החפירות תחת חניון גבעתי, גן לאומי סובב חומות ירושלים עיר-דוד

החפירות, בשטח הגן הלאומי סובב חומות ירושלים ועיר-דוד ובמימון עמותת אלע"ד מנוהלות במשותף על-ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב.

בתקופה האחרונה אנו מתמקדים בשני שטחים עיקריים: שטח 70 במזרח האתר ושטח 10 במרכזו.

שטח 70

החפירות בשטח 70, הנמצא בחלקו הצפון מזרחי של החניון, החלו כבר בשנת 2018. החפירה בשטח זה החלה בגובה מפלס החניון ומאז אנחנו חופרים שלב אחר שלב דרך התקופה העבאסית, הביזנטית, הרומית ולאחרונה כבר חשפנו שרידים קדומים מהתקופה החשמונאית (חלקה הקדום של המאה הראשונה לפנה"ס). אנחנו משערים שבאזור זה נוכל לחשוף את כל רצף החיים במדרון המערבי של שלוחת עיר-דוד: החל מתקופת הברזל (ראשית ימי הבית הראשון) ועד למאה העשרים לספירה. מיקומו של השטח גם יאפשר לנו לזהות את הטופוגרפיה הטבעית של השלוחה ופעילויות קדומות שנעשו בכדי לשנות את הטופוגרפיה הזו ולהקל על הקמתם של מפעלי בנייה ציבוריים. בפינה הצפון מזרחית של שטח החפירה הסלע הטבעי חשוף אך דרומה משם הוא נמוך הרבה יותר, הן בשל המורד הטבעי כלפי מערב והן בשל פעולות חציבה קדומות, שעל טיבן טרם עמדנו.

השכבה מהתקופה העבאסית (מאה עשירית לספירה) כוללת מספר מבנים קטנים ומתקנים. בולט מכולם בור מים גדול שכנראה הוסב בשלב מסוים לשמש כבור שופכין. הבור בנוי ומטויח והוא חודר לעומק של כארבעה מטרים. בתוכו נמצאו כלי חרס תמימים וחפצים רבים נוספים שכנראה הושלכו אליו לכשיצא משימוש. שרידים אלו מצטרפים לשרידים שחפרו ופרסמו בן-עמי וצ'חנוביץ, המעידים לדעתם שבאזור זה פעל בתקופה העבאסית שוק פתוח.

השרידים מהתקופה הביזנטית השתמרו בצורה פחות מרשימה וכוללים מספר קירות וקטעי רצפות שלא מתכנסים לכלל תוכנית ברורה. בתקופה הרומית המאוחרת נבנו בחלק זה של העיר בתי אמידים שתוכניתם כוללת חצר מרכזית מוקפת עמודים וסביבה חדרים. בשטח 70 מצאנו מסדרון מרוצף וקירות של מספר חדרים, אולי של מבנה נוסף שמרכזו נמצא כנראה מזרחית לשטח החפירה.

השרידים מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הראשונה לספירה ועד לחורבן) נמצאים כעת במוקד החפירה. עד כה חשפנו שני מקוואות טהרה שהשתמרו בשלמות מרשימה (איור 2). מתקן מטויח שלישי נמצא בקצה הצפוני של החפירה וייתכן שגם הוא שימש במקור כמקווה טהרה. שרידי קירות וריצופי אבן שנחשפו צמוד למקוואות מעידים ככל הנראה שמתקנים אלו לא עמדו בשטח פתוח אלא נכללו במרתפי מבנים. לאחר החורבן פונו ככל הנראה המבנים וגלי ההריסות במהלך התחדשות העיר ורק המתקנים שהיו תת-קרקעיים שרדו.

אחד ממקוואות הטהרה בשטח 70 במהלך החפירה – צילום משלחת חפירות גבעתי, אחד ממקוואות הטהרה בשטח 70 במהלך החפירה - צילום משלחת חפירות גבעתי

המשך החפירה בשטח זה יאפשר לנו לחשוף בצורה מלאה את השרידים מהתקופה החשמונאית ולהבין את הקשרם. אנו עשויים גם לחשוף את המשכו של קו החומה שבן עמי וצ'חנוביץ הציעו לזהות כחומת המצודה הסלווקית (החקרא).

שטח 10

שטח זה עמד במוקד החפירות שלנו בשנים 2017–2020. במקום זה נחשפו שרידי מבנה ציבורי מתקופת הברזל שחרב בשריפה עזה, ככל הנראה בעת חורבן העיר בידי הבבלים (נבוכדנצר, 586 לפנה"ס). שלושה מחדרי המבנה שרדו בצורה מלאה ולמלוא גובהם ובתוכם ממצאים רבים: כלי חרס, כלי אבן, בולות וחותמות. באחד החדרים נמצאה סידרה של קנקנים (כלי אחסון גדולים) שעל הידית שלהם טבועה טביעה בצורת ורדה (איור 3), עדות לכך שתכולתם הייתה קשורה במנהל הממלכה בחלק האחרון של תקופת הברזל (סופה של המאה השביעית וראשית המאה השישית לפנה"ס.

קנקן מנופץ בתוך החורבן משנת 586 לפנהס- שימו לב לידית ועליה טביעת ורדה, קנקן מנופץ בתוך החורבן משנת 586 לפנהס- שימו לב לידית ועליה טביעת ורדה

חלקים מהמבנה המשיכו לשמש גם בתקופה הפרסית. נראה כי התושבים החדשים פינו חלק מההריסות והתיישבו בתוך המבנה החרב. בתקופה ההלניסטית הקדומה (סוף מאה שלישית וראשית המאה השנייה לפנה"ס) הוקם מעל המבנה החרב מבנה ציבור חדש. הוא בנוי בתוכנית דומה לזו של הקודם לו ואף משתמש בחלק מקירותיו כיסודות.

בשנה האחרונה אנו מקדמים את פרסום הממצא הייחודי משטח 10 והכנת המבנה לתצוגה לקהל המבקרים בגן לאומי עיר-דוד. כחלק מהתוכנית הושארו בשטח חלקים ממפולות ההרס, בהם אבני גזית, קורות עץ וקטעי רצפות, במטרה להמחיש את עוצמת החורבן למבקרים. באופן דומה נותרו בשטח האתר שרידים מכל אחת מהתקופות שנחשפו בו, כך שהאתר ייצג נאמנה את כל תהליך ההתיישבות בירושלים הקדומה במשך 2000 שנה.