חפירות באתר הכלקוליתי מן התרבות הע'סולית בעין גדי, עונת 2019

החפירות התקיימו על ידי משלחת משותפת לאוניברסיטת חיפה ולאוניברסיטת בן גוריון בנגב תחת ניהולם של פרופ' דני רוזנברג ופרופ' יובל גורן. סייעו בביצוע החפירה סוניה פינסקי (מנהלת שטח ורשמת) ותלמידי מוסמך ודוקטורט משתי האוניברסיטאות. ליוו את החפירה פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע (תיארוכי פחמן-14) ותלמידיה. ממצא הפאונה נבדק על ידי פרופ' רבקה רבינוביץ מן האוניברסיטה העברית בירושלים וממצא הפלורה נחקר על ידי פרופ' אהוד וייס מאוניברסיטת בר-אילן. החפירות המצומצמות נועדו לענות על מספר שאלות מחקר מוגדרות ולשמש מחקר מקדים (pilot project) לחפירות נרחבות יותר, שייערכו באתר בשנת 2021.

האתר הכלקוליתי בעין גדי התגלה בשנת 1956 על ידי יוחנן אהרוני ונבדק בחפירה מצומצמת בשנת 1957 ע"י יוסף נווה, שזיהה אותו לראשונה כמשתייך לתקופה הכלקוליתית על פי ממצא החרסים והציע לראות בו מבנה ציבורי. לאחר גילויו של המטמון המרשים מן התקופה הכלקוליתית על ידי משלחתו של פסח בר-אדון במערת הסיירים (כיום מערת המטמון) בנחל משמר בשנת 1961, במסגרת "מבצע מדבר יהודה", התחזק העניין באתר שבעין גדי, הנמצא במרחק של כ-15 ק"מ מצפון למערה. בעקבות כך הוא נחפר בשנת 1962 כפרויקט משנה של משלחת החפירות בתל גורן שעל גדת נחל ערוגות, בניהולו של פרופ' בנימין מזר. האתר הכלקוליתי, הממוקם במרחק של כקילומטר מתל גורן ובמעלה המצוק, סומן כשטח F בחפירה ועל חישופו הופקדו תלמידי המוסמך דאז דוד אוסישקין ואפרים שטרן (לימים פרופסורים באוניברסיטאות תל אביב והעברית בירושלים, בהתאמה). דו"ח החפירות פורסם על ידי אוסישקין בשנת 1980 כמאמר בכתב העת Tel Aviv. במאמר זה ובפרסומים שהופיעו לפניו ואחריו הציע אוסישקין לראות באתר הכלקוליתי בעין גדי מקדש אזורי שבין חפציו נכלל המטמון העשיר שהתגלה לימים בנחל משמר. מקדש זה שימש לדעת חופרו במשך תקופה קצרה, דבר הניכר בשלב בנייה עיקרי אחד, ומטעמים שאינם ידועים כיום הוא ניטש ומכלול חפצי הנחושת, השן והאבן ששימש בו הועבר והוסתר במערה הקשה לגישה שבנחל משמר.

חפירת בדיקה במבנה הצפון-מזרחי בעין גדי – צילום משלחת החפירות

במהלך השנים אבדה מרבית הממצא החומרי מן האתר (לרבות הממצא הליתי, הפאונה, הפלורה ודגימות סדימנטים), וכל ניסיונותינו לאתרו במעבדות ובמחסני האוניברסיטאות או ברשות העתיקות כשלו. אנו נמצאים כיום למעשה במצב בו המידע על האתר מתבסס על ממצא קרמי חסר ושחזור ארכיטקטוני שחלקו אינו וודאי. מן החפירה לא נשמרו חתכים מתועדים היטב, למרות שאלו נראים במבנה המרכזי שבאתר בתצלומים מזמן החפירה, ולא נעשה כל תיארוך מוחלט (בשיטות כדוגמת פחמן-14 ) של השכבות הארכיאולוגיות שבו. התיארוך היחיד המייחס את האתר לתקופה הכלקוליתית ולתרבות הע'סולית מתבסס על הטיפולוגיה של הממצא הקרמי. מצב זה מותיר שאלות רבות פתוחות, כגון: מיקומו הכרונולוגי של האתר ברצף הכלקוליתי-ע'סולי, ובתוך כך גם הקשר שהוצע בעבר בינו לבין מטמון נחל משמר, שתיארוכו על סמך בדיקות פחמן-14 נחשב גם הוא כיום כבלתי קביל בגלל סוג הממצא שתוארך (מחצלת קנים וצמחי מים אחרים, שידוע כיום כי אינם מתאימים לסוג תיארוך זה). דו"ח החפירות והרישומים שנערכו בשדה על ידי החופרים מעלים שאלות רבות בנוגע לתפקודו של האתר בכלל ושל יחידות שונות בתוכו, שבמקרים רבים נמצאו במצב השתמרות חלקית ושוחזרו כבר על ידי החופרים במהלך החפירה, ולאחרונה על ידי רשות הטבע והגנים, אך לא תמיד בהסתמך על יסודות מבנים או ממצאים אחרים שנמצאו בפועל.

פרויקט המחקר המחודש באתר כלל הן את מכלול המבנים המיוחסים למקדש הכלקוליתי והן את סביבתו הקרובה, ברדיוס של כ-100 מ' ממנו. החפירות נועדו להבהיר מספר לא מבוטל של שאלות ארכיאולוגיות הקשורות לאתר, ועונת 2019 שמשה פיילוט לשם בדיקת התכנות לפרויקט מקיף יותר במידה שיימצאו ממצאים המצדיקים זאת. בין המטרות העיקריות של המחקר נכלל הצורך בהבנה טובה יותר של מהות האתר והשיכוב בו, שיוכו הכרונולוגי ברצף התקופה הכלקוליתית ומהותן של היחידות הארכיטקטוניות השונות. כמו כן הכוונה היא לבחון תווים ארכיאולוגיים ואחרים המופיעים בקרבתו המיידית ושלא נבדקו במסגרת החפירה של שנות ה-60 ולא נכללו בפרסום שבא בעקבותיה.

ניפוי שפכי החפירה בעין גדי משנת 1961, ניפוי שפכי החפירה משנת 1961 - צילום משלחת החפירות

המחקר מתבצע ברזולוציה גבוהה תוך שימוש אינטנסיבי בשיטות מדעיות מתקדמות ותוך הקמת מעבדות שדה שמלוות את הפעילות הארכיאולוגית ומהוות בקרה לה.  במסגרת המחקר נעשה ניפוי של שפכי החפירה הקודמת (מתחילת שנות ה-60) באתר. מן הניפוי המחודש עלו ממצאים ובהם פריטי צור, קרמיקה אינדיקטיבית, כלי אבן, חרוזים, חומר צמחי ועצמות בעלי חיים. בעוד שסינון השפכים וסקר פני השטח באתר ובסביבתו המיידית העלו ממצאים מתקופות מאוחרות, מספרם קטן ביותר (חרסים בודדים). המכלול הקטן של עצמות בעלי החיים שנמצא עד כה בניפוי השפכים ובחפירות במבנים, שהוגדר ראשונית על ידי פרופ' רבינוביץ, העלה כי מצב השימור של העצמות טוב יחסית, אך הן שרופות בחלקן וניכרים בהן סימני חיתוך. הוגדרו עצמות צבאים, עיזים ו/או יעלים, חמור, מכרסמים וציפורים. מכלול הפלורה נמצא כעת במחקר.

למרות שהאתר נחפר לכאורה בשלמותו ועבר פעולות שימור ושחזור (לאחרונה בפרויקט מרוכז של רט"ג בשנת 2015), אנו סבורים כי ישנן מספר נקודות, שבהן נותרו מקטעים מוגבלים של הסדימנט הארכיאולוגי המקורי בצמוד לקירות ולתעלות יסוד. בוצע חישוף מוגבל של מקטעים אלו לשם הוצאת דגימות סדימנטים למיקרומורפולוגיה וחומר מפוחם לתיארוך פחמן-14, ולאחר מכן כוסו האזורים שנחפרו מחדש. התברר שקיימות באתר שכבה שקדמה לשלבים השונים של המבנה המרכזי ונוכחות של קונטקסטים לא חפורים בחלק מהנקודות. בתחומי המבנה התגלתה שכבה כלקוליתית הנושאת ממצא אינדיקטיבי (קערה דמוית-V הטיפוסית לתקופה) בעומק של כחצי מטר מתחת ליסודות המבנה, המופרדת ממנו על ידי שכבת קונגלומרט סטרילית. בדיקה של מתקנים ושרידים ארכיטקטוניים סביב המתחם, בקרבתו המיידית ועל המשטח המקיף אותו ממזרח וממערב, גילתה מתקנים ומעגלי אבן קטנים ושרידים בנויים רדודים שטרם נחפרו. בדיקה של  כמה מהם החלה והכוונה היא לבצע מספר חתכים נוספים להבהרת תפקידם בעונה הבאה. כמו כן, ייבדקו ויתוארכו בשיטות רדיומטריות משקעי טרוורטין (משקע מעיינות) המופיעים על משטחי סלע בסביבתו המיידית של האתר וייתכן שגם בהקשר לו. אלו מצביעים כנראה על קיום מעיינות בקרבתו. הכוונה היא לאסוף דגימות טרוורטין מנקודות המצביעות על הקשר לאתר לשם תיארוך סדרות אורניום וכן אנליזות איזוטופיות של החמצן (δO¹⁸) המלמדות על אקלים העבר. לקראת העונה הבאה יבוצע סקר גיאולוגי מקיף בניהול גיאומורפולוג.

חפירה ומדידות במבנה המרכזי בעין גדי, חפירה ומדידות במבנה המרכזי

תוצאות החפירה המדגמית מבטיחות ביותר ומעלות מספר סוגיות חיוניות להבנת האתר הכלקוליתי שליד מעיין עין גדי ומקומו בתרבות הע'סולית. בעוד שמרבית האתר נחפרה בעבר, מהמידע שנאסף בעונת 2019 עולה שלחפירות עתידיות יש פוטנציאל מחקרי רב והן תעלנה ללא ספק נתונים חדשים ומעניינים על אתר ייחודי זה.