יקב מלכותי ראשון מסוגו בארמונותיו של הורדוס התגלה בהרודיון

14.12.2017

היקב המלכותי הגדול שמתגלה כעת בהרודיון שופך אור בין היתר על הסיבות לפריחה החקלאית של כרמים וגיתות יין ביהודה של סוף ימי הבית השני.

בין השרידים שנמצאו עשרות כדי ענק, המסודרים בצפיפות בחלל האחסון, אשר ממוקם במבנה המעטפת של הארמון העגול

שרידי המבנה מהתקופה ההלניסטית שנמצא בריבועי החפירה תחת רצפת הגן של ארמון הורדוס. צילום: רועי פורת

במהלך חפירות ארכיאולוגיות, שנערכו בפארק (גן לאומי) הרודיון, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים וקצין מטה שמורות טבע במנהל האזרחי, התגלו לראשונה בארמונותיו של המלך הורדוס שרידי יקב יין מלכותי גדול. שרידים אלו נחשפים עתה לציבור לראשונה במסגרת שבוע מורשת בישראל, המתקיים מדי שנה בחג החנוכה על ידי משרד ירושלים ומורשת, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, והמועצה לשימור אתרים, ונועד להעלות לתודעת הציבור את חשיבותה של שמירת המורשת.

זאב אלקין, שר ירושלים והמורשת: "כשאני עומד היום כאן בהרודיון, 5 דקות נסיעה מהבית שלי ביישוב כפר אלדד ומעביר בדמיוני את כל האירועים החשובים בהיסטוריה של עמנו שהתרחשו בהר הזה או למרגלותיו, אני לא צריך להסביר למה קל לציין את שבוע מורשת במדינת ישראל. בכל פינה ופינה בארץ שלנו, לא משנה היכן אתם גרים, תדעו לגלות אתר מורשת ליד הבית של כל אחד ואחת מכם. אלפי שנות ההיסטוריה שלנו מקופלות בכל קילומטר מרובע בארץ ישראל ואין כמו חנוכה כדי לחוש ולהמחיש לילדנו את רוח האימרה בימים ההם בזמן הזה".

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים ציין: "ארמון המלך הורדוס בהרודיון הוא אתר שמשנה פניו כל הזמן, מידי יום נחשפת בו היסטוריה עתיקה ומרתקת. אין כמו אתר ההרודיון לפתוח בו את שבוע המורשת של ארצנו. גם בשנה הקרובה נמשיך ברשות הטבע והגנים יחד עם השותפים הטבעיים שלנו לדרך להשקיע משאבים רבים באתרי המורשת ובחשיפת הממצאים שבהם לציבור הרחב, תוך העצמת חווית הביקור באתרים".

היקב התגלה בעת חפירה, שנערכה בשנה החולפת במחסנים ובמרתפים המרשימים של הארמון המבוצר שבנה הורדוס בראש הר הרודיון. השרידים כוללים עשרות כדי-ענק (פיטסים/דוליות), המסודרים בצפיפות בחלל האחסון, אשר ממוקם במבנה המעטפת של הארמון העגול. כדי הענק שימשו כנראה כמיכלי תסיסה, ומהם נמזג היין לקנקנים ולאמפורות, ואפשר שאלו אוחסנו במרתפים בעלי תקרות קמרון שנבנו בשלב זה במקום, ואשר נחשפו בחפירות האחרונות.​

חפירות אלו בהרודיון נערכות על ידי המשלחת ע"ש אהוד נצר של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בראשות הארכיאולוגים רועי פורת, יעקוב קלמן ורחל צ'אצ'י. החפירות נערכות במסגרת פיתוח אתר ההרודיון, שמובילים משרד ירושלים ומורשת, רשות הטבע והגנים, המנהל האזרחי, רשות העתיקות ומכון ישראלי לארכיאולוגיה.

המרתף המקומר שנחשף במסדרון המעטפת. בתוכו שרדו קורות עץ שהותקנו במקום על ידי מורדי בר כוכבא כחלק מהקמת מערכת מנהרות הגרילה בבטן ההר. צילום: רועי פורת.

יקבים מסוג זה מהתקופה הרומית מוכרים בממצא הארכיאולוגי מאזור איטליה ומרחבי האימפריה. השימוש במכלי תסיסה מחרס נפוץ ביקבים בתקופות רבות, ולמעשה עד ימינו (למשל בגיאורגיה ועוד). ענף היין היה בעל חשיבות רבה מאוד בתקופה הרומית, וייצור, יבוא ושימוש ביינות איכותיים על ידי הורדוס היה כמובן גם ביטוי למעמד כלכלי ותרבותי. יש לציין כי במהלך החפירות בהרודיון, וגם במצדה, התגלו עשרות אמפורות (קנקנים גדולים) הנושאים כתובות משלוח וחותמות, המלמדות על משלוחים גדולים של יין איטלקי משובח אל הורדוס המלך. היקב המלכותי הגדול שמתגלה כעת בהרודיון שופך אור בין היתר על הסיבות לפריחה החקלאית של כרמים וגיתות יין ביהודה של סוף ימי הבית השני.

היקב, כמו ארמון-מבצר ההר כולו, חדל לשמש לקראת מותו של הורדוס, בעת הסבתו של הר הרודיון כולו לאחוזת הקבר המונומנטאלית של המלך. במרד הגדול, כ-70 שנה מאוחר יותר, כאשר שימשה הרודיון כמבצר למורדים, שימשו המחסנים בהם נמצא היקב כאזור מגורים, ואף כדיר עיזים. הממצא העשיר מתקופה זו כולל מטבעות מרד רבים, כלי חרס וזכוכית ושרידי מזון. במרד בר כוכבא (132 – 136 לסה"נ) שמשו מרתפי הארמון כמעברים אל מערכת מנהרות הגרילה שחצבו בבטן ההר. לצורך תמיכת המנהרות השתמשו המורדים בקורות עץ רבות שפירקו מהארמון של הורדוס, ואלו שרדו היטב במרתפים שנחשפו לאחרונה.

תגלית מפתיעה נוספת בהרודיון – ביצור מתקופת פרוץ מרד החשמונאים ביוונים – התקופה ההלניסטית

בתוך כך, במהלך החפירות התגלו בנוסף במפתיע, תחת מפלסי חצר הארמון של המלך הורדוס, שרידי מבנים ומאגר מים שתוארכו לתקופה ההלניסטית – אמצע המאה השנייה לפנה"ס. השרידים נמצאו קבורים וחתומים תחת קירות הארמון ותחת שכבת אדמת הגן שהושתתה בחצר עם הקמתו. יש לציין כי עד כה לא נמצאה במקום כל עדות לפעילות הקדומה להורדוס.

שרידי המבנים מלמדים על מערך בנוי מאורגן שנבנה בראש ההר, הכולל קירות ישרים ורחבים שתחמו חדרים רבועים גדולים. בסמוך למבנים נחשף מאגר מים גדול החצוב בסלע, שתוארך אף הוא לתקופה זו. הקמת המבנים הללו בראש הר הרודיון, על מאפייניו האסטרטגיים, ולא בסמוך לאזור החקלאי שבעמקים למרגלותיו, מלמד כי אלו שרידי ביצור ולא ישוב חקלאי.

בור מים שנחצב בתקופה ההלניסטית בראש הר הרודיון, לצד הביצור שהוקם כנראה במקום בתקופה זו. צילום: רועי פורת

אפשר כי ההיאחזות במקום קשורה למאורעות שהתרחשו באזור בתקופת פרוץ מרד החשמונאים. בזה יש לציין את המערכה שניהל המצביא הסלווקי בקכידס בשנת 156 לפנה"ס מול יונתן ושמעון החשמונאים בישוב בית-בצי המצוי מצפון מערב להרודיון, וכן את מערך הביצורים שהקים בקכידס ביהודה כמה שנים קודם לכן, ובנה ביצורים באזור זה. יתכן, אם כן, שהביצור בראש הר הרודיון נבנה כחלק ממערכות אלו, אם בידי היוונים ואם בידי החשמונאים. עם זאת יש לציין כי עד כה לא התגלו בהרודיון מכלולים קראמיים האופייניים לתקופה החשמונאית עצמה, ואפשר כי בתקופה זו עד ימי הורדוס עמד ההר בשיממונו.