חדרים תת קרקעיים - בעקבות תהילים פרק ק"ח

שם כתב: חגי דביר, מנהל תחום המוצר התיירותי, וד"ר יואב פרחי, ממונה מורשת מחוז מרכז, רשות הטבע והגנים. 20.07.2017

גם לאחר קרוב לאלפיים שנה, ועשרות שנות מחקר ארכיאולוגי, נשארה דמותו של בר כוכבא, מנהיג המרד נגד האימפריה הרומית, לוטה בערפל. ויש גם המלצה לטיול

תהילים ק"ח : "הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ"

מערת זחילה מערת זחילה צילם איתי שקולניק

בעקבות בר כוכבא ולוחמיו בשפלת יהודה

גם לאחר קרוב לאלפיים שנה, ועשרות שנות מחקר ארכיאולוגי, נשארה דמותו של בר כוכבא, מנהיג המרד נגד האימפריה הרומית בשנים 135-132 לספירה, לוטה בערפל.

פסוק י"ב בפרקנו (המופיע בצורה דומה גם בפרק ס' פסוק י"ב) נדרש ע"י חז"ל ללמדנו על יחסו השלילי של בר כוכבא לאלוהים ולהשגחתו בעולם.

וכך מובא בתלמוד הירושלמי:

"וכד דהוה נפק לקרבא הוה אמר: ריבוניה דעלמא – לא תסעוד ולא תכסוף. (=תרגום: כשהיה יוצא לקרב היה אומר: ריבונו של עולם – אל תעזור לנו ואל תבייש אותנו) 'הלא אתה אלוהים זנחתנו ולא תצא אלוהים בצבאותינו' " (ירושלמי תענית כד, א).

מאמר זה, ומאמרים נוספים של חז"ל אינם מחמיאים לדמותו של בר כוכבא ויש בהם ביטוי לעזות מצח, והתרסה בוטה כלפי שמיא.

הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו במערות מדבר יהודה לאחר קום המדינה מראים תמונה שונה ומלמדים על הקפדה בקיום מצוות ציצית, שבת ושביעית בקרב לוחמיו של בר כוכבא, ועל דאגתו האישית של מפקד המרד לקיום מצוות ארבעת המינים ודיני מעשרות.

לדוגמא, באחד המכתבים שהתגלו במערות נחל חבר מורה בר-כוכבא (שמעון בן כוסבא) לאחד מאנשיו בשם יהודה בר מנשה לשלוח שני אנשים למפקדי עין גדי, יחד עם שני חמורים שיסופקו בידי בר כוכבא עצמו, כדי שיעמיסו עליהם לולבים ואתרוגים ויתקינו למחנהו של בר כוכבא את ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. גם במטבעות שהונפקו במהלך המרד אנו מוצאים את ארבעת המינים כמוטיב מרכזי.

אז מי אתה – בר כוכבא ? משיח שקר או מקפיד על קלה כחמורה ? לא נכריע כאן בסוגיה זו, אלא נרצה להאיר מעט את סיפור הגבורה של בר-כוכבא ולוחמיו, וזאת דרך ביקור חוויתי במערכות המסתור שנותרו פזורות ברחבי ארץ יהודה,  כעדות דוממת לדרמה שהתחוללה מעל ומתחת לפני האדמה לפני כ- 1900 שנה.

מערת זחילה צילם איתי שקולניק

הצעה לטיול לחורבת מדרס – סיור מתחת לאדמה בעקבות לוחמי בר כוכבא

נקודת מוצא וסיום: רחבת החנייה של חורבת מדרס נמצאת מדרום למושב צפרירים. לרחבת החנייה מגיעים בנסיעה מכביש בית שמש – בית גוברין (כביש מס' 38). כקילומטר מדרום ליישוב לי-און, מול הכניסה למצפה משואה (בין סימני ק"מ 7, 8), פונים מזרחה בדרך חקלאית הממשיכה ועוברת מדרום ליישוב צפרירים. במקום שילוט ברור.

אזהרה!!!  בחורבת מדרס יש פתחים נסתרים של מערות ובורות, שלעתים קשה להבחין בהם. אין לסטות בשום אופן מהשביל המסומן מחשש נפילה!!!

חורבת מידרס – צילם אילן שיפמן

סיפורן של מערכות המסתור

חורבת מדרס שוכנת בתחום שמורת טבע חורש עדולם, בלבה של שפלת יהודה, כ- 15 ק"מ דרומית-מערבית לבית שמש. באתר, שמשתרע על פני כ 120 דונם, שרידים שונים, רובם מהתקופות הרומית והביזנטית. אחד הממצאים הבולטים באתר הוא מערכות המסתור מתקופת מרד בר כוכבא (132 – 135 לספה"נ). באתר תועדו עשרות מערות ומערכות תת-קרקעיות.

מערכות המסתור כוללות אולמות וחדרים תת-קרקעיים, המקושרים אלה לאלה באמצעות מחילות צרות, לעיתים במספר מפלסים. בשפלת יהודה, כמו גם באזורים נוספים בארץ התגלו עשרות מערכות מסוג זה. המחקר מלמד שרוב המערכות הללו נחצבו על-ידי יהודי השפלה כחלק מההתארגנות למרד בר כוכבא ומטרתן הייתה להגן על האוכלוסייה האזרחית אשר מצאה בהן מסתור מפני הכוחות הרומיים.

ההיסטוריון הרומאי דיו קסיוס, בן התקופה, מתאר את התופעה בכתביו בתארו את המרד: "הם (היהודים) הכינו בצורה בלתי הולמת את כלי הנשק שהטילו עליהם (הרומאים) לייצר, כדי שיוכלו להשתמש בהם לאחר שייפסלו על ידי הרומאים. כשאדריאנוס התרחק, מרדו בו היהודים בגלוי. היהודים לא העזו להסתכן חזיתית עם הרומאים. הם תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות, כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי, אלה לקראת אלה, מתחת לפני הקרקע. הם קדחו פירים אל הדרכים התת-קרקעיות, כדי שייקלטו בהם אוויר ואור "(דיו קסיוס 69, 12).

מרד בר כוכבא הסתיים בחורבן מוחלט של היישוב היהודי ביהודה ודיו קסיוס מספר על 985 כפרים ו 50 מצודות שהחריבו הרומאים. זאת לצד 580 אלף הרוגים מצד היישוב היהודי ועוד רבים אחרים שנלקחו בשבי ונמכרו לעבדות. לצערנו אין תיעוד היסטורי ברור ומלא של המרד (כפי שתיעד למשל יוסף בן מתתיהו את המרד הגדול) ולכן ישנה חשיבות גדולה במיוחד לחקר השרידים הארכיאולוגיים שנותרו מהמרד, כדוגמת מערכות המסתור בשפלת יהודה.

מהלך הסיור

אחת ממערכות המסתור הגדולות בחורבת מדרס פתוחה ומונגשת לקהל. ממגרש החניה עולה שביל, המסומן בסימון שבילים כחול, היישר אל מערכת המסתור. פתחיה נמצאים בדופן של מערת פעמון, שתקרתה התמוטטה ועתה היא נראית כבור גדול שעומקו כעשרה מטרים. פתח מערכת המסתור נמצא בחלקו העליון של הבור. הסיור במערכת המסתור כולל זחילה במחילות שגובהן 60-40 סנטימטרים. המחילות מקשרות בין חדרים ואולמות בגדלים שונים, וביניהם גם כאלו שקדמו לחציבת המערכת כדוגמת מקווה טהרה ואולם ששימש כקולומבריום ובו כוכים לגידול יונים. בחלק מהאולמות אף התגלו דלתות אבן ששימשו לסגירתם. אורכה הכולל של המערכת הוא כמאה מטרים ונראה שנחצבה בו זמנית מכמה כיוונים. הממצא הארכיאולוגי במקום כלל כלי חרס, מטבעות ופריטים נוספים.

מערכת המסתור חשוכה לגמרי וחובה להצטייד בפנס (אין להשתמש בנרות). לאורך נתיב הסיור הציבה רשות הטבע והגנים מחזירי אור המסמנים את הדרך. המסלול במערה הוא חד-סיטרי. הכניסה מהפתח העליון בלבד, והיציאה (בעזרת סולם) בפתח התחתון של בור הפעמון.

למידע נוסף על מערכות המסתור במדרס ראה: ע. קלונר וי. טפר, מערכות-המסתור בשפלת יהודה, תל-אביב, 1987, עמ' 137 – 145 ושם הפניות נוספות.

בשתוף פעולה עם אתר 929