פסיפס סוד המזלות בחמת טבריה

הקדום שבגלגלי המזלות של בתי הכנסת נמצא בחמת טבריה

מצוירים בו דמויות המייצגות את תקופות השנה ואת המזלות ובמרכזו נמצא הליוס אל השמש במרכבתו. הפסיפס מקצועי מאוד, ריאליסטי, וכולל הצללות ותווי פנים.

רגע.

מה?

אל יווני בבית כנסת יהודי?

כן. מה ששמעתם.

הימצאותו של אל פגאני הלקוח מהמיתולוגיה היוונית במרכזו של פסיפס בבית כנסת יהודי, המשמש לפולחן תפילה של דת מונותאיסטית העלתה שאלות וסברות רבות בקרב חוקרים.

יש שטוענים כי השפעות אליליות שונות חדרו לחברה היהודית ובוא לידי ביטוי גם בעיטורי פסיפסים.

אחרים טענו שהשפעות תהליכי עיור (אורבניזציה) מעידים על הקלה בהלכות עבודה זרה

קיימת גם טענה שהיהדות לא אסרה על על תמונות שנעשו לשם נוי אלא רק על צורות שבפועל נעבדו כעבודה זרה, ועל כן לא הייתה בעיה ביצירת תמונות של הליוס בבתי הכנסת.

מעניינת גם ההשוואה בין פסיפסים של גלגל מזלות בבתי כנסת עתיקים אחרים, כמדד למידת הדתיות של תושבי המקום. כך בחמת טבריה ובבית אלפא נראה את דמותו של הליוס, בגן לאומי ציפורי היא אינה קיימת , בעין גדי כללו רק רשימה של המזלות ובבית הכנסת העתיק נמנעו לחלוטין מהכללת גלגל המזלות בפסיפס.

והנה עוד דבר מעניין: אמן הפסיפס עצמו היה ככל הנראה לא יהודי מה שמסביר את האותיות המעט משובשות ובמזל גדי, האותיות אף הפוכות כראי משמאל לימין.

כך או כך,

בית הכנסת מהתקופה השנייה, הקרוי בית הכנסת של סוורוס מכיל רצפת פסיפס מרשימה ויפייפיה ששרדה כמעט במלואה. הכינוי בית הכנסת של סוורוס מגיע מאיזכור שמו של סוורוס באחת הכתובות, שהיה אדם שגדל בביתם של "הנשיאים המהוללים".

הפסיפס מחולק לשלושה ספינים (פאנלים):

בספין הצפוני מעוטרים שני אריות וביניהם תשע כתובות ביוונית המנציחות את התורמים.

בספין המרכזי עוצב גלגל מזלות בתיאורים מדוייקים

במרכז מעוצבת דמותו של הליוס, אל השמש מיודעינו. בארבע פינות גלגל המזלות מתוארות דמויות, של ארבע נשים המאנישות את ארבע עונות השנה.

בספין הדרומי, פנל המקדש, עוטרו ארון קודש או אולי פרוכת, שתי מנורות הזהב של בית המקדש, בנות שבעה קנים, מחתה, שופר וארבעת המינים.

והנה, שוב חזרנו לעולם המושגים היהודי וכל זאת על רצפת פסיפס אחת מרתקת וקסומה.