אופטימיות ימית

מאת: אולה סורנסן | תרגם מאנגלית: gil orr urtreger 24.11.2021

אולה סורנסן הוא יליד נורבגיה עם תואר שני בדיג וניהול משאבי ים, שעבר לאחרונה לישראל וכיום מייעץ ליחידה הימית בנושא שיתופי פעולה בינלאומיים. בתסקיר זה הוא מדגיש דווקא כמה מהאירועים הימיים החיוביים שהתרחשו השנה ברחבי העולם, שאולי רבים מאיתנו החמיצו. למה להתרכז בטוב, איך זה קשור לרקע שלו ולתפיסה הנורבגית של מדיניות ניהול משאבי ים.

timothy

אני יליד נורבגיה עם תואר שני בדיג וניהול משאבי ים, שעבר לאחרונה לישראל וכיום מייעץ ליחידה הימית בנושא שיתופי פעולה בינלאומיים. בתסקיר זה אני רוצה להדגיש דווקא כמה מהאירועים הימיים החיוביים שהתרחשו השנה ברחבי העולם, שאולי רבים מאיתנו החמיצו. למה להתרכז בטוב, איך זה קשור לרקע שלי ותפיסה הנורבגית של מדיניות ניהול משאבי ים.

בהתחשב ברקע שלי, רבים מחברי ובני משפחתי שאלו מה דעתי על הסרט Seaspiracy של נטפליקס. שובר הקופות של 2021 חושף בפנינו את הנזקים המזעזעים שנגרמו על ידי דייגים, אשר מרוקנים את האוקיינוסים מדגים בצורה שאיננה בת קיימא. נאמר לנו שהאיום הגדול ביותר על המערכות האקולוגיות הימיות שלנו הוא הדיג, תפיסה שאני בא לחלוק עליה. אני מעדיף לטעון שדיג בלתי חוקי, בלתי מוסדר ולא מדווח הינם האיום האמיתי. בנוסף, אני לא מסכים עם האמירה הנועזת שפעילות דיג לא יכולה להיות בת קיימא. למעשה, 66% מכלל המדגה המנוהל הוא בר קיימא. לכן, במקום לקרוא לעבודה של אלפי מדעני דיג ואקדמאים "חדשות מזוייפות", בואו נעבוד ונשתף פעולה לקראת פתרונות ריאליסטיים. ובאותה הזדמנות, בואו נברך על חלק מהסיפורים והאירועים הימיים החיוביים של שנות ה 2020. אחרי הכל, אופטימיות מדרבנת לפעולה הרבה יותר טוב מאשר האשמות ורדיפת מכשפות.

טריסטן דה קונה, הממוקם באמצע חלקו הדרומי של האוקיינוס האטלנטי, טומן בחובו חלק מהסביבות הימיות הבתוליות ביותר בעולם. השנה קבוצת האיים הקימה אזור מוגן הימי הרביעי בגודלו ובסוגו בעולם, המשתרע על פני 700,000 קמ"ר. מעל המים מקננים מיליוני עופות ים באיים נידחים, כרישים בסכנת הכחדה מתרבים במים, לווייתנים אציליים ניזונים במעמקים – וכולם מוגנים כיום. הקהילה המונה 250 תושבים אסרה על דיג במכמורת, כרייה בים עמוק ופעילויות מזיקות אחרות. ההכנסה החשובה ביותר של תושבי האי הוא דיג של לובסטרים ו דג לבן  (היפרוגליף אנטארקטיקה). הצפי עבור האוכלוסיות הללו היא "זליגה" של המינים מאזורי איסור הדייג לאיזורי הדיג, דבר שיחזק את המערכות האקולוגיות ואת תעשיית הדייג כאחד.

כמדינה השנייה בגודלה בדיג ותעשיית דיג, אינדונזיה בוחנת כעת את בריאות המדגה שלהן כדי לשפר את ניהול משאבי הדיג שלהן. הם בוחנים את אוכלוסיית הדגים שלהם ככל הניתן, ובכך מחזקים את ביטחון ההכנסה של כ -12 מיליון אינדונזים העובדים ישירות בתעשייה. המדינה שואפת לזהות אזורים שבהם אוכלוסיות הדגים בריאות, מחלימות או שבהן התרחש דיג יתר. זה יאפשר להם להגן על אזורים בהם ישנה דיג יתר בולט. בנוסף, משרד הדיג במדינה התחייב למצוא את האנשים העומדים בקלעים אשר מרוויחים מיליונים מהדיג הבלתי חוקי, המעסיקים את הדייגים.

פרויקטים של שיקום מנגרובים נראים מבטיחים. יערות מנגרובים ברחבי העולם תורמים רבות למגוון שירותי מערכות אקולוגית. שירותים כגון גיוון ביולוגי, שחיקת חופים ולכידת פחמן. יערות אלה דעכו בצורה דרמטית בעשורים האחרונים, בעיקר כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית. בשנים האחרונות, פרוייקטים לשיקום המנגרובים נוקטים בגישה מדעית יותר בעת שיקום בתי הגידול הללו ואנו רואים יותר ויותר סיפורי הצלחה, כגון שחזור 1,400 קמ"ר יער מנגרובים בדרום וייטנאם ופרויקטים מתמשכים בפיליפינים.

 

אזכורים מכובדים

בחדשות המקומיות, אחד האירועים הבולטים ביותר בתחום בישראל היה איסור הדיג הזמני (לשנה אחת) של דקר הסלעים הנקרא גם לוקוס אדום (והאיסור המלא על הדקר אלכסנדרוני הפחות נפוץ). הדקרים ידועים כמין מפתח עבור המערכת האקולוגית, ואוכלוסיות רבות של דקרי הסלעים בים התיכון פחתו באופן דרסטי עקב דייג בלתי מוסדר. אולם, נראה כי לאוכלוסיות המקומיות יש מספר צעירים גבוה, אשר בתקווה יתווספו לאוכלוסיית הרבייה הקיימת. חשוב לציין שהמין מבוקש מאוד בשל טעמו וערכו הכספי, מה שהופך את ההחלטה לשנויה במחלוקת עבור דייגים ספורטיביים ומסחריים. מכל בחינה, אנו מקווים לראות אוכלוסיית דקרים משגשגת בישראל, כך שכולם יוכלו להינות ממנה.

לווייתני קשות ראש (או בשמו המדעי  Balaena mysticetus) היו על סף הכחדה עקב ציד לווייתנים הנמשך מאז שנת -1700. כיום בטריטוריית ארה"ב הם מתקרבים לגודל אוכלוסייה כפי שהיה לפני 300 שנה. סיפור ההצלחה מגיע למרות חימום בית הגידול הארקטי של הלוויתנים. ההתאוששות של האוכלוסייה נזקפת, בין היתר, לזכותה של ועדת אסקימו ללווייתני אלסקה (AEWC), שנלחמה נגד קידוחי נפט ימיים ופעילויות אחרות שעלולות לפגוע בלוויתני קשות ראש. על פי האיגוד הבינלאומי לשמירת הטבע (International Union for Conservation of Nature), ישנה עלייה גלובאלית באוכלוסיות של לווייתנים כחולים, לווייתני קשות ראש, לוויתנים מצויים, ולוויתנים צפוניים.

בשנת 2020 בלבד, מועצת הסוכנות הימית (Marine Stewardship Council) ציינה 1,751 שיפורים במדגות המוכרות על ידיהן, אשר תרמו להתאוששות של מינים מאוימים ובסכנת הכחדה. דוגמא לכך היא מדגה השרימפס של איסלנד שתמך במחקר של מיפוי קרקעיות הים במטרה למנוע פגיעה במערכות אקולוגיות שבריריות במים העמוקים. דוגמאות נוספות היא מדגה של חמור הים בקנדה המיישמת אמצעים חדשים למניעת תפיסת-לוואי של תריסתניים קוצניים, ומאמצי מדגת הטונה של אוסטרליה במיתון הפגיעה במינים מוגנים. מאמצים כאלה ורבים אחרים הם אלו שגורמים לשינוי חיובי בסופו של דבר.

בתסקיר זה, אני מבקש גם להדגיש כי אין לנו האפשרות להיות נאיביים. האוקיינוס נמצא תחת לחץ עצום, ואסור לבזבז את הזמן. לכן, אני ממליץ לכולם להיות חלק מהפתרון, לא מהבעיה. לקבל את ההפסדים שחלפו. בואו נתעסק בשינוי בר ביצוע ונשקם את מה שניתן, כדי שילדינו יראו את האוקיינוסים כפי שאנו עשינו פעם.

 

מדגה – fishery (fishing fleet for a certain species)

תגיות

קטגוריות

דפים קשורים