בצילו של הר חרמון בעקבות תהילים קל'ג

שם כתב: ד"ר דרור בן-יוסף, ממונה מורשת מחוז צפון, רשות הטבע והגנים ודוד פרו, מנהל גן לאומי ושמורת טבע חורשת טל, רשות הטבע והגנים 24.08.2017

התפיסה שאלוהי ישראל כוחו בהרים, מוכרת בכמה מקומות במקרא. וגם - הזמנה לטיול בגן לאומי ושמורת טבע חורשת טל "כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן" (תהילים קל"ג, ג)

גן לאומי חורשת טל גן לאומי חורשת טל - צילם דורון ניסים

מה בין טל חרמון להררי ציון? שהרי מדובר כמעט במשפט אוקסימרוני: טל מההר המושלג (חרמון) שיורד על הררי הציה, הררי ציון – הם הרי ירושלים.

פרשנים רבים ביקשו להתמודד עם פסוק "קר וחם" זה ולהבינו בהקשרו הכללי כמזמור הלל להר ציון הוא הר המוריה ולבית המקדש בירושלים, שם יתאחד העם ב"שבת אחים גם יחד", כפי שטל השמים 'מאחד' את הקרקע עליו הוא נוחת.

השם "חרמון" מקורו במילה "חרם" שמשמעה "מקודש" או "אסור בגישה/נגיעה" ואכן הר החרמון נודע במקורות כהר מקודש הן בתקופת המקרא (השוו: "תבור וחרמון בשמך ירננו", תהילים פט) והן בתקופות המאוחרות יותר.

חוקר המקרא יוסף ברסלבי פרש את הפסוק כ"טל קודש [=חרם] היורד על הררי ציון".

התפיסה שאלוהי ישראל כוחו בהרים מוכרת בכמה מקומות במקרא: בספר מלכים א (פרק כ) נזכרת מלחמת אחאב מלך ישראל בבן הדד מלך ארם. לאחר תבוסת ארם ביקשו הארמים להסביר לבן הדד את תבוסתם במילים הללו: "ועבדי מלך-ארם אמרו אליו, אלוהי הרים אלוהיהם, על-כן, חזקו ממנו; ואולם, נילחם איתם במישור–אם-לא נחזק מהם" (פסוק כג).

הרים מקודשים נוספים ביהדות הם סיני, כרמל ותבור שמוכרים באגדת "ריב ההרים" בה טענו ההרים לבכורת הקדושה. האגדה הכריעה את הוויכוח לטובת הר סיני, עליו ניתנה תורת ישראל.

ונחזור לדימוי שלנו העוסק "בקר ובחם", אפשר גם להוסיף לכאן צבעים: "כהה ובהיר" בהתאמה לנאמר בפסוק ב': "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, עַל-הָרֹאשׁ–יֹרֵד, עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן", ולצייר תמונה פסטורלית של שמן המשחה על זקנו הלבן של אהרן העוסק בקודש. כי "הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים– שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד".

הזמנה לטיול בגן לאומי ושמורת טבע חורשת טל

פלגי מים צוננים בין מדשאות רחבות ידיים, חניון לילה מטופח וחורש עצי אלון תבור עתיקי יומין, הופכים את חורשת טל למקום נדיר לבילוי בחיק הטבע 

בצלו של הר חרמון, בין עצים עתיקי יומין ורחבי נוף, מפכים פלגי מים צוננים שמקורם בנהר דן. חורש העצים נותר כאן ללא פגע, מעשה ניסים, בזכות קדושתו של המקום בעיני התושבים שחיו כאן בעבר. המקום זכה לשמו בהשראת הר חרמון, כמאמר הפסוק: "כטל חרמון שיורד על הררי ציון" (תהלים קל"ג 3).

רשות הטבע והגנים טיפחה את האתר, המשתרע על 700 דונם, כשלנגד עיניה הטבע והאדם גם יחד. חורש האלונים הקשישים הוכרז כשמורת טבע, ואופיו נשמר בקפידה. השטח שמחוץ לחורש, לעומת זאת, הוקדש לבילוי בחיק הטבע: יש כאן מדשאות ירוקות, פלגי מים זורמים, אגם שחייה גדול ונוף יפהפה.

דרכי הגעה: נוסעים מקרית שמונה מזרחה לכיוון דן (כביש 98). כקילומטר אחרי הגושרים פונים דרומה בכביש 918 ומגיעים לשער הגן הלאומי לאחר כ-300 מ'.

נגישות לעגלות ילדים ולכיסאות גלגלים: קיים שביל נגיש את האגם שאף מאפשר ירידה למים

רחצה במים: הרחצה מותרת באגם המים שבאתר. ניתן ליהנות משכשוך רגליים בפלגים

משך הטיול: כשעה

אורך המסלול: כקילומטר אחד

עונה מומלצת: כל השנה

חניון לילה: יש

פלגי מים בגן לאומי חורשת טל – צילם דודו פרו

סיפור דרך:

מהכניסה לאתר צועדים אל חניון הלילה בו אפשר לשוטט בין פריחת כלניות מרהיבה בחודשי החורף. ממשיכים לאגם המים בו ניתן לרחוץ ולהשתכשך בפלגי המים הזורמים לצידו. צועדים דרומה כ-200 מ' ומגיעים לשביל בין עצי אלון תבור עתיקים הנמצא בחורשת האלונים. ניתן לשוטט בחורשה ולצפות ביחמורים המסתובבים בה באופן חופשי. משם חוזרים אל הכניסה.

בחורף ובאביב כדאי להתחיל את הסיור ב"שמורת הסחלבים".

חניון הלילה

חניון לילה מטופח ובו שירותים ומקלחות מים חמים, חשמל ותאורה, מזנון ותאי קירור (בתשלום). במקום גם חדרי אירוח ל-4 נופשים ובונגלוס ל-4 נופשים. בתוך החניון זורמים פלגי מים בתעלות בנויות, המאפשרים שכשוך. בחורף צבוע החניון בפריחה מרהיבה של כלניות.

חניון על פלגי מים – חורשת טל

אגם המים

לב לבו של הגן הלאומי הן המדשאות רחבות הידיים, המשתרעות על פני 200 דונם. במרכז נמצא אגם שחייה גדול, המשתרע על פני 3 דונם. מקור המים הוא נחל טל, אחד מפלגי נחל דן. נחל טל מתחיל את דרכו ממערב לקיבוץ דפנה. הנחל חוצה את חורשת טל ונשפך שוב לערוץ הראשי של נחל דן, לאחר שחלק ממימיו הוקצו להשקיה. ייתכן שנחל טל איננו אלא תעלה מלאכותית קדומה, מהתקופה הביזנטית (מאה 5 לספה"נ), ששימשה להעברת מים להשקיה.

בתחום חורשת טל מתפצל נחל טל לשלושה פלגי משנה מלאכותיים, להנאת הנופשים במקום.

לרשות המבלים בגן הלאומי עומדים גם שירותים, מי שתייה, מקלחות ציבוריות, שולחנות לפיקניק ומזנון.

שמורת האלונים

כ-200 דונם מתחומי הגן הלאומי הוכרזו כשמורת טבע. בשמורה צומחים כ-240 עצי אלון התבור, עצים גדולים ומרשימים.  אחדים מהם מתנשאים לגובה של 15 מטר והיקף גזעם עולה על שישה מטרים.  העצים מאריכים ימים. בדיקת הטבעות השנתיות שבעץ שקרס, הראתה שגילו כ-350 שנה. בחורשה יש עצים בעלי  גזעים עבים יותר, וייתכן שהם בני 400 שנה ואולי אף יותר.

שמה הערבי של החורשה היה סג'רת אל-עשרה ("חורשת העשרה"). אותם עשרה, שעל שמם נקראה החורשה, היו מלוויו של הנביא מוחמד. המעשה מספר שיום אחד הם הגיעו לעמק החולה, וירדו מעל סוסיהם לנוח בצד הנהר דן. מכיוון שלא היו אז עצים במקום, תקעו העשרה את מקלותיהם באדמה, קשרו אליהם את הסוסים וישבו על ספל קפה לדון בענייניהם. כשסיימו את ענייניהם וביקשו להמשיך בדרכם, גילו שהמקלות שתקעו באדמה הפכו לעצים כבירים. מאותם עשרה עצים קדושים צמחו כל העצים הניצבים כאן עד עצם היום הזה…

עץ אלון תבור בגן לאומי חורשת טל – צילם דודו פרו

שמורת הסחלבים

מדרום מזרח לשמורה נמצא שטח מיוחד במינו, המשתרע על כ-100 דונם. אין כאן שבילי הליכה, מטעמים של שמירת טבע, וגדרות בקר מקיפות את המקום מכל עבר. בעבר היה השטח הזה מוצף דרך קבע במי הנחלים דן ושניר, והצטברה בו אדמת סחף. על הצפות המים הממושכות מעידים סלעי הטרוורטין הנפוצים כאן (טרוורטין הוא סלע שנוצר מגיר שהיה מומס במים). מאוחר יותר ניצל קיבוץ דפנה את השטח והקים כאן בריכות דגים, אשר ניטשו בשנות ה-70'.

בחורף ובאביב מתקיים כאן מגוון מרשים של צמחים ובהם כלנית מצויה ונורית אסיה. אך ייחודו של המקום במגוון יוצא הדופן של מיני הסחלבים שצומחים כאן. במשך השנים נצפו במקום 13 צמחים מבני משפחת הסחלביים, כמחצית ממיני המשפחה בישראל כולה. חלק מצמחים אלה נדירים מאוד, כגון סחלב נקוד, דבורנית הדבורה ובן  חורש גדול.

בשתוף פעולה עם אתר 929

קטגוריות

גני שמורה קשורים