המזרח המשתנה: הממצאים מבית האחוזה במג'דל יאבא בתקופות העות'מאנית המאוחרת והמנדט הבריטי

החפירות שנערכו מטעם רשות הטבע והגנים בבית האחוזה המבוצר של מג'דל יאבא בשנים 2006, 2009, 2010 ו-2016 חשפו חלקים שונים בקומת הקרקע ובקומה השנייה של המבנה המרשים, ובהם חדרי מגורים, חצרות, אורווה, בתי שימוש מטיפוס "מזרחי", ומרחבים רב-שימושיים. באזורים שנחפרו, ובמיוחד באלה הממוקמים בקומת הקרקע (בה הצטברה כמות רבה של עפר ופסולת), נתגלו ממצאים רבים שזמנם המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20, היינו התקופות העות'מאנית המאוחרת והמנדט הבריטי. ממצאים אלה שופכים אור על תרבותם החומרית של דיירי בית האחוזה בפרק הזמן האמור, על קשריהם הכלכליים ומנהגי היום-יום שלהם.

הממצאים הללו כוללים שברי כלי חרס מקומיים לצד כלים שיובאו מטורקיה ובעיקר מאירופה – כלי שולחן (אכילה והגשה), קנקני אגירה, כלי בישול, כלי שתיה ומזיגה, נרות שמן ועוד; כלים וחפצי זכוכית, רובם המכריע מיובאים – בקבוקים, צנצנות, כלי שולחן ופנסי רוח (מנורות "לוקס"); כלי עישון – בעיקר ראשי מקטרות עשויים חרס (רובן מתוצרת מקומית או אזורית ומיעוטן מיובאות) ומעט חלקי נרגילות; וחפצי מתכת שונים – כלי עבודה, פרסות סוסים, עיטורים וכלי פח מצופים אמייל.

רבים מחפצים אלה מלמדים, בשילוב מקורות כתובים וצילומים היסטוריים, גם על חדירתן ההדרגתית של השפעות תרבותיות זרות – "מערביות" – לחיי היום-יום של האוכלוסייה הכפרית הערבית בארץ-ישראל. ממצאי החפירות במג'דל יאבא תורמים, אם כן, לשחזור תהליך המודרניזציה והגלובליזציה, אף אם חלקי וסלקטיבי, שעבר על מגזרים רבים באוכלוסיית הארץ בראשית העת החדשה.