שיבתו של הקורמורן הגמדי

בעבר נהג הקורמורן הגמדי לקנן בביצות הארץ, אך עם ייבוש וניקוז אזורי הביצות הוא נעלם מנופי הארץ. את שטחי הביצות החליפו בחלוף הזמן בריכות דגים מלאכותיות, וסביבן התפתח בית גידול לח עם צמחיית גדות שופעת. ברבות השנים, ובעקבות האינטנסיביות של גידול הדגים בבריכות, חזרו עופות המים לאזור, כאשר אחד המינים הבולטים שלמדו ליהנות מ"ארוחות חינם" היה הקורמורן הגמדי.

העלייה בגודל אוכלוסיית הקורמורן הגמדי המקננת בארץ והתרחבות תפוצתה הביאו לשינוי בהגדרת מעמד המין: ממין בסכנת הכחדה אזורית הפך הקורמורן הגמדי בשנת 2017 למין שאינו נתון יותר בסכנה.

קורמורנים – צוק נתניה – 2016 01 09, צילום: אורן מאמן, מתנדב חיבולנס, רט"ג

אלא שהעלייה בגודל האוכלוסייה החריפה את החיכוך בין העופות לענף המדגה, בעיקר בעונת הקינון, החופפת לתקופת אכלוס בריכות הדגים בדגיגים. על כן, בשנת 1999 החל לפעול ממשק של הטרדת קורמורנים במטרה להניא אותם מלקנן בעמק המעיינות, שבו בריכות רבות של גידול דגים למסחר, ולגרום להם לעבור לקנן בכנרת.

כך הפך צפון־מזרח הכנרת הפך לגן עדן לקורמורן הגמדי. אליו מצטרף גם קרוב משפחתו, הקורמורן הגדול, ויחד הם נהנים מדגיגים, עצים לקינון, סלעים שעליהם נוח לארוב לטרף ומקומות מסתור.

קורמורן עושה קונג פו – מעין צבי, צילום: אורן מאמן, מתנדב חיבולנס, רט"ג

הקורמורן ניזון מדגים גדולים, שמשקלם 400-250 גרם – עד שישית ממשקל גופו! כמו אדם השוקל 60 ק"ג ואוכל בבת אחת 10 ק"ג מזון! כדי להשיג את הדג הנכסף צולל הקורמורן במהירות אל תוך המים, ויכול לשהות בהם במשך דקה שלמה! את עצמות הדג הוא פולט החוצה כצנפה – פקעת של כל מה שקיבתו אינה מסוגלת לעכל, כמו שעושים עופות דורסים עם פרווה ועצמות מכרסמים.

הקורמורן משתמש ברגליו כדי לשבת ללא קושי על ענפים וסלעים, ונעזר בהן גם כמדחף לצלילה במים. כשהוא יוצא מהמים הוא נעמד ופורש כנפיו. כך הוא שוהה זמן רב,  ומייבש את הכנפיים בשמש החמימה של ימת הכנרת.

אין ספק שהקורמורן הוא אחד העופות המדהימים של הכנרת.