומצאו הספרים, בני האדם כתבו מגילות. אתם נמצאים באזור ים המלח, וממש כאן מצאו מגילות עתיקות. לכן קוראים להן "מגילות ים המלח".

בזמן ההליכה במסלול – אסור לרדת מהשביל, ואסור להתקדם לכיוון המערות. אז מוכנים? בואו נצא לדרך!

להאזנה לחצו כאן >>

הסתכלו על ההר הגבוה שלפניכם. הוא נקרא מצוק ההעתקים. אם תסתכלו טוב, תוכלו לראות פתחים של מערות על המצוק. רואים אותן? במערות האלה מצאו הרבה מגילות עתיקות שנשמרו היטב, זאת אומרת שהן כמעט לא נהרסו במשך השנים, והחוקרים שלמדו את המגילות יכולים ממש לקרוא בהן וללמוד מהן על התקופה העתיקה.

החוקרים גילו 900 מגילות שנמצאו ב-11 מערות. כמעט כל המערות נמצאות מולכם, במצוק ובהרים הקרובים. החוקרים שחקרו את המגילות למדו מהן הרבה דברים חדשים על היהודים ביהודה בימי הבית השני. ימי הבית השני זהו השם של התקופה בהיסטוריה שהייתה לפני שבית המקדש השני נחרב. זאת אומרת – לפני כ-2000 שנה. התקופה הזו נקראת – ימי הבית השני.

הסתכלו על המצוק, ונסו למצוא שני פתחים גדולים מאוד של מערה. למערה הזו קוראים "מערת התאומות". הארכיאולוגים שחפרו ב"מערת התאומות" גילו בה מגילה שעשויה מנחושת, והדברים שכתובים בה מעניינים במיוחד. זוכרים שאמרנו שהמגילות נכתבו לפני שבית המקדש השני נהרס? "מגילת הנחושת" היא זו שמתארת היכן היו חבויים האוצרות שהיו בבית המקדש.

הכוונה: התקדמו ישר כ- 50 מטר לכיוון הסככה

 

תחנה מס' 2 – מערה מס' 11

להאזנה לחצו כאן >>

המערה שמולכם היא מערה מס' 11, והיא המערה החשובה ביותר מבין המערות שבהרים שמולכם. למה? כי במערה הזו מצאו את המגילות החשובות ביותר, כשהן במצב טוב מאוד. אחת המגילות החשובות היא מגילת ספר ויקרא, והיא כתובה בכתב עברי קדום. האותיות העבריות בעבר היו שונות מהאותיות העבריות שאתם מכירים היום. החוקרים שיודעים לקרוא בכתב העברי הקדום זיהו את הכתב שבמגילה, קראו אותה, וזיהו שלפניהם ספר ויקרא שאנו מכירים היום. זאת אומרת שספר ויקרא היה קיים כבר לפני יותר מ-2000 שנה.

במערה הזו נמצאה גם "מגילת המזמורים". למה קוראים לה ככה? כי במגילה הזו כתובים שלושים ושישה מזמורים מספר תהילים, יחד עם שמונה מזמורים נוספים.

ממה עשויות המגילות? את המגילות הכינו מעורות של כבשים, עזים ויעלים. "מגילת המזמורים" נכתבה על עור עגל – ולכן המגילה הזו שונה מהמגילות האחרות. גם "מגילת המזמורים" כתובה בכתב העברי הקדום.

ב"מגילת המזמורים" יש קטע שבו מסופר על יצירותיו של דוד המלך; כתוב שם כי דוד חיבר 364 שירים – שיר אחד לכל יום בשנה.

 

המגילות שנמצאו במערות היו ארוכות מאוד. כשפתחו החוקרים את מגילת המקדש, הם מדדו אותה ומצאו שהאורך של המגילה הגיע ל-8 מטרים ו-30 סנטימטרים. במגילה הארוכה הזו מסופר על עבודת המקדש.

 

הסתכלו לכיוון צפון: זהו הכיוון שבו הכביש מתחבר לשביל עפר. רואים? יופי! קצת מעל עמודי החשמל אפשר לראות מערה. זוהי מערה מספר 3. בתוך המערה הזו נמצאו 14 קטעים של מגילות, וגם "מגילת הנחושת". "מגילת הנחושת" נכתבה על שלושה חלקים רחבים מנחושת. החוקרים שחקרו אותה מצאו אותה כשהיא סגורה, זאת אומרת –שהיא הייתה מגולגלת בצורה חזקה מאוד. החוקרים פחדו שאם יפתחו אותה – הם עלולים להרוס אותה בפעולת הפתיחה. במשך ארבע שנים ניסו החוקרים לפתוח אותה בדרכים שונות מבלי להרוס אותה, עד שבסופו של דבר שלחו אותה לאנגליה, ושם הצליחו לפתוח את המגילה בעזרת מסור מיוחד, דק מאוד. במסור המיוחד הזה משתמשים רק רופאים שעושים ניתוחים. זאת אומרת שהמגילה אכן הייתה עדינה מאוד, והיה אפשר לפתוח אותה רק עם כלים עדינים מאוד. מה כתוב ב"מגילת הנחושת"? מסופר בה על אוצרות שמוחבאים באזור ירושלים ובמדבר יהודה. במגילה מסופר על אוצרות בסכומים אדירים של כסף וזהב! רוצים לדעת כמה? מסופר על 4,630 כיכרות כסף וזהב, שמשקלם הכולל הוא למעלה מ-115,750 ק"ג. זאת אומרת שהאוצרות היו גדולים מאוד.

הכוונה: המשיכו שמאלה ופנו דרומה על השביל וחצו את הערוץ. התחנה הבאה נמצאת בסככה הבאה.

 

תחנה מס' 3 (סככה שלישית )

להאזנה לחצו כאן >>

הסתכלו אל ההר שמעליכם. במערות מספר 1 ומספר 2 התגלו המגילות. מי גילה את המגילות? ואיך הוא מצא אותן?

בשנת 1947, בחורף, עלו על ההר שני רועי צאן בדואים, שחיפשו עז שאבדה בדרך. רועה צאן הוא אדם שמטפל בכבשים ובעזים. בזמן שחיפשו רועי הצאן את העז באזור, הם הגיעו במקרה למערה. הם לא יכלו להיכנס למערה בגלל שהפתח שלה היה חסום באבנים גדולות בחלק התחתון שלו, אבל האבנים לא חסמו את הפתח לגמרי. מעל האבנים אפשר היה להסתכל פנימה אל תוך המערה. מה הם עשו? הם זרקו אבן אל תוך המערה, האבן פגעה בכלי שעשוי חרס! והם שמעו את הצליל של הפגיעה בחרס. יומיים לאחר מכן עלה אחד מרועי הצאן אל המערה, ומצא בה שמונה קנקנים – כלים גדולים ומאורכים בצורה של גליל. באחד מהם היו שלוש מגילות – שתיים מהן היו עטופות בד. מאוחר יותר הוציאו הבדואים מן המערה ארבע מגילות נוספות.

לאחר מספר שבועות לקחו הבדואים את המגילות לבית-לחם, כדי למכור אותן לסוחרי עתיקות – אנשים שקונים ומוכרים חפצים עתיקים. אבל סוחרי העתיקות לא הסכימו לקנות את המגילות. מה עשו הבדואים? הם פנו לחליל איסכנדר שאהין, שהיה איש נוצרי מבני העדה הסורית, והוא קנה מהם את המגילות. ארבע מגילות הוא מכר הלאה לאתנסיוס שמואל, ואת שלוש המגילות האחרות קנה ממנו פרופ' אליעזר ליפא סוקניק. הוא קנה את המגילות בכסף שהיה שייך לאוניברסיטה העברית. אילו מגילות הוא קנה? פרופ' סוקניק קנה את "מגילת המלחמה" ואת "מגילת ההודיות", ושילם עליהן 35 לירות ארץ-ישראליות. זהו המטבע שהיה בישראל לפני השקל. חודש לאחר מכן הוא קנה גם את "מגילת ישעיהו השנייה".

הכוונה: המשיכו בהליכה על השביל עד שתגיעו לספסלי האבן.

 

 

תחנה מס' 4 – פירוט על סוגי המגילות ועל הכתוב בהן (ספסלי הישיבה על גבי השביל)

 

להאזנה לחצו כאן >>

מי הייתה קהילת ה"יחד"? אחת המגילות שהיו בקומראן נקראת "מגילת פשר חבקוק". במגילה כתובים הסברים ופירושים שכתבו בני קהילת ה"יחד". הם פירשו את התנ"ך וכתבו את הפירושים וההסברים ב"מגילת פשר חבקוק". אנשי קהילת ה"יחד" חשבו שהם חיים באחרית הימים, זאת אומרת – הם חשבו שהעולם נהרס והתקופה שהם חיו בה היא התקופה שאחרי סוף העולם.

שמו של המנהיג של קהילת ה"יחד" היה 'מורה הצדק'. את הכינוי הזה למדו החוקרים מהמגילות. במגילה מסופר שלמורה הצדק היה יריב, זאת אומרת אדם שהתנגד לו. ליריב הזה קראו במגילה 'הכוהן הרשע'.

לקהילת ה"יחד" היו חוקים שהם קבעו לעצמם, זאת אומרת חוקים רק לקהילה שלהם. והם כתבו את החוקים האלה במגילה אחרת שנקראת "סרך ה'יחד'". ב"סרך ה'יחד'" כתוב שכל מי רצה להצטרף לקהילת ה"יחד" היה חייב לציית לחוקים האלה. ב"סרך ה'יחד'" כתובים העונשים של מי שלא ציית לחוקים, כתובים גם התפקידים של חברי הקהילה ועוד.

 

מגילה נוספת שמצאו באותה מערה היא "מגילת ההודיות"; יש בה ארבעים מזמורים שלא היו מוכרים לפני שמצאו את המגילה הזו. "מגילת ההודיות" כתובה בעברית שנחשבת יפה מאוד. במגילה הזו כתובים מזמורים אישיים וציבוריים.

הכוונה: המשיכו על השביל שמאלה דרומה ועלו ימינה לסככת הקודחים.

 

 

תחנה מס' 5 – אנדרטת הקודחים + הנצחת חנן אשל ז"ל

להאזנה לחצו כאן >>

הפסל שלפניכם מראה כיצד היו קודחים באדמה כדי להגיע למי התהום שנמצאים מתחת לאדמה. בשנות השלושים של המאה העשרים, כך היו מגיעים אל המים. ליד הפסל יש לוח הנצחה לארבעת הקודחים שנרצחו במקום זה.

היהודים שחיו כאן באביב של שנת 1938, חיפשו מקורות מים. מתחת לאדמה זורמים מי תהום, וחברי היישוב ניסו להגיע אליהם כדי לשאוב אותם. אם ימצאו מים ויצליחו לשאוב אותם – יצליחו להקים כאן יישוב יהודי. לכן הם חפרו כאן באדמה. בשנת 1938 תקפו בדואים את המחנה של היהודים והרגו ארבעה מהם: אברהם זליקוביץ', חיים יוסילביץ', אברהם עבדי צדיק, ושלמה שוילי זיכרונם לברכה. אחד הניצולים, משה עדקי, חזר לכאן לאחר מלחמת ששת הימים, כדי להציב כאן סלע הנצחה – אנדרטת זיכרון לחבריו שנהרגו. לוח הזיכרון שנמצא כיום ליד הסככה, הוא לוח מחודש של הסלע שהציב כאן עדקי בעבר.

 

בתחנה זו ניזכר גם בפרופ' חנן אשל ז"ל, שהיה אחד החוקרים הגדולים של קומראן ומגילות קומראן. בשנת 2008, חשב פרופ' חנן אשל על המסלול של השביל שעליו אתם הולכים, ואפילו התחיל לכתוב את ההדרכה שאתם שומעים עכשיו.

הוא נפטר ולא זכה לראות את "שביל המגילות".

 

הכוונה: מכאן, אתם יכולים לחזור אל המפגש של השבילים.

 

תחנה מס' 6

להאזנה לחצו כאן >>

ממפגש השבילים שליד האנדרטה, אתם יכולים ללכת ימינה על השביל עד לפארק קומראן, ולסייר באתר, שימו לב: צריך להשאיר רכב בפארק קומראן או ללכת הלוך וחזור אל הרכב.

צריך לקנות כרטיס כדי להיכנס לאתר.

אם תרדו בשביל לכיוון בית העלמין של קיבוץ קליה, תגיעו לחורשת עצים שנטעו החוקרים שחפרו בקומראן ובמערות. למה הם נטעו את חורשת העצים? הם נטעו את העצים כדי לסמן את המקום שבו נמצאת מערה מס' 1. מול המקום שבו גדלו העצים – נמצאת המערה. ליד החורשה תוכלו לראות את הקיר עם המפה והסבר על שביל המגילות.

כאן מסתיים הסיור שלנו. אתם יכולים לחזור חזרה באותה דרך לרכב.

שמחנו לארח אתכם היום בשביל המגילות, ונשמח לראותכם שוב בקרוב באתרים נוספים של רשות הטבע והגנים.

אנגלית

The Scrolls Trail: The Caves, the Scrolls and the Ruins

Station no. 1 – First Shade Pavilion

Welcome to the Scrolls Trail. On your tour today you’ll hear about the Dead Sea Scrolls, how they were discovered and what scholars have learned from them. The trail ends at the entrance to Qumran Park. There is an entry fee to the park, While walking, please stay on the trail and don’t stray toward the caves!

For listening, press here >>

The cliff you see before you is called the Escarpment Cliff. In the spring of 1947, by accident, a shepherd walking near one of the caves discovered jars, jar fragments and portions of seven scrolls. And so the curtain rose on the discovery of the Qumran Scrolls. Yigael Yadin called them “the most important discovery in the Land of Israel related to the Bible and the history of Judaism and Christianity.”  Today, scholars have more than 900 scrolls discovered in 11 caves, almost all of which you see across from you, near the ruins of Qumran.

Following the discovery, excavations and examinations began in the caves, the cliff and at its foot, as well as at the site of Qumran. These provided new insights into the history of society and sects in Judea at the time of the Second Temple, highlighting the connection between the writers of the scrolls and their community  center at Qumran.

Look at the cliff west of you and try to spot two very large openings of a natural cave. At the foot of the openings is a huge quantity of earthen heaps that were removed from the caves in the past. The cave was excavated by the archaeologist  Pesach Bar-Adon  [PEHsakh Bar a-DOHN], who dubbed it the “Cave of the Twins.” A copy of the so-called “Copper Scroll,” which details the locations of the hidden Temple treasures, was discovered there.

To the right of the Cave of the Twins you can see the openings of three more caves. The middle one, with the narrow, upside-down trapezoid opening  is Cave 11 – considered one of the most important of all the Qumran Caves.

Direction: Go up the trail toward the second shade pavilion, about 50 meters west of you.

Station No. 2 – Cave 11

For listening, press here >>

This cave, which was discovered by Bedouin in 1956, was found to contain well-preserved scrolls of various lengths. One of them is the book of Leviticus written in archaic [ar KAY ik] Hebrew script. Twelve fragmented columns of the scroll survived, representing an independent version of Leviticus, different from all known texts. Scholars thus conclude that during Second Temple times there were more than three versions of the Torah among the Jews in the Land of Israel.

The Psalms Scroll was also discovered in this cave. It contained 36 psalms from the book of Psalms, as well as eight that are not part of the biblical text we read today. Unlike most of the scrolls, which were almost all inscribed on sheep, goat or ibex hide, the Psalms Scroll was written on calf hide, a very rare phenomenon at Qumran.

The scribe who wrote the Psalms Scroll used archaic Hebrew to write the name of God.

The verses of a particularly beautiful psalm called “Apostrophe [a POS tro fee] to Zion” are arranged according to the order of the Hebrew alphabet. Another portion of the Psalms Scroll enumerates King David’s works, which states that he composed songs, for every day of the year, to be sung before the altar.

Another scroll is an Aramaic translation of the book of Job. The Temple Scroll, also found there, is the longest scroll discovered at Qumran – eight meters and 30 centimeters long. This lengthy scroll addresses details of Temple worship.

Now look to the north: You can see that the road becomes a sturdy dirt path. If you follow the electric poles, you’ll spot Cave 3. Fourteen fragments of scrolls were discovered there, along with the Copper Scroll, which was discovered complete, divided into two rolls inscribed on three beaten copper sheets. It was discovered in 1952, but four years passed before scholars could open it. The opening of the Copper Scroll, which was very complicated, was done in England with a thin saw normally used for brain surgery. The scroll was incised with a description of 63 treasures that were buried in various locations in the area of Jerusalem and the Judean Desert. The amounts of silver and gold mentioned in the Copper Scroll are amazing even in modern terms –  4,630 talents of silver and gold weighing 115,750 kilograms.

The Copper Scroll revealed that Qumran’s name in First and Second Temple times was “Secacah” [.

According to this scroll some of the Temple treasures were buried near Secacah. Immediately after it was opened, the Jordanian government decided to permit John Allegro, one of the Dead Sea Scrolls scholars, to try to find these treasures. The expedition excavated at various sites mentioned in the scroll but found nothing. To this day experts debate whether the Copper Scroll describes real treasures or mythical ones. The scholars Ze’ev Safrai and Hanan Eshel proposed that the description refers to a legend about the place where the Temple treasures were hidden. This mystery has sparked fascination with the Qumran Scrolls, even leading adventurers to excavate at Qumran and other sites in the Judean Desert on a quest for the treasures.

Direction: Turn south on the trail and cross the wadi bed. The next station is at the next shade pavilion.

Station no. 3 (third shade pavilion – [location by barcode]

For listening, press here >>

Look toward the high cliff above you. Scrolls were discovered in Caves 1 and 2 in the mid-twentieth century.

In the winter of 1947, two Bedouin shepherds climbed the cliff in search of a lost goat. On their way, they noticed a cave, the lower part of whose opening was blocked with a stone wall. They threw a stone into the cave, and to their surprise, they heard the sound of breaking pottery. Two days later one of them climbed alone back up to the cave with a kerosine lantern. He found eight cylindrical jars in the cave. One of them, he said, contained three scrolls, two of which were wrapped in fabric. The three scrolls were later identified as the complete Isaiah Scroll, the Community Rule and the Habakkuk [Ha BAY kook] Commentary. Later, the Bedouin removed four more scrolls from the cave: the Isaiah Scroll Manuscript B, the War of the Sons of Light Against the Sons of Darkness (known as the “War Scroll”), the Thanksgiving Scroll and the Genesis Apocryphon [a POK ri fon].

A few weeks later, the Bedouin took the scrolls to Bethlehem to try to sell them, but the antiquities dealers turned down their merchandise. They then approached to Iskander Shahin, a Syriac Orthodox Christian and a leather worker who owned a leatherworks workshop, and he bought the scrolls from them. Shahinfor the sum of twenty-four Palestine Pounds, equal to about one hundred and ten dollars. Three of the other scrolls were purchased by Prof. Eliezer Lippa Sukenik (Yigael Yadin’s father) with funds from the Hebrew University. Sukenik travelled to Bethlehem on November 29, 1947, and bought the War Scroll and the Thanksgiving Scroll for 35 Palestine Pounds. A month later he purchased the Isaiah Manuscript B scroll. The War of Independence brought research to a halt. It was only renewed in 1949, with the beginning of organized excavations at Qumran under Jordanian rule. The scholars found portions of 70 more scrolls during that excavation.

From where you’re standing, it’s hard to see the opening of Cave 1, because it’s hidden from you. You’ll see Cave 2 in the southern wall of the cliff above the ruins of Qumran. In early 1953, the Bedouin found Cave 2, in which portions of 33 different scrolls were found. Among them, particularly noteworthy is a small surviving portion of Ecclesiasticus [Eh klees-eeASS-tikus] – . Ben Sira was a Jerusalem scribe who, in around 180 BCE, wrote a wisdom composition consisting of 50 chapters resembling the book of Proverbs.

Direction: Continue walking on the trail until you reach the next seating area on stone benches.

Station no. 4 – The types of scrolls and their content (benches on the trail)

For listening, press here >>

The seven scrolls found by the Bedouin in Cave 1 reflect the nature of the “library” at Qumran. It contained three types of scrolls – biblical, sectarian and apocryphal.

The biblical scrolls contain two slightly different copies of the book of Isaiah, one of which is seven meters and 34 centimeters long.

The sectarian scrolls include the Habakkuk Commentary. This scroll features a special method of interpretation employed by the Qumran sect, which called itself “the Yahad.” In these scribes explained biblical verses based on events in their own time. The members of the sect believed that they were living in the End of Days, and to reinforce that concept, they tried to prove in the commentaries that most of the words of the prophets had come true in the last generation, except for the “Day of the Lord,” which was soon to come.

In the Commentaries, the leader of the Yahad was called the “Teacher of Righteousness"; his adversary, also a religious leader, was called the “Man of the Lie”; and the political leader who tried to kill the Teacher of Righteousness was called the “Wicked Priest.” The Habakkuk Commentary is the most complete of the Commentaries found at Qumran, hence its importance to the study of the history of the sect.

Another sectarian scroll is the “Rules Scroll.” There, a text was discovered called the “Community Rule” – containing the regulations of the sect. When the disciples of the Teacher of Righteousness joined the Yahad, they had to accept the collection of laws outlined in the Community Rule. Upon acceptance of these laws, they also swore an oath of loyalty.

The Community Rule also details punishments of excommunication for anyone who broke the group’s laws and notes the roles that sect members fulfilled in the daily life of the community. The laws in the Community Rule are very similar to descriptions of the lifestyle of the Essenes, mentioned by Philo of Alexandria and Josephus Flavius. Their writings indicate that the Essenes lived on the western side of the Dead Sea, and so most scholars agree that the Qumran sect should be identified as one of the groups belonging to Essene circles.

Yet another sectarian scroll is the “War Scroll,” also called the “War of the Sons of Light Against the Sons of Darkness.” It describes the war after which the Day of the Lord will arrive. Toward the end of this conflict, all the tribes of Israel will join the Sons of Light and help them defeat the Sons of Darkness.

The fourth sectarian scroll is the Thanksgiving Scroll, which contains 40 previously unknown hymns. The Thanksgiving Scroll, with its poetic and linguistic artistry, is the most beautiful of all the compositions discovered at Qumran. They begin with the words: “I thank you Lord,” or “I thank you my God.” The Thanksgiving Scroll features hymns of a personal nature, perhaps written by the Teacher of Righteousness. These are called the “Hymns of the Teacher,” while others, more public in character, are called “Hymns of the Community.”

In Cave 1, the scroll called the Genesis Apocryphon was found. Written in Aramaic, it contains details about the figures and stories of Enoch, Noah and Abraham. This composition is part of the body of Jewish literary works of Second Temple times.

Direction: Continue southward on the trail and ascend westward to the “drillers pavilion.”

Station no. 5 – The drillers’ monument and the memorial to Hanan Eshel

For listening, press here >>

Before you is an illustration of water drilling from the 1930s, alongside which is a memorial to four drillers who were murdered at this spot. In the spring of 1938, members of the Yishuv were drilling to find water sources so that a Jewish community could be established here. A workers camp was built next to the drilling site. On July 21, 1938, Bedouins attacked the camp and killed four workers: and Shlomo Shvili, of blessed memory, members of the Haganah. One of the survivors, Moshe Adaki, returned to the site after the Six-Day War to build a memorial to his comrades. The memorial plaque next to the shade pavilion is a version of the commemoration stone that Adaki placed at the site.

Here we also remember Professor Hanan Eshel of blessed memory, one of the greatest scholars of Qumran and the Qumran Scrolls. In 2008, while writing the Carta guide for Qumran visitors, he also drafted a guide to the caves. He imagined how visitors would go from cave to cave and learn in each one about the scrolls that were discovered there. Due to the location of the caves in the and the lack of a marked trail, at that time it was impossible to reach or even approach the sites where such significant finds were discovered. The trail you now walk along was envisioned by Hanan Eshel.  His friends call this trail, which he never had the chance to see,  “Hanan’s path,” because it was established after his passing in his memory through the initiative of his family, his students and all who cherish his legacy, in cooperation with and implemented by the Israel Nature and Parks Authority. May serve as a further tribute to Hanan through the trail of which he dreamed.

Direction: From here, return to the junction of the trails

Station no. 6

For listening, press here >>

From the junction of the trails near the drillers’ monument you can continue south along the trail that leads to Qumran Park for a visit to the site with its abundant finds (there is an entry fee to the site). If you turn east, on the trail leading down to the Kibbutz Kalya cemetery you’ll reach a sparse grove of trees planted in the 1950s by the excavators of Qumran and the caves.  They planted the trees to indicate the location of Cave 1 for themselves. At the edge of the grove is a wall marking , with a location map and explanatory remarks.

This is the end of your tour. We were happy to host you today on the Scrolls Trail, and we look forward to seeing you again soon at other Israel Nature and Parks Authority sites.

אולי יעניין אותך גם

גני שמורה קשורים