טבע בקו האש: נזקי גל השריפות - ומבט לעתיד

01.12.2016

גם לאחר שהאש שככה והרוחות נרגעו – המראות עדיין בלתי נתפסים.

שריפה בשמורת הכפירה - אורי קייזר

גל השריפות שפרץ בסוף נובמבר 2016 והשתולל ברחבי הארץ, פגע באזורים עירוניים ובאדם לצד הפגיעה בערכי טבע, מורשת ונוף בשמורות הטבע, בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים.

המספרים שמאחורי האש

במשך יותר משבוע ימים פרצו למעלה מ-1,700 שריפות וכילו כ-40,000 דונמים של שטחים פתוחים. השריפות כולן נבעו כתוצאה מפעילות האדם – בין אם מכוונות ובין אם בשוגג. הרוחות העזות והיובש ליבו אותן במידה ניכרת.

בין מוקדי השריפות: אזור הכרמל, חיפה וזיכרון יעקב, יערות מנשה, הר תבור, ציפורי ואתרים נוספים בגליל התחתון, הירדן ההררי, חרשים, הר חלוץ, עין אפק, נחל נעמן, שמורת יער ריחן, שמורת נחל קנה, שמורת דלבים, חלמיש ועוד.

אחד המוקדים המשמעותיים ביותר נרשם באזור שמורת הטבע כפירה והיישובים נטף ובית מאיר שבהרי ירושלים. באזור זה בלבד נפגעו כ-14,500 דונמים.​

שמורת הטבע כפירה: הפגיעות המשמעותיות​

שמורת הטבע כפירה, המקיפה את היישוב נטף, מצויה באזור שבו הרי ירושלים נושקים לשומרון ולשפלה. במהלך השנים, מרחב זה לא נפגע מפיתוח והוא אתר אהוב במיוחד על מטיילים. פני השטח כאן טרשיים לצד חורש ארץ-ישראלי, המאכלס עצי אלון ואלה.

עולם החי כאן מגוון וכולל צבועים, תנים, חזירי בר, שועלים ועדר צבאים.

בלב השמורה, לצד נחל כפירה, נובעים המעיינות עין נטף ועין כפירה. באזור אף מצויים אתרים ארכיאולוגיים כחורבת בית תול, תל כפירה, חורבת חורש ועוד.

השריפה כילתה צמחיית חורש מקומית יחד עם עצי אורן, והביאה למותם של בעלי חיים ממינים רבים, בעיקר הקטנים והאיטיים שבהם: נחשים, לטאות, חרדונים, צבי יבשה, דורבנים ומכרסמים למיניהם. נהרסו גם בתי גידול של דורסים גדולים ממינים כחוויאי, עקב עיטי ואחרים.

הנפגעים העיקריים היו פרוקי הרגליים – אלו הם החרקים שלמעשה "מניעים" את המערכת האקולוגית כולה (באמצעות תיחוח קרקע, הפצת זרעים, האבקות וכו').

פקחי ועובדי רשות הטבע והגנים נלחמים באש

במהלך ימי השריפה, פעלו לצד שירותי הכיבוי וההצלה כ-250 פקחים ואנשי השטח של רשות הטבע והגנים. אל הפקחים הצטרפו פקחי הסיירת הירוקה, פקחי היחידות המיוחדות, מנהלי האתרים, וכן עובדי מטות המחוזות של הרשות.

כל אלו פעלו במספר מישורים במקביל:

• הכוונת והובלת כוחות כיבוי (כבאיות ומטוסי כיבוי) לזירות האירוע – היכרות הפקחים מקרוב את השטח ואת תנאיו מאפשרת הכוונה מיטבית אל הדרכים המהירות והנוחות ביותר לכיבוי יעיל בזמן קצר.

• הפעלת מערך של תצפיות לגילוי מוקדים של אש וניסיון הצתות והזעקת כוחות נוספים לפי הצורך, תוך שיתוף פעולה מלא עם כוחות הכיבוי, קק"ל ומשטרת ישראל. פקחי הרשות אף תפסו מציתים ואיתרו זורקי בקבוקי תבערה במספר אירועים.

• הרחקת מטיילים ממסלולי הטיול, למען ביטחונם.

• פינוי חיות בר שנפגעו (מהלהבות או מעצם הבריחה) לבית החולים לחיות בר בספארי. ​

בגל השריפות כולו, טיפלו אנשי הרשות באופן ישיר וסייעו בטיפול במאות שריפות ואירועים, כולל כיבוי בין בתים ביישובים והצלת בתים רבים בנטף, חרשים, מעגן מיכאל, זיכרון יעקוב ועוד מהשריפה.

נלחמים באש – גם בשגרה: הפקחים ערוכים, מצוידים ומיומנים באופן שוטף לכיבוי שריפות בהיקף קטן, ובעיקר בשטחי בר המאופיינים בבתה (צמחיה נמוכה). לעיתים, הדליקה הקטנה עשויה להיות הרסנית לטבע לא פחות מהשריפה הגדולה. פקחי רשות הטבע והגנים מכבים מדי שנה כ-300 שריפות קטנות, ומסייעים לשירותי הכיבוי וההצלה במאות אחרות. זאת בזכות היתרון היחסי שלהם בהכרת השטחים הפתוחים, בדרכי הגישה אליהם, בזיהוי הצומח ובהערכת עוצמת וכיווני השריפות.

פעילות רשות הטבע והגנים למניעת שריפות:​

בימי שגרה, פועלת רשות הטבע והגנים בשני מישורים עיקריים למניעת שריפות:

• ממשק אורנים: כריתת עצי אורן לעידוד צמחייה מקומית שתחליף את מקומם כמו עצי אלון, אלה ונציגים נוספים של חורש ים תיכוני. עצים אלה עמידים יותר בשריפות מעצי אורן, הנחשבים דליקים במיוחד.

• יצירת קווי חיץ: בהתאם למסקנות מהשריפה הגדולה בכרמל (2010), בוצעו קווי חיץ בתוך שטחי שמורות ובגנים ובמקומות שבהם ישוב נושק לשמורת טבע או גן לאומי. כך למשל, בהרי ירושלים – בין נטף ושמורת כפירה, בין בית מאיר ושמורת המסרק, בין מבשרת ציון ושמורת נחל חלילים וגן לאומי עינות תלם. תפקידו של קו החיץ הוא להאט את קצב התפשטותה של האש, להפחית את עוצמתה ולאפשר מעבר לכוחות הכיבוי להתמודד עם האש ובכך להציל חיים ורכוש. במקביל עובדים פקחי הרשות עם צה"ל ליצירת קווי חייץ בין שטחי השמורות והגנים לשטחי אש.

לצד הפעולות הללו עושה רשות הטבע והגנים כל העת פעולות הסברה וחינוך בקרב הציבור הרחב למניעת שריפה.

מביטים לעתיד: שיקום הטבע​

שיקום הנזקים מגל השריפות האחרון עשוי לארוך שנים ולעיתים אף דורות.

בשלב הראשון והמידי ייעשו טיפולים בטיחותיים לטובת המטיילים בשבילי הטיול והדרכים שנפגעו. שמורת כפירה עצמה תהיה סגורה, עד להודעה חדשה, לביקורי מטיילים בשל מפגעים בטיחותיים ולשם שיקום אקולוגי. בסופי השבוע הקרובים מדריכי הרשות ימתינו בעמדות תצפית בחניון עין כפירה ובמצפור הר הרוח למטיילים ויסבירו על השמורה והיקף השריפה והשלכותיה.

בשנה הראשונה, נאפשר לטבע להשתקם בכוחות עצמו. התערבות, אם תתבצע, תיערך רק לאחר בחינת תוצאות מעקב בשטח. גם הקצב ואיכות השיקום הטבעי ייבחנו באמצעות מעקב אחר קבוצות נבחרות כגון צומח חד-שנתי, פרוקי רגליים וזוחלים. בהמשך יתבצע מעקב על מינים נוספים כטורפים, עופות דורסים ואוכלי עשב.

במקביל תערוך הרשות מעקב אחר נביטת זרעי אורנים ובהתאם תבנה תכנית לסילוקם כדי להקטין את סכנת השרפות בעתיד.

כי אין לנו טבע אחר: גם אתם יכולים לסייע במניעת אש​

כאמור, דליקות נובעות כתוצאה מפעילות האדם – בין אם מכוונות ובין אם בשוגג, ומדי שנה פורצות ברחבי ישראל מאות שריפות הפוגעות באדם, ערכי טבע, נוף ואתרי מורשת.

הדרך הטובה ביותר להילחם באש היא למנוע מראש את היווצרותה.

כיצד עושים זאת?

* מטיילים בשטח? אנא שימרו על הניקיון. אשפה, גם כזו שנראית "תמימה", מסכנת את בעלי החיים ובמקרים רבים – עלולה להיות דליקה.

* שריפת ניירות טואלט ומגבונים בשטח אסורה בהחלט. רבים סבורים כי כך יותירו את השטח נקי, אך לא מעט שריפות פרצו בגלל פעולות מסוג זה.

* חל איסור מוחלט על הבערת אש בתחומי גנים לאומיים ושמורות טבע, חורשים ויערות. מותר להדליק אש רק בחניונים מסומנים, משולטים ומורשים לכך.

* לפני שחוזרים הביתה, משאירים את השטח נקי מאש חיה, מכתובות אש ומגחלים חמות.

* במקרה של שריפה או חשד לשריפה, דווחו מידית למכבי האש 102 ו/או למשטרה 100.​

​לחצו כאן לפרטים אודות תחנות מידע והסברה ​בעקבות גל השריפות​ שיתקיימו בימי שבת​ (לסירוגין) במהלך חודש דצמבר בשמורת טבע כפירה, גן לאומי הר תבור ופתחת נחל אורן.

 

תגיות

קטגוריות