זיהום הים בשמן: איום שמתעצם

מאת: רני עמיר – מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה | Rani Amir – Director, Marine Environment Protection Division, Ministry of Environmental Protection 24.11.2021

בשנות השבעים של המאה הקודמת נספרו בעולם כ-79 תקריות של זיהום הים בשמן בממוצע בשנה מאוניות ומכליות. (שמן הוא נפט גולמי ומוצריו כגון בנזין, סולר ומזוט.) כ-75% מהתקריות הסתכמו ביותר מ-700 טון לאירוע. את האירוע הגדול ביותר סיפקה המכלית ATLANTIC EMPRESS ליד חופי טובאגו, שבו נשפכו לים 287 אלף טון נפט גולמי.

נמל חיפה 2010 - זיהום ים במזוט, צילום היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
נמל חיפה 2010 - זיהום ים במזוט, צילום היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית

בשנות התשעים ירד המספר הממוצע לכ-36 תקריות זיהום בשנה ובעשור האחרון הוא ירד עוד לכ-6 תקריות בממוצע  בלבד. בים התיכון התקרית החמורה ביותר של זיהום הים בשמן קרתה ב-1991 במפרץ גנואה כשהמכלית HAVEN עלתה באש ונשפכו לים כ-144 אלף טון נפט גולמי.

מגמת ירידה זו לא נולדה סתם כך. היא נגרמה מהבנה של הגורמים בעלי העניין שמצב כזה של תאונות ותקלות הרות אסון לאדם ולסביבה הימית אינו יכול להימשך. כולם מפסידים. משהו היה חייב להשתנות. ואכן, עולם הספנות ובמיוחד עולם שינוע הנפט החל להשתנות ומאז מכליות נעשו בטוחות הרבה יותר. היום מכליות נבנות ומופעלות על פי סטנדרטים מתקדמים של בנייה ותפעול: הן מצוידות בתחתית כפולה ובדפנות כפולות ובהפרדה מלאה בין מכלי המטען למכלי מי הנטל (מי האיזון של המכלית), הן מצוידות במיטב הטכנולוגיה ואמצעי הבטיחות, וברוב מדינות העולם המפותח גילן מוגבל ל-15 עד 20 שנה לכל היותר. לצד זה העולם הרגולטורי גם יישם את הדרישות והתקנים הקבועים באמנות הימאות, ובמיוחד באמנת MARPOL ונספחיה, שחייבו את מדינות העולם ואת בעלי האוניות ומפעיליהן להקפיד הקפדה יתרה על בטיחות ההפלגה ועל מניעת זיהום הים.

אולם גם מגמה חיובית ככל שתהיה עדיין לא מסירה את הסיכונים מהשולחן. הסיבה היא כי השינוע הימי של נפט בעולם מסתכם בכ-3.76 מיליארד טון בשנה (2019), מהם כ-490 מיליון טון בשנה (2019) משונעים ברחבי הים התיכון. מאחר שתקלות ממשיכות לקרות והמערכת הימית נעשית רגישה יותר בגלל לחצים אנתרופוגניים שרק הולכים ומתגברים, גם הסיכון לסביבה הימית עודו קיים בהחלט. לכך נוסיף כי המציאות מראה שלא נדיר שמכליות נפט בלתי תקינות משייטות בימים והאוקיינוסים, בעיקר בשירות מדינות וגופים שמטרתם אינה עולה בקנה אחד עם החוקים והתקנות הבינלאומיים, והם מונעים משיקולים ומאינטרסים כלכליים בלבד.

חוף דור. ארוע זפת בסערה. צילום היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית.

אירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל בזפת מה-17 בפברואר 2021 עד יותר מחודש אחר כך בעוצמה משתנה הוא דוגמה לתקרית, שהנסיבות מראות שמקורה במכלית נפט בלתי תקנית ומיושנת שעסקה בפעילות שינוע נפט בלתי חוקית. מכלית נפט מעין זו, שעברה ממש בקצה האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל במרחק כ-150 ק"מ מהחוף, גרמה אירוע חמור אבל בקנה מידה בינוני בלבד. סדר הגודל של אירוע נפט בים שיכול להיגרם ללא כל קושי ממכלית נפט גולמי (או מתזקיקים) שפוקדת את נמל קצא"א באשקלון, את מיקשר הנפט של תש"ן בקריית חיים או את מיקשר המזוט של חברת חשמל באשדוד – סדר הגודל הוא בעל פוטנציאל להיות חמור פי כמה וכמה.

כמות הנפט הגולמי ומוצריו המגיעים לישראל במכליות נפט בשנה ממוצעת היא כ-14 מיליון טון. אם נכניס למשוואה זו גם את המציאות הביטחונית הלא פשוטה של ישראל, נגיע למסקנה שפוטנציאל הזיהום של הים והחופים בים התיכון בישראל שריר וקיים ואולי אף מאיים יותר מתמיד.

גם מפרץ אילת מאוים. חברת קצא"א מתכוונת להחזיר את נמל הנפט באילת לימי גדולתו לפני כ-50 שנה עם פעילות בהיקף עשרות מכליות בשנה במקום 2 עד 3 בשנה בעשור האחרון. מצב כזה, שבו נמל אילת יעלה את מספר המכליות ואת כמויות הנפט הגולמי הנפרק מהן פי 20 או יותר, הוא בגדר שינוי כללי המשחק ככל שזה נוגע לסביבה הימית האולטרה-רגישה במפרץ.

נמל קצא"א אילת 2008. זיהום ים בפיח. צילום היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, תחנת אילת.

תוכנית לאומית למוכנות לתקריות זיהום ים בשמן (תלמ"ת), שקיבלה תוקף בהחלטת ממשלה ביוני 2008, פועלת באופן סביר, אך מוגבל. הפערים בין תוכניות למעשים התחדדו בעקבות אירוע "זפת בסערה" בתחילת 2021, ואלה כמה צעדים שיש לנקוט להשלמתם: יש לבצע זיהוי בזמן אמת במקרי התרעה על שפך שמן בים, יש להשלים תקנים לתגובה מהירה של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית (הגוף המנהל במצבי אירוע חמור), יש לפתח יכולת גילוי מוקדם ברדאר חופי בלתי תלוי ולנהל פינוי מרוכז של פסולת שמנית מהחופים לטיפול, יש לתמוך במערך ניהול מתנדבים ולרתום את צה"ל ואת יכולותיו במצבי אירוע מתמשכים, ויש להשלים ציוד ולהתכונן להיערכות חירום ברשויות המקומיות החופיות וברשות הטבע והגנים.

ההבנה הנובעת מהמתואר לעיל, ומתוך היכרות עמוקה עם המוכנות הלאומית של ישראל בכל הנוגע לשינוע נפט וליכולת להתמודד עם אירוע בים ובחופים במישור המוסדי-פרטי-ממשלתי-שלטון מקומי, מביאה לידי מסקנה שעל ממשלת ישראל לבצע שידוד מערכות וליישם מייד לקחים ומסקנות כדי שבעתיד תהיה היערכות סבירה לתקריות זיהום ים בים התיכון ובמפרץ אילת. היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה תמשיך להוביל היערכות זו, אולם ללא הכרה בעובדות והתגייסות כל גורמי הממשלה הרלוונטיים, ובמיוחד משרד האוצר, לסיוע לסגירת הפערים שנוצרו בכל המערכות, התקרית החמורה, שההשתקמות ממנה תהיה הרבה יותר מסובכת, ממושכת ויקרה, כבר בדרך אלינו.

 

נמל אשדוד 2003. זיהום ים במי שיפוליים. היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית.

 

תגיות

קטגוריות