דרישת שלום משנת 236 לספירה: לראשונה פוענחה כתובת על גבי אבן מיל בדרך הרומית שממזרח לכינרת
05/05/2019שם הקיסר הרומי מקסימינוס תרקוס, ששלט בין השנים 238-235 לספירה, זוהה לראשונה על אבן מיל (אבן בצורת גליל שסימנה את הדרכים הרומיות העתיקות). כך עולה מהמחקר האחרון של תחום סוסיתא העתיקה המתבצע בידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה.
זהו הכיתוב הראשון שהצליחו החוקרים לזהות על אבני המיל של הדרך מסוסיתא שבמזרח הכנרת אל פניאס שבצפון הגולן. מכיוון שהדרך נסללה בתקופה קדומה הרבה יותר, שם הקיסר מעיד כנראה על עבודות שיפוץ נרחבות שבוצעו באותה תקופה. אלו השנים בהן האימפריה הרומית נחלשה ועבודות בנייה נרחבות מסוג זה, בעיקר בערי הספר של האימפריה, הפכו להיות יותר ויותר נדירות.
העיר העתיקה סוסיתא הולכת ונחשפת זה כעשרים שנים בידי משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. חשיפה זו מאפשרת לרשות הטבע והגנים לפתח כעת את גן לאומי סוסיתא לביקורי קהל. סוסיתא הייתה העיר הראשה (פוליס) היחידה בשטח זה של הגולן והחוקרים מבקשים ללמוד על מערכות היחסים בתקופות הרומית והביזנטית בין העיר לבין עורפה החקלאי והכפרים בתחומה. בשנים האחרונות יצא המחקר מגבולות העיר עצמה אל תחום סוסיתא, בשטח של מרכז הגולן ובעיקר בדרומו.
כחלק מהמחקר האזורי ביקשו החוקרים, ד"ר מיכאל איזנברג, ד"ר מיכאל אזבנד והדוקטורנט אדם פאזוט, לבחון אבן מיל שנמצאה מצפון לכנרת וכעת מצויה בגינתו של אחד מתושבי קיבוץ רמות. אבני מיל הוצבו לאורך הדרך במרחקים קבועים של מיל רומי אחד (כ–1480 מ' שהם 1,000 צעדים כפולים) מן העיר. במקרה של סוסיתא, הגובלת במזרחה של הכנרת, אבני המיל הוצבו לאורך הדרך הרומית שעברה שם והסתיימה בפניאס. לאורך השנים נמצאו מספר אבני מיל על דרך זו, אולם רק על אחת מהן נמצאה עדות לכתב – אותו החוקרים לא הצליחו לפענח עד כה. מי שהגיע לעזרת החוקרים הישראלים של משלחת סוסיתא הוא ד"ר גרגור שטאב מאוניברסיטת קלן שבגרמניה, מומחה לניתוח כתובות עתיקות ביוונית, שהצליח לזהות את שם הקיסר מקסימינוס תרקוס, ששלט באימפריה הרומית במשך כשלוש שנים, בין השנים 238-235 לספירה. בנוסף לשמו מופיעים בכתובת גם שם בנו ורשימת תאריו. קריאת אבן מיל זו והשתיים הנוספות במושב רמות לא צלחו ברבות השנים. דווקא השיטה הוותיקה של יצירת העתק נייר בלחץ אל מול המגרעות באבן הבזלת ובדיקתו הקפדנית לאחר מכן היא שסיפקה את התוצאה הרצויה.
באמצע המאה השלישית לספירה האימפריה הרומית היתה בשקיעה. עד עתה לא היה ברור אם בתקופה זו הדרך הראשית של מזרח הכינרת וממנה אל הגולן היו עדיין פעילות וכתוצאה מכך, מה היו קשרי המסחר והקשרים החברתיים והתרבותיים בין הערים באזור. ההוכחה לשיפוץ הדרך מעידה בפעם הראשונה על כך שגם בתקופה זו היא הייתה עדיין פעילה. אבן המיל שימשה לא רק כדי לציין את המרחק ולנסוך הרגשת בטחון, אלא בעיקר לצרכי תעמולה. השלטון הרומי הפגין את שליטתו באמצעות עורקי התעבורה הראשיים, תחת חסותם של שליטי האימפריה בעבר ובהווה, בנוסח: 'אתה בטוח תחת חסותנו, אך אל לך לשכוח שאלה הן כנפי האימפריה הרומית'.
ממצא נוסף אותו חשפו החוקרים השנה הוא מצד (מצודה קטנה) רומי הנמצא בנקודת תצפית השולטת על הדרך הרומית של מזרח הכנרת, ממערב ליישוב מבוא חמה שבדרום הגולן, ששמו הנוכחי הוא עיון אום אל-עזם. מיקומו האסטרטגי לא נעלם מעיני הסורים אשר הקימו כאן בטרם מלחמת ששת הימים עמדה צבאית על גבי השרידים הקדומים.
החפירה באתר חשפה שרידי מכלול הבנוי בצורה איתנה בנדבכי בזלת, אשר מידותיו כ-15×20 מ' ואליו צמודה חצר גדולה. במרכז המבנה ניצב מגדל, שברבות השנים התפתח לכדי חווה או מנזר מהתקופה הביזנטית (המאה השישית לספירה). עוד מצאו החוקרים שרידי רצפת פסיפס צבעונית, מרתף ושרידים של חקלאות קדומה. תנור ענק בקוטר של כ-1.8 מטר נחשף באחד החדרים. גודלו החריג נועד, כנראה, לשרת ציבור גדול ומעלה את השאלה, האם התקיים כאן מנזר והוא נועד לשרת את כלל אנשיו או שמא הם מכרו את תוצרתו לעוברי האורח והסוחרים בדרך הרומית שעברה למרגלות המצד.
אבן המיל ותוצאות מחקר המינהל והצבא הרומי בתחום סוסיתא הוצגו במהלך הקונגרס הארכיאולוגי השנתי שנערך באוניברסיטת חיפה ב-11 באפריל 2019.
>> סרטון המציג את חפירות אתר עיון אום אל-עזם ממערב למבוא חמה
>> מידע נוסף על אודות המחקר בדף הפייס: https://www.facebook.com/Hippos.Sussita/
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
דפים קשורים