המזרח המשתנה: הממצאים מבית האחוזה במג'דל יאבא בתקופות העות'מאנית המאוחרת והמנדט הבריטי

החפירות שנערכו מטעם רשות הטבע והגנים בבית האחוזה המבוצר של מג'דל יאבא בשנים 2006, 2009, 2010 ו-2016 חשפו חלקים שונים בקומת הקרקע ובקומה השנייה של המבנה המרשים, ובהם חדרי מגורים, חצרות, אורווה, בתי שימוש מטיפוס "מזרחי", ומרחבים רב-שימושיים. באזורים שנחפרו, ובמיוחד באלה הממוקמים בקומת הקרקע (בה הצטברה כמות רבה של עפר ופסולת), נתגלו ממצאים רבים שזמנם המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20, היינו התקופות העות'מאנית המאוחרת והמנדט הבריטי. ממצאים אלה שופכים אור על תרבותם החומרית של דיירי בית האחוזה בפרק הזמן האמור, על קשריהם הכלכליים ומנהגי היום-יום שלהם.

הממצאים הללו כוללים שברי כלי חרס מקומיים לצד כלים שיובאו מטורקיה ובעיקר מאירופה – כלי שולחן (אכילה והגשה), קנקני אגירה, כלי בישול, כלי שתיה ומזיגה, נרות שמן ועוד; כלים וחפצי זכוכית, רובם המכריע מיובאים – בקבוקים, צנצנות, כלי שולחן ופנסי רוח (מנורות "לוקס"); כלי עישון – בעיקר ראשי מקטרות עשויים חרס (רובן מתוצרת מקומית או אזורית ומיעוטן מיובאות) ומעט חלקי נרגילות; וחפצי מתכת שונים – כלי עבודה, פרסות סוסים, עיטורים וכלי פח מצופים אמייל.

מג'דל יאבא

רבים מחפצים אלה מלמדים, בשילוב מקורות כתובים וצילומים היסטוריים, גם על חדירתן ההדרגתית של השפעות תרבותיות זרות – "מערביות" – לחיי היום-יום של האוכלוסייה הכפרית הערבית בארץ-ישראל. ממצאי החפירות במג'דל יאבא תורמים, אם כן, לשחזור תהליך המודרניזציה והגלובליזציה, אף אם חלקי וסלקטיבי, שעבר על מגזרים רבים באוכלוסיית הארץ בראשית העת החדשה.

     קערת חרס מזוגגת מתוצרת טורקיה, קערת חרס מזוגגת מתוצרת טורקיה