אוצר זהב ובו דגם מנורת שבעת הקנים התגלה בחפירות הר הבית

10.09.2013

אוצר חפצי זהב וכסף ובו מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בעופל שלמרגלות הר הבית, המנוהלות ע"י ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה.

מטבע זהב שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד - צילום אוריה תדמור מטבע זהב שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד - צילום אוריה תדמור

האוצר התגלה כשהוא טמון ברצפת גיר של מבנה מן התקופה הביזנטית, הנמצא כ-50 מטרים בלבד מדרום לכותל הדרומי של הר הבית.
החפירות בראשות ד"ר אילת מזר, נערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית. פרויקט החפירות מתקיים בשיתוף עם רשות העתיקות, המבצעת את עבודות השימור והכשרת השטח לביקורי קהל, עם רשות הטבע והגנים, ששטח החפירה מהווה חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים, שבאחריותה ועם החברה לפיתוח מזרח ירושלים, המנהלת את הגן הלאומי בעופל.

האוצר היה ארוז בשני תיקי בד שנועדו לשני שימושים שונים

האחד הכיל עשרות מטבעות זהב וחפצים נוספים שנועדו לסחר ולקניה, והשני הכיל מדליון זהב ששימש למעשה כקישוט לספר תורה. התיק שהכיל את הקישוטים הוטמן עמוק יותר ברצפה ונשמר ללא פגע בעוד שתכולת התיק השני, שכנראה לא הספיקו להחביאו היטב, התפזרה בסמוך למטמון התיק הראשון.
זו הפעם הראשונה שמתגלים קישוטים לספר תורה מזמן כל כך קדום. עד כה נדמה היה שקישוטי ספר תורה הם נוהג מאוחר יחסית, מימי הביניים, אך כעת מתברר שזה מנהג קדום שהיה נהוג כבר בתקופה הביזנטית.

לדברי ד"ר אילת מזר

"זוהי תגלית עוצרת נשימה שרק פעם בחיים זוכים לה. אחרי הכל לא בכל יום מגלים למרגלות הר הבית מנורת שבעה קנים מזהב".
ד"ר מזר מוסיפה כי מעולם לא התגלה בחפירות מדליון זהב כזה ומדהימה לא פחות הופעתו של ספר התורה כסמל לצד מנורת שבעת הקנים "בעשרות דוגמאות, ובכללן רצפות של בתי כנסת עתיקים מופיע דגם מנורת שבעת הקנים כשמשני צדדיו סמלי השופר, ארבעת המינים, מחתה או אמפורה (כלי חרס).
במדליון הזהב מהעופל מופיע באופן נדיר סמל ספר התורה, שככל הנראה מבטא את השימוש שנעשה במדליון הזהב לקישוט ספר תורה בבית כנסת".

האוצר מכיל בנוסף לקישוטי ספר התורה גם שלושים ושישה מטבעות זהב שזמנם משתרע על כ-250 שנה, מימי הקיסר קונסטנטיוס השני באמצע המאה הרביעית לספירה ועד ימי הקיסר מאוריציוס ששלט עד שנת 602 לספירה.

לדעת החוקרים, נראה שהאוצר הובא לירושלים על ידי שליחי קהילה יהודית, ככל הנראה מחוץ לישראל, שהגיעו אל העיר לאחר שנכבשה בידי הפרסים בשנת 614 לספירה. הפרסים הבטיחו ליהודים שיוכלו לשוב ולבנות את ירושלים כעיר יהודית ובכך עוררו תקוות גדולות, במיוחד לאחר מאות השנים שבהן נאסר על היהודים להתיישב בעיר. לאחר זמן קצר נחלש כוחם של הפרסים שהפרו את הבטחתם ואיפשרו לנוצרים לרדוף ולגרש את היהודים מן העיר. סביר להניח שאוצר המנורה שהתגלה בחפירות ננטש על ידי אותם היהודים שהופתעו מבגידת הפרסים ונאלצו לברוח על נפשם מרדיפות הנוצרים.

לדברי ד"ר מזר, גילוי אוצר המנורה בחפירות העופל, במרחק של מטרים ספורים בלבד מדרום לשער המשולש שבכותל הדרומי של הר הבית, מבטא וממחיש את הכמיהה הבלתי פוסקת של העם היהודי לדורותיו לגאולה ולתחייה במולדתו. "כארכיאולוגית ישראלית וכיהודיה אני חשה את העוצמה ומודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו לחשוף את האוצר הנדיר הזה."