הבטאים באים!

שמעתם פעם על חתולי ים? בכל פעם שאני פוגשת אותם מתחת למים אני מתרגשת. מדובר ביצורים יפהפיים ומרשימים, בעלי תנועה מלכותית של מעין דאייה במים. ואכן חלקם מכונים "עטלפי ים", אבל אולי היה מתאים יותר לכנותם "ציפורי ים". יכול להיות שהשם החתולי בא להם בזכות זנבם הארוך והצר. חתולי ים ועטלפי ים הם כינוי לבטאים – דגים שטוחים בעלי שלד סחוסי בצורות גוף מגוונות וייחודיות. הם קרוביהם של הכרישים ורובם חיים קרוב לקרקעית הים.

בטאים בגדור. קרדיט – שירה סלינגרה, טריגון נקוד (למעלה) וטריגון חד-אף (למטה). לטריגון הנקוד דגם מנומר וזנבם ארוך מאוד, עד פי 1.5 מאורך גופם! בתמונה אפשר לראות את יחסי הגדלים - הטריגון הנקוד גדול יותר מהטריגון חד-האף. צילום: שירה סלינגרה.

ככל שהמשכתי לחקור וללמוד על בטאים גיליתי יצורים מגוונים להפליא: במורפולוגיה (צורת הגוף והאיברים), בתכונות מיוחדות כמו יכולת ליצור חשמל (אצל החשמלנים), במזונם – מדגים ועד סרטנים וחסרי חוליות אחרים – וגם בדרך הרבייה. חלקם, למשל התריסניות, מטילים ביצים בצורות שונות במים. מינים אחרים כמו הטריגונים והגיטרנים מגדלים את העוברים ברחם האם. ברחם כל עובר נתון במעטפת הדומה מאוד לביצה. העוברים ניזונים מחלמון הביצה עד בקיעתם ברחם ואחר כך ממזון עשיר שמקורו ברחם, עד להגחה. יש מינים שמגיחים זמן קצר מאוד אחרי הבקיעה.

ביצת בטאי מסוג תריסנית., ביצת בטאי מסוג תריסנית. התריסניות באזורנו נמצאות במים עמוקים והן מטילות ביצים עם זיזים וחוטים להיתפסות במצע.

לשמחתי זכיתי לחזות בטריגונים ובגיטרנים בעונת הרבייה שלהם ממש אצלנו בישראל! בעונת החיזור והרבייה של טריגונים חדי אף (Dasyatis pastinaca), של טריגונים אטלנטיים (Dasyatis chrysonota) ושל גיטרנים (Rhinobatos rhinobatos ו-Glaucostegus cemiculus), ששיאה בחודשים מאי ויוני, פרטים רבים מתקבצים במים רדודים יחסית (15-5 מ'). חלק ניכר מהפרטים המתקבצים הן נקבות גדולות ופוריות. הן מתחפרות בחול בזמן ההיריון ונמנעות מתנועה. ניתן לזהות את הטריגונים לפי צורת העפיפון של גופם. במחקר ראשון מסוגו בים התיכון, בשמורה הימית גדור, גילו החוקרים שחר חייקין, פרופ' יוני בלמקר ועדי ברש שזכרי הטריגונים מגיעים ראשונים, בחודשים מרץ ואפריל, ואילו הנקבות מגיעות מאוחר יותר. שיא הצפיפות בשמורה הוא בחודש יוני. בתקופה זו היחס בין הזכרים לנקבות מתהפך – מאוכלוסייה שרובה זכרים לאוכלוסייה שרובה המוחלט נקבות. במחקר נמצא כי בחודש מאי מחצית הנקבות שנראו בשמורה היו בהיריון מתקדם. ניתן לזהות נקבות הריוניות לפי שהן מחופרות בחול כמעט ללא תנועה בדרך כלל, וצידי גופן מנופחים מהעוברים שברחמן. צוללים ומשנרקלים מזליסטים וחדי עין עשויים להבחין בזכרים הנושכים את סנפירי הנקבות המקובעות במקומן. זהו חלק מתהליך החיזור והרבייה שלהם.

בחודש יוני מצטרפות למסיבה גם נקבות גיטרן אטלנטי (Glaucostegus cemiculus) ומספרן עולה בתקופה זו. הגיטרנים שונים במראם ובצורת השחייה שלהם מהטריגונים. גופם מוארך ומזכיר צורת גיטרה. הם נעים בעיקר בעזרת זנבם, שחייתם מזכירה צורת שחייה של כריש והם בעלי סנפירי גב בולטים. כנראה בשל המראה הזה והימצאותם סמוך לקרקעית הים החולית או ממש עליה הוענק להם הכינוי "כריש חול", אך הם אינם כרישים. אורך הגיטרניות שתועדו במחקר היה מטר אחד ואף יותר בממוצע, וכמו הטריגוניות הן מיעטו לזוז, לכן ייתכן שגם הן בתהליך רבייה – בהיריון או לאחר השרצה.

איור אברתן (ימין) ומחבטן (שמאל). לבטאים מגוון צורות!, איור אברתן (ימין) ומחבטן (שמאל). לבטאים מגוון צורות!

המינים הנצפים בהתקבצויות אלו הם מינים בסכנת הכחדה ואין אנו יודעים לאן הם ממשיכים לאחר מכן, בשאר חודשי השנה. ישראל היא אחד המקומות היחידים בעולם שבהם כל דגי הסחוס, ובהם הבטאים, מוגנים, וייתכן שהגנה ותנאי מחיה מתאימים חוברים יחד ומאפשרים למינים אלו להתרבות בחופינו כמעט ללא הפרעה. אם כן, חופי הארץ עשויים להיות בית גידול משמעותי וחשוב לאוכלוסיית הגיטרנים והטריגונים בכל הים התיכון!

התקבצות טריגונים בעונת הרבייה בשמורת גדור. צילום: שחר חייקין., התקבצות טריגונים בעונת הרבייה בשמורת גדור. צילום: שחר חייקין.

בכל אביב כשהמים מתחממים אני מקפידה לצאת לשנרקל כדי לראות את המחזה המרהיב של התקבצות עשרות טריגונים וגיטרנים (או יותר נכון טריגוניות וגיטרניות). אנו בני מזל שבמרחק קצר מהחוף, במים רדודים ובאופן נגיש לכל אדם המצויד בשנורקל ומסכה, מתרחשת לנגד עינינו תופעה מיוחדת כל כך. אם גם בכם מתעורר עכשיו חשק ללכת לחפש אותם במים, זכרו רק שאנחנו רוצים לשמור עליהם ולא להפריע להם. ודעו גם את זה: לטריגונים יש קוץ ארסי על זנבם והוא יכול לגרום לפציעה אז שמרו מרחק – לטובתכם ולטובתם ולמען הדור הבא של הבטאים בים התיכון.

לקריאה נוספת:

👈 כתבה של שחר חייקין – בטאים בחופי ישראל: רב הנסתר על הגלוי

👈 סרטון חיזור שצילם שחר חייקין

👈 פוסטר – בטאים לחופי הים התיכון בישראל.pdf

👈 מאמר מדעי על המחקר

👈 תמונה של ביצת תריסנית – ניתן להשתמש בציון קרדיט