ביקור משפחת השייח' בגן לאומי מגדל צדק

שם כתב: רועי מרום וצביקה צוק 28.11.2019

ביום ג', ה-5 בנובמבר 2019 (ז' חשוון תש"פ), נערך ביקור ייחודי וראשון מסוגו של בני משפחת צאדק-ריאן בביתם לשעבר במבצר מגדל צדק, בחסות אגף ארכיאולוגיה של רשות הטבע והגנים.

מגדל צדק מגדל צדק - צילם צביקה צוק

בשנים האחרונות חווה הגן הלאומי מגדל צדק תנופת פיתוח, כחלק מהכשרתו של אתר חדש שיעמוד לרשות המוני המטיילים והנופשים מאזור המרכז ומרחבי הארץ. הגן הלאומי החדש מסמן את הקצה המזרחי של רצועת הנופש והפנאי המשתרעת לאורך אפיקו של נהר הירקון וכוללת בנוסף למגדל צדק אתרי מורשת, טבע ונוף לאומיים נוספים כגון גן לאומי ירקון-תל אפק המכונה בטעות מבצר אנטיפטריס, טחנת הקמח מיר (כפר הבפטיסטים), טחנת אבו רבאח ואתר "שבע טחנות" בתחומי גני יהושע בתל-אביב. לצד עבודות הפיתוח והשימור של המבצר הצלבני-עות'מאני במגדל צדק, יזמה רשות הטבע והגנים מחקר היסטורי, ארכיאולוגי וגיאוגרפי מקיף הבוחן את תולדות האתר לתקופותיו השונות.

ראשית מגדל צדק לוט בערפל, אך המבנה הנוכחי נבנה באמצע המאה הי"ב לספירה כמבצר צלבני בשם מירבל. לאחר הריסת המבצר בידי צלאח א-דין בשנת 1189 לספירה, ננטש האתר עד לראשית המאה הי"ט, עת הוקמה במקום אחוזה כפרית מבוצרת בידי תקיף כפרי בשם צאדק ריאן מהכפר ג'מאעין שבשומרון (בסמוך לעיר אריאל). במאה הי"ט ובמחצית הראשונה של המאה הכ' התפתח מסביב למצודה כפר ערבי פורח שהתפרסם בזכות תעשיית חרושת האבן והסיד היהודית והערבית המפותחת שבו. במשך תקופה זו נותרה משפחת צאדק-ריאן בעלת השפעה חברתית וכלכלית רבה בכפר ובסביבתו מאחוזתם הכפרית.

ביום ג', ה-5 בנובמבר 2019 (ז' חשוון תש"פ), נערך ביקור ייחודי וראשון מסוגו של בני משפחת צאדק-ריאן בביתם לשעבר במבצר מגדל צדק, בחסות אגף ארכיאולוגיה של רשות הטבע והגנים. הביקור נערך ביוזמת רועי מרום, עמית עזריאלי לתואר שלישי בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, המתמחה במרחב הכפרי הערבי לפני הקמת המדינה, ובהשתתפות עובדי רשות הטבע והגנים הפועלים בפיתוח מגדל צדק. במהלך הביקור התרשמו בני משפחת צאדק מעבודות השימור והפיתוח המתבצעות במקום, והם ניאותו להעלות סיפורים וזיכרונות מחייהם בו. בכלל זה, סיפרו בני המשפחה על השימושים השונים של חלקיו השונים של בית האחוזה אשר בו למעלה מ-60 חדרים. בני המשפחה הצביעו על מקור המים העיקרי במתחם – בור מים הנמצא מצפון לכניסה למבנה; הדגימו את בעיות הניקוז בחצר המרכזית בסיפורים מהילדות; ואישרו את מסקנות המחקר הארכיאולוגי שנערך במקום בדבר השימוש בחללים מסוימים כאורוות או כמטמנות לאשפה. כמו כן, הם שפכו אור נוסף על הריהוט המקובל שהיה בחדרי המבנה, תוך התייחסות לרכיבים אדריכליים שלא השתמרו כגון תריסים, שבכות עץ, אחים, דלתות ועוד. לאחר הסיור באתר נערכו ארוחה משותפת וביקור במוזיאון גבעת השלושה בהנחיית יצחק מיוחס, תושב הקיבוץ, שבו התרשמו האורחים ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד לתקופת המנדט הבריטי.