אשרת כניסה לחיות בר

יש מי שמאמצים כלב או אוגר, ויש מי שנמשכים דווקא אל בעלי חיים אקזוטיים כמו לטאות או נחשים. ההגדרה של חיית מחמד רחבה ותלויה בתרבות ובטעם אישי, ובדומה לתחביבים אחרים – כשגובר העניין בחיה מסוימת, לעתים המגדלים לא מסתפקים בהיצע המקומי בארץ. ואולם, יבוא בעלי חיים הוא נושא מורכב ולא כל בעל חיים מותר להכניס לישראל. סחר מסיבי בחיות בר פוגע בחיות הנסחרות ובעולם החי בארץ המוצא שלהן, ומין זר אף יכול להפוך לפולש בארץ שאליה הגיע ולהעמיד בסכנה את הטבע המקומי. ישראל חתומה על אמנה בינלאומית בשם CITES המסדירה את הסחר הבינלאומי בחיות בר ובצמחי בר. שיתוף הפעולה בנושא בין המדינות הושג לאחר שהן הגיעו להסכמה שרק מאמץ כלל עולמי, מהממשלות ועד לאדם היחיד – יביא לשמירה מרבית על עולם הטבע ומיני בעלי החיים והצומח המצויים תחת איום.

למרות הבעייתיות שתוארה לעיל, יש בארץ לא מעט אנשים פרטיים המגדלים חיות בר. על כן, הפיקוח על היבוא הכרחי משיקולים אקולוגיים ומטעמי שמירה על בריאות הציבור. בישראל, רשות הטבע והגנים מופקדת על הגנת חיות בר וערכי טבע מוגנים וכן על היתרי יבוא וסחר של חיות בר. יתיר שמיר, ראש אגף החי והצומח ברשות הטבע והגנים, טוען שיש כמה שאלות שצריך לתת עליהן את הדעת באשר להתרת יבוא חיות בר: "האם רשות הטבע והגנים צריכה להתיר יבוא של מינים מסוימים שהסחר בהם פוגע בעולם החי בארץ מוצאם? ואם כן, עד כמה? או שמא עליה להתיר לגדל רק מיני חיות בר שגודלו בחוות רבייה במיוחד עבור שוק מגדלי חיות הבר ולא נלקחו ישירות מהטבע? כמו כן, האם להתיר לגדל בארץ חיות המסוכנות לאדם?"

ציפורי המיינה התפשטו ברחבי העולם וגם בישראל, צילום: דותן רותם

חיות מחמד פולשות

אחת המטרות של הפיקוח על היבוא לארץ היא לצמצם את תופעת המינים הפולשים. מינים מסוימים של חיות מחמד, של חיות בר ואף של צמחים עלולים להתפשט ולהתרבות במקום מחיה חדש בצורה בלתי מבוקרת. מין פולש של בעל חיים או צמח עלול להפר את האיזון האקולוגי בבית הגידול שבו הוא מתפשט, לגרום לנזקים לענפי חקלאות מקומיים ולהוות סכנה לציבור (בייחוד כשמדובר במין המסוכן לאדם או מעביר מחלות לאדם). כשמין זר מתבסס בארץ שאינה ביתו המקורי, קשה עד בלתי אפשרי להשתלט עליו ולהכחידו ולכן יש להשקיע מלכתחילה מאמצעים במניעת כניסתו. הדרך היעילה ביותר להילחם באיום התפשטות של מינים פולשים היא רגולציה על יבוא לארץ של מינים זרים.

שמיר מציין שאנשים אוהבים לייבא בעיקר עופות וזוחלים. "רבים ממגדלי הזוחלים מעוניינים לגדל מינים מיוחדים של לטאות, נחשים וצבים". הוא מספר שקיימים גם מקרים של יבוא בעלי חיים שלכאורה נראים ידידותיים ובלתי מזיקים, כמו סנאים. "הסנאים מתרוצצים באופן חופשי בפארקים באירופה ובארצות הברית, אז היו ישראלים שחשבו שיהיה נחמד אם גם פה יהיו לנו כאלה והביאו סנאים לישראל. אבל הסנאים", מדגיש שמיר, "הם מינים פולשים כאן ומהווים סכנה לציפורי שיר. לכן היבוא שלהם לארץ אסור".

כדי להבין את גודל האיום שמציב מין מסוים המתרבה ללא הפרעה, אפשר לקחת כדוגמה את המיינה, שהפכה למין פולש בישראל ודוחקת באגרסיביות מיני ציפורים מקומיים. המיינות, שעל פי ארגוןIUCN של האו"ם נחשבות לאחד ממאה המינים הפולשים המסוכנים בעולם, הגיעו לצפארי בפארק הירקון, שנסגר ב-2017. ככל הנראה, בסוף שנות ה-90 ברחו כמה מהן מהכלוב ותוך זמן קצר הן התפשטו מתל אביב לכל גוש דן ובהמשך לכל רחבי הארץ. כיום המיינה מדורגת כציפור השישית הנפוצה בישראל, והיא אחראית לדלדול המגוון הביולוגי ולירידה המתמשכת בתפוצתן של ציפורים מקומיות כמו בולבול, ירגזי וצופית. "אם היינו חכמים יותר לפני 30 שנה היינו אוסרים על הבאת המיינה לישראל", אומר שמיר ומחדד בכך את הסכנה שבהפיכת מין מיובא לפולש אגרסיבי ואת הדילמה באשר ליבוא והחזקה של חיות בר זרות.

חרדון אוסטרלי בשם דרקון מזוקן המגודל בשביה. צילום Depositphotos, חרדון אוסטרלי בשם דרקון מזוקן המגודל בשביה. צילום Depositphotos

מגדלים זוחלים? בימים אלה מתעדכנת המדיניות

בעולם יותר מעשרת אלפים מיני זוחלים, וכולם חיות בר מוגנות המחייבות היתר יבוא, סחר והחזקה פרטית. זוחלים היא קבוצת החולייתנים השנייה בגודלה אחרי מחלקת הציפורים מתוך מיני חיות הבר שנעשה בהם סחר בינלאומי. כיום נסחרים בעולם זוחלים ממינים רבים ובמספרים גדולים, בעיקר עבור שוק חיות המחמד, אך גם לצריכה כמזון או כתרופות מסורתיות. במקומות רבים בעולם נאספים זוחלים בהמוניהם כדי להימכר וכתוצאה מכך מצבם בטבע מידרדר. הסחר עצמו מזיק גם כן היות שרבים מהם מוחזקים בתנאי מחיה בלתי נאותים הגורמים לסבל ואף למוות.

בשנים האחרונות פועלת רשות הטבע והגנים לגיבוש מדיניות בנושא סחר והחזקה של חיות בר. כך בשנת 2017 גובשה ברשות מדיניות חדשה לסחר ולהחזקה של מיני דגים, אלמוגים וחסרי חוליות שמקורם בים. קיימת גם מדיניות לגבי יונקים, דו-חיים וקבוצות נוספות של בעלי חיים. המדיניות לגבי כל אחת מקבוצות אלו נשענת על ארבעה עקרונות: מידת הסיכון של חיות הבר להפוך למינים פולשים בישראל, מידת הפגיעה בעולם החי בארצות המקור שלהן, היכולת לספק להן תנאי החזקה נאותים ומידת המסוכנות שלהן לאדם. נחשי בואה, למשל, הם נחשים שמעוררים עניין אצל מגדלים, אך מדובר בנחש חנק שמגיע לאורך שניים עד שלושה מטרים ומעצם גודלו עשוי להיות מסוכן לאדם. במקרה כזה עולה השאלה: האם לאשר החזקת נחשי בואה כל עוד המגדל עומד בתנאי החזקה מוגדרים או לא לקחת סיכון ולאסור יבוא באופן גורף?

דילמות כאלה ואחרות עומדות בפני הרשות בעדכון מדיניות היבוא, הסחר וההחזקה של זוחלים. לשם כך, בספטמבר 2019 ערכה הרשות מפגש בשיתוף הציבור ובו השתתפו עשרות מגדלים מקצועיים, יבואנים ובעלי עניין בגידול זוחלים. במפגש הוצגו בין היתר "הרשימה הלבנה", הכוללת מינים המותרים ביבוא ובסחר, ו"הרשימה השחורה", הכוללת מינים האסורים בסחר, והוצג מידע על תהליך קבלת ההיתרים ליבוא, לסחר ולהחזקה.

במסגרת השינויים במדיניות קיימים מינים שהוחלט להעבירם מהרשימה הלבנה לשחורה. תוצרי השיח עם המשתתפים במפגש נבחנים בימים אלה ויובאו בחשבון בעת גיבוש המדיניות הסופית. "בקשות שקיבלנו ליבוא מינים חדשים ייבחנו בהתאם לסיכון של החיות להפוך למינים פולשים בארץ, בהתאם לסכנה שהן מציבות בפני האדם ובכפוף לאמנות בינלאומיות", מציין שמיר.

סחר בזוחלים. צילום רשות הטבע והגנים, סחר בזוחלים. צילום רשות הטבע והגנים

יבוא חיות בר וערכי טבע מוגנים לארץ שלא כחוק הוא עבירה פלילית ומפר החוק צפוי להעמדה לדין. שירותי המכס, השירותים הווטרינריים ונציגי רשות הטבע והגנים בנמלי האוויר והים פועלים לאכיפת החוק ולמניעת יבוא אסור העלול להוות גורם סיכון לטבע בישראל ולאדם. איתור יבוא של מינים אסורים נעשה על ידי יחידת המודיעין של רשות הטבע והגנים הפועלת בעזרת מג"ב. אם בכוונתכם לייבא בעל חיים או מוצר שמקורו בערך טבע מוגן, כמו קרניים או פוחלצים, טרם הבאתם לישראל היכנסו לאתר רשות הטבע והגנים ובדקו אם הפרטים שאתם מבקשים לקנות מותרים ביבוא ומהם התנאים לקבלת היתר יבוא והחזקה.