הפרעת פלמחים: נווה מדבר תת-ימי

הפרעת פלמחים, בשמה המדעי, היא תופעה גיאולוגית: מדובר באזור שקוע רחב ממדים בקרקעית הים התיכון, המשתרע מול חופי ישראל מדרום לתל אביב  – חלקו המזרחי מצוי בתחומי המים הריבוניים של מדינת ישראל, ואילו חלקו המערבי והעמוק יותר בשטח המים הכלכליים שלה. פרעת פלמחים נוצרה עקב גלישה של מקטע מקרקעית הים מערבה שיצרה נוף תת מימי עוצר נשימה. דמיינו: מדרון חולי עצום ורציף באורך 20 ק"מ ובקצהו נהר תת-מימי רחב חבוק בין מצוקים בגובה עשרות מטרים – כל זה בעומק 100 עד 1200 מ' מתחת לפני הים. נשמע כמו מדע בדיוני? חכו שתראו אלו יצורים מיוחדים ונדירים נמצאים שם.

מתוך_בתי גידול נדירים בקרקעית הפרעת פלמחים_ אוניברסיטת חיפה, איור 1. תבליט תלת ממדי של מפת הקרקעית של מפתן היבשת הישראלי במבט מדרום מערב, המראה את המבנה הכללי של הפרעת פלמחים וחלקיה. דו"ח זה מתמקד במיפוי מפורט יותר של בתי הגידול הנדירים בהפרעה.

המבנה הגיאולוגי הייחודי של הפרעת פלמחים יצר בתי גידול נדירים בקרקעית הים ומערכות אקולוגיות רגישות. בעומק 400–800 מ' נמצאו אלפי מושבות אלמוגים דומות לשיחים מסועפים צבעוניים ועדינים והן יוצרות גני אלמוגים מרהיבים. חלק מהאלמוגים מתנשאים לגובה מטר וחצי. אלה אלמוגים מיוחדים ומעט שונים מהאלמוגים שאנו מכירים מאזורים רדודים ומוארים יותר והם גדלים בקצב איטי במיוחד, כך שייתכן שחלקם בני מאות ואף אלפי שנים. האלמוגים הנפוצים ביותר בהפרעת פלמחים שייכים לסוג Leiopathes, סוג המצוי בסכנת הכחדה. בין היתר, תועדו כאן גם מינים אנדמיים (ייחודיים) לים התיכון כגון Isidella elongata הנתונים בסכנת הכחדה חמורה. ככלל, 13% מהאלמוגים הים תיכוניים מוגדרים בסכנה. גני האלמוגים הללו יוצרים סביבה שגדלים בה גם יצורים אחרים מאלו המוכרים לנו בים הרדוד: מיני דגים כגון עכשובנון שחור-פה (Helicolenus dactylopterus) וצינון אמריקאי (Polyprion americanus), וכן מיני סרטנים, שושנות ים, כוכבי ים, ועוד. במים הרדודים יותר של הגנים נמצאו אזורים עשירים בחסילונים. נראה שהם מהווים מטרה לספינות דיג, והן פוגעות בגני האלמוגים ובמצע שעליהם הם גדלים.

מתוך_בתי גידול נדירים בקרקעית הפרעת פלמחים_ אוניברסיטת חיפה(1), איור 2. גני אלמוגי הים העמוק בהפרעת פלמחים. a. מגוון של מיני אלמוגים על המתלול הצפוני של ההפרעה. b. עושר של חסילונים בגני האלמוגים הרדודים יחסית. c. מסלע וגן אלמוגים שנותץ על ידי ציוד דייג מכמורת בדרום ההפרעה.

בחלקים העמוקים של הפרעת פלמחים, בעומק 1000–1250 מ', נמצאו נביעות של גז טבעי, בעיקר מתאן. במקומות שבהם הנביעה בת אלפי שנים נוצרו סלעים פחמניים מפוארים שמיתמרים לגובה 2 מ' ויותר ומשווים למקום נופך אגדי. באזורים עמוקים וחשוכים אלו מקורות האנרגיה (דוגמת אור השמש המוכר לנו מהחיים על היבשה או בים הרדוד), הנחוצים ליצורים חיים, דלילים ביותר, לכן נביעות הגז הן מעין "נווה מדבר" המאפשר את קיום החיים סביבן ובעלי חיים חסרי חוליות חיים בו בשיתופיות (סימביוזה) עם חיידקים המסייעים להם בהתמרת האנרגיה בתהליך שנקרא כמוסינתזה. בתהליך זה המתאן לא משוחרר אל הסביבה אלא משמש בסיס לגדילת בעלי חיים ובהם תולעים רב-זיפיות מהמין Lamellibrachia anaximandri, שיכולות לחיות מאות שנים והן ייחודיות לים התיכון. תולעים אלו תלויות תלות מוחלטת במזון שמייצרים חיידקים מחמצני גופרית החיים באיבר מיוחד בהן. סביב נביעות הגז נמצאו עוד מינים: צדפות מיוחדות מהסוג Idas, צדפות קודחות, קיפודי ים, סרטנים, ועוד. מאזור הנביעות ועד מרחק עשרות מטרים מהן ישנה מערכת של תלוליות ונבירות, שהאחראי העיקרי להיווצרותה הוא החסילון העיוור (Calliax lobata). מיפוי הקרקעית מראה כי סביב הפרעת פלמחים יש כנראה גם גני ספוגים מרהיבים ועשירים בדומה לגני הספוגים שנמצאו מול חופי הרצליה, אך עניין זה עדיין דורש בחינה.

העושר המרהיב התגלה בסדרה של סקרים רבי–שנים. צוותי חוקרים בינלאומיים ומקומיים עשו סקרים  בשיטות מתקדמות של מיפוי הקרקעית באמצעות רובוט תת-מימי (ROV) וסקרים בשיטות אחרות. הם חשפו את הממצאים הגיאולוגיים והביולוגיים יוצאי הדופן האלה, אך לצידם גם את הנזקים מספינות דיג מכמורת ומאשפה, שחלקה נקבר תחת דיונות בוציות תת-ימיות. בגלל הקושי להגיע לאזורים אלו רובנו לעולם לא נזכה לראות אותם במו עינינו, אך הפעילות האנושית ההרסנית שלנו משפיעה גם עליהם ומסכנת אותם.

מזרח הים התיכון הוא אזור עני בחומרי הזנה בהשוואה לימים אחרים ואפילו בהשוואה לאזורים אחרים בים התיכון לכן לבתי הגידול הייחודיים והעשירים שהתגלו בהפרעת פלמחים נודעת חשיבות עצומה והם מהווים תרומה גדולה למערכת האקולוגית העדינה שבאזורנו.

מידע נוסף:

• https://www.hayadan.org.il/nautilus-in-haifa-0509102
• https://www.hayadan.org.il/deep-reef-in-the-medetiranian-near-tlv-2109105
• https://www.iucn.org/downloads/anzothoa_fact_sheet_final_baja.pdf
• https://www.sealifebase.ca/summary/Lamellibrachia-anaximandri.html
• https://mafish.org.il/protecting/tenants/sponges/
• https://mafish.org.il/protecting/%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C/sponge-reef/
• https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4995215,00.html
• http://old.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=797
• https://mafish.org.il/marine-reserves/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A7/
• https://mafish.org.il/protecting/%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C/%D7%92%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A7/