ביקור מרהיב במעמקי מפרץ אילת

ביולי 2021 עשתה רשות הטבע והגנים סקרים ב-ROV – רכב תת-ימי מאויש של חברת Beacon Ship Agenst Ltd.  – בעומק 45 עד 205 מ' מול חוף קצא"א באילת, אותו חלק שנפתח לציבור בקיץ 2017. הסקרים נועדו לאפיין את  הקרקעית במעמקים, הרחק מעיני האדם, במטרה לקדם במקום שמורת טבע ימית חדשה. כלי שיט קטנים של רשות הטבע והגנים והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת שימשו בסיס להפעלת ה- ROV ומהם יכולנו לצפות במראות התת-ימיים המרהיבים שרובם צולמו זו הפעם הראשונה.

צפו בסרטון:

ביצענו סריקה שיטתית של קרקעית הים על מנת לבדוק את העומק המרבי שאליו מגיעות השוניות באזור זה וללמוד על  מבנה השוניות וחברות בעלי החיים בעומקים בלתי נגישים אלה. מצאנו שהשוניות מגיעות שם לעומק 190 מ' ויותר. מהצילומים נראה שהשוניות בעומקים אלה מאוכלסות בעיקר באלמוגים רכים (שמונאים), באלמוגים שחורים מקבוצת האוכמנאים, ובספוגים. אלמוגי אבן, המוכרים לנו כבוני השוניות במפרץ אילת, שכיחים באזורים רדודים מ- 70 מ' בדרך כלל. תצפיות אלו מעוררות את השאלה מי הם בעלי החיים שאחראים לבניית תשתית השונית המסיבית יחסית בעומק 70 מ' ויותר? שהרי לאלמוגים רכים ולספוגים אין יכולת לבנות שוניות כמו אלו שנצפו. אחד ההסברים האפשריים שיש לבחון במחקר גיאולוגי הוא שלמעשה השוניות העמוקות הן שוניות קדומות שנבנו בתקופות שבהן מפלס הים היה נמוך יותר, על פי מחזורי תקופות הקרח בעבר הגיאולוגי. בעידן הקרח האחרון, למשל, לפני כ-18,000 שנה, מפלס הים היה נמוך ב-100 עד 120 מ' מהמפלס כיום.  סביר להניח שבעידן הקרח שוניות עמוקות אלו לא נבנו מאלמוגי אבן בגלל הטמפרטורות הנמוכות ששררו, אלא מבעלי חיים אחרים המסוגלים לבנות תשתית גירנית כגון חלזונות ישיבים, צדפות, אצות גירניות וחיטחביים. בעומק רב מ-190 מ' נצפתה קרקעית חולית ובה בלטי שונית יחידים וקטנים יחסית. לפי הגומחות, התלוליות והמחילות הרבות נראה שהקרקעית החולית באזורים אלו רחוקה מלהיות שוממה. להפך – היא שופעת בעלי חיים המתחפרים בתוכה, כגון  שושנת הים שנצפתה מתכנסת אל תוך הקרקעית כשהתקרב אליה הרכב התת-ימי.

אלמוגים במפרץ אילת, צילם ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת, רשות הטבע והגנים

בגלל מיעוט האור בעומק נראה מרחוק ששוניות האלמוגים אינן בולטות בצבעוניותן, אולם ככל שמתקרבים פנסי הרכב מאירים את השוניות. או אז עולים ופורצים מתוך השוניות צבעים עזים בגווני כתום, אדום, וצהוב, אך ללא ספק גולת הכותרת של השוניות העמוקות היא האלמוגים הרכים והאלמוגים השחורים האוכמנאים. באזורים הרדודים באילת כמעט אין אלמוגים מניפתיים גדולים ואלמוגים שחורים, אך בעומק 60 מ' ויותר הם שכיחים מאוד. פרופ' יהודה בניהו, מומחה עולמי לאלמוגים רכים וחסרי חוליות ימיים, בחן את הצילומים ומסביר: "מהצילומים  נראה שקיימים באזור ייחודי זה מינים שאינם קיימים רדוד יותר וייתכן מאוד שמדובר במינים חדשים למדע ואולי אף אנדמיים (ייחודיים לים האדום). בכדי להעמיק בנושא ולבסס את הממצאים יש צורך לאסוף דוגמאות לבדיקות טקסונומיות  ומולקולריות במעבדה."

חלק מהדגים שנצפו בסקר מצויים גם בשוניות הרדודות, כגון לטנונים, שיריוננים, מיני פרפרונים שונים ודקרים, אך נצפו  גם דגים שאינם מצויים באזורים הרדודים יותר, כגון פרפרון מהמין jayakari Roa ועוד מין של פרפרון שטרם זוהה.

אלמוגים במפרץ אילת, צילם ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת, רשות הטבע והגנים

למרבה הצער בנוסף למגוון הרב של בעלי החיים זיהינו גם פסולת רבה שהושלכה למעמקי הים, כגון עוגנים, חבלים, ציוד  דיג, צינורות, כיסאות, פחיות, בקבוקים וכלי שיט טבועים. אין ספק שהשוניות העמוקות מהוות רכיב חשוב במערכת  האקולוגית של מפרץ אילת, ויש להגביר את השמירה עליהן גם אם הן מחוץ לטווח הראייה המיידי שלנו.

בנימה אישית – אני מודה על ההזדמנות שנפלה בחלקי לחקור את האזורים העמוקים שממש תחת אפנו במפרץ אילת. מבחינתי, כאקולוג ימי שחוקר את מפרץ אילת, זה מרגש ממש כמו לשלוח רכב בלתי מאויש  למאדים. אזורים אלו מפתיעים ואינם מוכרים לנו על אף שהם קרובים מאוד אלינו. אני מאמין שבסקרי המשך וככל שנעמיק נמצא תגליות מעניינות שישפכו אור על אזורים בלתי מוכרים אלו ועל עולם החי הייחודי שבהם.

אלמוגים במפרץ אילת, צילם ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת, רשות הטבע והגנים