הבמה הגדולה בגבעון

שם כתב: עמוס טל מנהל אתר נבי סמואל וד"ר רוית פרבר 03.07.2017

אתר נבי סמואל מוכר לנו כמקום שבו שכנה מצפה המקראית. האם ייתכן שגם הבמה הגדולה בגבעון מיוחסת לנבי סמואל?

אזור הבמב הגדולה אזור הבמב הגדולה

מה הייתה גבעון?

יהושע בן נון כבש את ארץ ישראל מידי העם החיווי היושב בה, ונאמר לנו שהגבעונים כרתו ברית בערמה עם יהושע כדי שלא יכבשם: "וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה… וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ… וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו… מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית" (יהושע ט ג-ו). מאוחר יותר אנחנו שומעים שגבעון הייתה עיר כוהנים אשר ניתנה לבני אהרון: "וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן… וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִין אֶת גִּבְעוֹן" (יהושע כא יז).

בחלוף הזמן הפכה גבעון למרכז פולחן של עם ישראל. שאול העביר את המשכן לגבעון לאחר חורבן  נוב, בערך בשנת 876 לפנה"ס (או כ-200 שנה קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן בית המקדש), והיא האחרונה מארבעת מרכזי הפולחן שקדמו לבניית בית המקדש. המשכן בגבעון עמד על מכונו 44 שנה (בבלי, זבחים קיח ע"ב) או 50 שנה (סדר עולם רבה, פרק יד), ולאחר ששלמה בנה את בית המקדש בירושלים היא איבדה את קדושתה. במקרא מוזכרת הבמה שבגבעון ארבע פעמים – פעם אחת בימי דוד ושלוש פעמים בימי שלמה.
בימי דוד: "וְאֵת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן" (דברי הימים א טז לט). בימי שלמה: "וּמִשְׁכַּן ה' אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה בַמִּדְבָּר וּמִזְבַּח הָעוֹלָה בָּעֵת הַהִיא בַּבָּמָה בְּגִבְעוֹן" (דברי הימים א כא כט),"וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן" (דברי הימים ב א ג), "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא" (מלכים א ג ד).

כיצד נוכל להסביר שבמקום שבו גרו גבעונים – עם פגאני – נקבע מקומה של הבמה הגדולה?

ייתכן ששאול הוא שהחליט להעביר את הבמה הגדולה לגבעון, ועם הזמן איבדה העיר את צביונה החיווי והפכה לעיר ישראלית. המעבר מעיר נוכרית לעיר בשליטת שושלת שאול התרחש כששאול השמיד את הגבעונים (שמואל ב כא ה) ויישב תחתם את בני משפחתו, ולכן אבי השושלת נקרא "אבי גבעון": "וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן… וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ… וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל" (דברי הימים א ח כט). אפשר להניח שאחיזת משפחת שאול בגבעון הייתה אחד הגורמים החשובים לבחירת גבעון לאתר הבמה הגדולה בליבה של נחלת בנימין.
כפי שנאמר, לפי המקרא הבמה הגדולה הייתה בגבעון, ואנו שואלים: היכן היא מוקמה? האם ביישוב עצמו או אולי בנקודה הגבוהה באזור, הלוא היא נבי סמואל הצופה לעיר גבעון?
חוקרי מקרא, בהם קונדר, סטנלי ואבל, זיהו בנבי סמואל את במה שבגבעון.  לעומתם אנו מכירים את המקום המכונה מצפה, ועל דעת חוקרים אחרים מקום זה הוא נבי סמואל.
במצפה היו כמה התכנסויות גדולות: שמואל כינס בה את העם לפני הקרב נגד הפלשתים (שמואל א ז ה-ז), וניתן לשער שההתכנסות הייתה בשטח פתוח ולא ביישוב עצמו (ייתכן מאוד שהכוונה לסלע המסותת הגבוה שמצפון לשרידי העיר ההלניסטית שבאתר); ויהודה המכבי יצא מהמצפה לקרב השלישי נגד גורגיאס: "ויקבצו ויבואו המצפה נגד ירושלים כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל" (מקבים א ג 46). המרחב הדרוש להתקבצות לוחמים והציון שלפנים היה בו מקום תפילה מרמזים על במה לזבח.

גבעון (אל ג'יב)

מה בין המצפה לבמה?

המצפה מזוהה עם נבי סמואל והוא צופה לדרום מזרח, כלומר לירושלים.  מצפון לגבעה יש שטח נרחב ופתוח ובמרכזו משטח סלע חצוב גבוה, וייתכן שמשטח זה הוא הבמה הגדולה של גבעון. לפי זיהוי זה הבמה הגדולה של גבעון היא הבמה שפונה לעיר גבעון (הכפר אל ג'יב בימינו) והיא חלק ממנה. במקרא מופיע הכתוב "עִם הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן" (שמואל ב כ ח), ולפיו ייתכן שהבמה הגדולה היא אכן המשטח הגדול בנבי סמואל. כשם שהמקדש בירושלים הוקם מחוץ לאזור המגורים והמקדש בהר גריזים ניצב מחוץ לאזור המגורים, כך לא מן הנמנע שגם המזבח המכונה "המזבח בגבעון" הוקם על הגבעה שמול העיר גבעון, הלוא היא נבי סמואל.

הבמה הגדולה

במשטח הגדול בחלק הצפוני של נבי סמואל נראה סלע מרובע מוגבה. משני צדי המשטח ישנם פתחים מוגבהים מפני המשטח התחתון מימי הצלבנים. יכול להיות שבעבר הייתה הרחבה כולה מוגבהת ושימשה מחצבה צלבנית. השערה זו מתיישבת עם פני הקרקע: משטח מונמך ואזורים מוגבהים. ייתכן שלפני זמנם של הצלבנים היה משטח גבוה אחיד, שכן במקום נמצאו בורות מלבניים שהיו עשויים לשמש לניקוז הדם מזבח הקורבנות. כמו כן נמצאו תנורי שריפה, וניתן להניח שהם שימשו לזבחים. הצלבנים נמנעו מלחצוב באזור המוגבה, אולי מפני שזיהו בו מקום קדוש וכיבדו את מסורת הקדושה. בפי המקומיים האזור נקרא חרבת אל נצרה.

תנור שריפה
הפתחים המוגבהים מפני המשטח

בצפון האתר נמצאה חציבה של מעין שלושה עמודים ומגרעות בסלע, וייתכן שהם שימשו בסיס להנחת כבש לעלייה למזבח, בהתאמה לאיסור במקרא על בניית מדרגות: "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו" (שמות כ כב).

מעין שלושה עמודים ומגרעות בסלע. ייתכן ששימשו בסיס להנחת כבש לעלייה למזבח

לפי מסורת אחת הבמה הגדולה הוקמה מהאבן הגדולה שעשה שאול אחרי המלחמה במכמש: "וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה' לֶאֱכֹל עַל הַדָּם; וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ אֵלַי הַיּוֹם אֶבֶן גְּדוֹלָה… וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַה' אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה" (שמואל א' יד לג-לה). ברבות הימים הפכה כנראה האבן הגדולה שעליה זבח שאול זבחי הודיה לאלוהים לבמה הגדולה שעליה זבח שלמה (מלכים א ג ד). בגבעון גם נראה אלוהים לשלמה והבטיח לו שייתן לו את כל מבוקשו, ושלמה ביקש חוכמה: "בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה… עַתָּה ה' אֱלֹהִים… חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל" (דברי הימים ב א ז-י).

מן האמור לעיל אפשר ללמוד שבזמנו של שמואל, בטרם בנה שאול את הבמה הגדולה, נבי סמואל היה היישוב מצפה וכאן כינס שמואל את העם לפני המלחמה בפלשתים  במכמש. רק לאחר הפיכתה של גבעון לעיר משכן ולאחר שהעיר נוב נחרבה, הפך חלקו הצפוני של נבי סמואל לבמה הגדולה אשר בגבעון. מאות שנים אחר כך, בתקופת החשמונאים,  בית המקדש עמד על תלו וגבעון לא שימשה עוד מרכז דתי. כשיהודה המכבי כינס כאן את לוחמיו לפני קרב אמאוס, הם התכנסו על הבמה הגדולה כמו בימי שמואל, והמקום נקרא מצפה כיוון שלא היה עוד שימוש לבמה.

אזור הבמה הגדולה

צילום: עמוס טל מנהל אתר נבי סמואל וד"ר רוית פרבר

קטגוריות

גני שמורה קשורים