שמורת הטבע אירוס נצרתי – פיתוח, חינוך וקהילה

12.01.2020

בזכות פרויקט האירוס הנצרתי הוסדרו שבילי הליכה בשמורת האירוסים הנושקת לעיר ותוכנית חינוכית שליוותה את הפיתוח הפכה את השמורה לפיסת טבע שתלמידי העיר אימצו

פעילות חקר של תלמידי בית הספר בשמורה - צילום רחל אשכול, רטג פעילות חקר של תלמידי בית הספר בשמורה - צילום רחל אשכול, רט"ג

פרויקט האירוס הנצרתי הוא אחד מהפרויקטים הראשונים והייחודיים במסגרת שיתופי הפעולה עם הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, משום שהוא כלל לא רק פיתוח אלא גם תוכנית חינוך שחלק מהתקציב הוקדש לה. השמורה משתרעת על פני 133 דונם בשיפוליה המזרחיים של העיר נוף הגליל (לשעבר נצרת עילית) שסמלה הרשמי הוא פרח האירוס. היא צמודה לבית עלמין ולאורך השנים הצטברה בה פסולת בניין ופסולות אחרות ובעונת הפריחה המבקרים פילסו להם שבילים בין האירוסים.

"המצב הביא אותנו להבנה שיש צורך בהסדרת שבילי הליכה כדי לשמור על הפקעות והפרחים", מציין גיא כהן, מנהל מרחב גליל תחתון וכך נולד הפרויקט עם הקרן לשטחים פתוחים. התכנון כלל הוצאת פסולת, ניקיון, שילוט, הסדרת שביל הליכה, פינות ישיבה ותוכנית חינוכית תומכת בבתי ספר בעיר. "בגלל הסמיכות לעיר ולבית העלמין שביל הולכי הרגל בשמורה נעשה ברמה גבוהה" מספר כהן על החשיבה מאחורי התכנון והוצאתו לפועל. קרבתה של שמורת הטבע לעיר ולבתי ספר שחלקם במרחק הליכה ממנה, היוותה את הבסיס למיזם החינוכי שהעלה את השמורה למודעות בקרב ילדי העיר ותושביה.

 

ביקור ראש העיר ביום השיא בשמורת האירוסים – מרץ 2018 – צילום רחל אשכול, רט"ג

ליצור תחושת שייכות בין הילדים לשמורה

 התוכנית שמטרתה חינוך לשמירת טבע, נוף ומורשת נערכה בתמיכת הקרן ואגף החינוך בעיריית נצרת עילית במשך 3 שנים ולקחו בה חלק 19 כיתות בתי ספר יסודיים. בעקבות הצלחתה היא ממשיכה בפורמט קצת אחר גם לאחר שתקציב הקרן נגמר. התוכנית כללה מפגשים בכיתה וסיורי שטח וחקר בשמורה בהובלת מדריכי המרכז לחינוך והסברה גליל תחתון – עמקים של רשות הטבע והגנים. "המטרה היא שתושבי העיר יכירו את השמורה ויבינו מה ההבדל בין שמורה לשטח פתוח" מספרת רחל אשכול, מנהלת המרכז. "הרעיון הוא שהתושבים שמטיילים בשמורה יהיו העיניים של הפקח בשטח, ישמרו על ניקיון השמורה וידווחו על מפגעים".

אשכול מספרת מניסיונה שאחת הדרכים הטובות להגיע אל קהילה היא דרך תלמידים, מורים, הורים ובימי שיא נחשפים גם מעגלים רחבים יותר. "המטרה העיקרית היא שהילדים יאמצו את השמורה באזור מגוריהם וירגישו שייכות למקום", מחדדת אשכול. התוכנית החלה עם תלמידי כיתות ד' וכללה 10 מפגשים מתוכם 4 סיורים בשמורה בעונות שונות. המפגש האחרון בתוכנית התקיים במתכונת של יום שיא חגיגי במועד הפריחה ובמעמד ראש העיר. במהלכו כל קבוצה הכינה פעילות והעבירה אותה לתלמידים אחרים שעברו בין התחנות השונות ולמדו וחוו את המקום.

ההצלחה ממשיכה

 אשכול מציינת שהצלחתו של הפרויקט בשיתוף הקרן התניעה המשך פעילות חינוכית-קהילתית ששיאה היה בשנה שעברה ביום חגיגי בפורים בשיתוף עם בתי הספר, המתנ"ס, העירייה והקהילה. "אם בהתחלה מערכת החינוך רק פתחה שערים, לפני שנה וחצי כשנגמר התקציב – בתי הספר החליטו להמשיך להשקיע משאבים כדי לקיים את פעילות החקר בשמורה וגם יום שיא חגיגי סביב האירוס הנצרתי. הם דאגו לאוטובוסים, אבטחה ומגישי עזרה ראשונה ואילו העירייה הביאה מערך מתנדבים, צלם ומשאבים ירוקים נוספים. רשות הטבע והגנים שלחה מדריכים וראש העיר הגיע לטקס הסיום", מספרת אשכול.

המחשבה לשנה הבאה היא להפיק יום שיא דומה בשיתוף עם מכינת התבור ואגף חינוך בעיר ולהמשיך לטפח את הזיקה והאחריות בקרב תלמידים לנושאי סביבה כמו גם לקדם מנהיגות צעירה וירוקה, שתוביל תהליכים למען הדורות הבאים.

אירוס נצרתי – צילום מיטל אהרון