כי האדם עץ השדה - בעקבות תהילים פרק צב'

שם כתב: אורי אורבך - רכז תוכן באגף מידע מדעי - רשות הטבע והגנים , אדר סטולרו מליחי - מנהלת תוכן מחוז מרכז - רשות הטבע והגנים 28.06.2017

עצים רבים משמשים כמשל, כלקח ומוסר השכל הדן בתכונות האדם, התנהגותו והיחסים בינו לבין אחרים. על עצים, תכונותיהם ותיאורים שנקשרו בהם בטיול בגן הלאומי עין חמד

גן לאומי עין חמד גן לאומי עין חמד - צילם חנן שפיר

צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח;    כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה תהילים פרק צב' ( יג)

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת". בתחילת המזמור אנו לומדים על הכרת הטוב.
"טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן". את הכרת הטוב יש לעשות מתוך שמחה. השמחה מודגשת: "כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן. אנחנו לא אומרים את התפילה אלא מוזמנים לשיר ליום השבת ולזמר לאל עליון. ובין השירה והזמרה אנו זוכרים כי טוֹב לְהֹדוֹת לַה'.
בהמשך ללימוד הכרת הטוב אנו לומדים על שכרו של המכיר בטוב והמודה לה'.
"צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה". כמו הפריחה של התמר – פריחה שקָשֶה לראות בעין, פריחה זו מסמלת את הצדיק הפורח בשקט. באין רוֹאֶה.

אך כדי להמחיש את פריחתו לאילו שאינם מסוגלים לראות – נִמְשָל הצדיק לארז. עץ הארז הוא עץ גבוה וחזק. ממנו לוקחים את קורות הבניין לבית המקדש.  "וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת", ממנו לוקחים את הקורות לבניין הבית הפרטי שלנו. "קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים". ולא רק קורות לבניין מעץ הארז, אלא שכל חלקיו של עץ התמר מנוצלים לצרכי האדם. מספר המדרש בבראשית רבה: "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולביה להלל, חֲרִיוֹת לסִכּוּך, סיבים לחבלים, סנסנים לִכְּברה, שַפָּעת קורות להַקְרוֹת בהם את הבית. כך הם ישראל – אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי תלמוד, מהם בעלי הגדה".

לסיכום, נמצא כי מי שזוכה להכרת הטוב, מי שזוכה לזמר ולשיר לאל עליון, זוכה ליהנות מטובה של ארץ ישראל. זוכה ברוח ובחומר גם יחד.
(מוקדש לזכרו של בני בכורי סג"מ ארז אורבך הי"ד שנרצח במהלך סדרת חינוך בירושלים בי' טבת תשע"ז) .

גן לאומי עין חמד – צילם חנן שפיר

אביו של ארז אורבך ז"ל בחר לספר על בנו  ולהשתמש בעצים לתיאור מעלותיו. עצים רבים משמשים כמשל, ללקח ומוסר השכל הדן  בתכונות האדם, התנהגותו והיחסים  בינו לבין אחרים.

על עצים, תכונותיהם ותיאורים שנקשרו בהם בטיול הבא בגן לאומי עין חמד

בהרי יהודה, בין אבו גוש למבשרת ציון, תחת צל עצים גדולים – חלקם אף עתיקים, חבוי  לו גן לאומי עין חמד.  גן קטנטן הכלוא בין ישובים אך עשיר במגוון צומח ובעיקר בעצים. המטיילים בשבילי הגן יוכלו להתרשם  מעצים המאפיינים את האזור הים תיכוני כמו אלון מצוי ואלה ארצישראלית ומעצי בוסתן שנטעו בידי האדם כמו זית, תאנה, רימון וגפן.
מיני צומח רבים היוו השראה לאדם, תכונותיהם סייעו לקידום רעיון או מסר,  בטיול בגן לאומי עין חמד נכיר מגוון רחב של עצים ואולי נצליח לאתר בהם משהו מאתנו.

מידע שימושי:
משך הסיור בגן הלאומי:  כשעה וחצי
הנגשה: מרבית שבילי הגן מונגשים  למתקשים בהליכה ומתאים לכיסאות גלגלים ולעגלות.
עוד בגן הלאומי: חניון לילה מוסדר בתיאום מראש, מדשאות רחבות ידיים, נקודות מים ופינות פיקניק (במקומות המותרים).

מסלול הטיול:
את טיולנו נתחיל בחניית כלי הרכב מיד לאחר הכניסה לאתר. נרד בשביל המתחיל בחלקה הצפון מערבי של החניה,  לאורך ערוץ נחל כיסלון. כבר מתחילת המסלול ניתן להבחין בעצי תאנה גדולים. שלמה המלך המשיל את התורה לתאנה " – נוצר תאנה יאכל פריה" ( משלי כז 18) מדוע נמשלה התאנה לתורה? חז"ל פרשו בכמה אופנים ובהם:  כי פגיה (פגה= "פרי" התאנה) נאכלים במלואם , כמותם התורה, אין בה פסולת. שנית, פירותיה נאספים לאט, מעט מעט כל פעם בניגוד לגפן או  לזית שפירותיהם נאספים בהמונים. כך גם לימוד התורה, נלמד מעט בכל יום.

השביל חוצה את ערוץ הנחל בגשרון קטן וממשיך לעבר מעיין עין חמד. בנקודה זו אפשר להתרשם ממחשוף הסלע המאפיין את הרי יהודה המאפשר את היווצרות המעיינות הרבים שלאורך הנחל . ניתן להבחין  בשכבות הגיר הקשה  בהן מחלחלים מי הגשמים ותחתיהן, שכבת חוואר אטימה (עשירה בחרסית) הנושאת עליה את המים. בין שתי השכבות  נוצר האקוויפר ממנו נובעים המים ויוצרים מעיין. מעיינות רבים לאורך נחל הכיסלון אפשרו לאורך כל התקופות צמחיה עשירה וגם בוסתנים ושטחי חקלאות שאת שרידיה נראה בהמשך.  את פינת החמד שליד המעיין מצננים עצי אלון גדולים המזוהים עם חוזק וחוסן. חוסנו הרב של האלון הוא גם בעמידותו בשריפות. ענפי האלון נפסלו לשימוש בין עצי המערכה של המזבח (תוספתא מנחות ט' יג), ויש המסבירים זאת בכך שהאש אינה נתפסת בו בקלות. נעזוב את השביל בו הלכנו ונסטה מעט מערבה אל עבר ברכות המים הגדולות. ברכות אלו אוגרות את המים הזורמים בנחל. מים אלו מוזרמים בערוץ באופן מלאכותי ומדמים את נופי הנחל בימי קדם, עת הזינו את הנחל מעיינות שופעים. היום,  נלכדים המים בתחתית הערוץ ומושבים אל ראשו. זרימה מלאכותית זו מקורה במצבו הקשה של אקוויפר ההר והתייבשותם של מעיינות רבים. נרד במדרגות החצובות בסלע הישר אל בוסתן בו מידות החום יורדות באחת בזכות צפיפות העצים. זית, תאנה, רימון, חרוב וגפן מעטרים חלק זה של הגן כל אחד מעצים אלו הפך סמל ומשמעות בעולמנו.  בין ענפי הבוסתן כבר נגלים שרידי המצודה הצלבנית המכונה: אקווה בלה (המים היפים) שבשמה מרמזת על יופיו של המקום. המצודה היא למעשה בית חווה חקלאי ושרידי הטרסות עליהן גידלו גידולים חקלאים נחשפות מעת לעת משני צדיו של הערוץ.

לאחר הביקור במצודה,  נשוב אל ערוץ הנחל וגם אם נתאמץ לא נוכל להתעלם משדרת עצי הדולב המזרחי. עצים ענקיים, גבוהים ושונים מאוד בנוף הרי יהודה, כאן, בעין חמד, נטעו על ידי האדם.  חוקרים רבים מזהים את הדולב עם הערמון, שממנו פיצל יעקב פצלות לצאן: "וייקח לו יעקב מקל לִבְנה לח ולוז וערמון" (בראשית ל' 37) הנביא יחזקאל מתאר את הערמון כעץ גדול בהשוואה לארז הלבנון: "ברושים לא דמו אל סעיפותיו וערמונים לא היו כפארותיו" (יחזקאל ל"א, 8 ). בעונה זו נופו של העץ שופע ועליו נותנים צל רב. בעונת הסתיו והחורף, עליו נושרים ושלכת מרשימה מכסה את ערוץ הנחל וסביבתו ונותנת לו מראה של ארץ צפונית.

מעצי דולב, נלך מעט דרומה ונתרשם ממספר עצי אלון מצוי עתיקים וגדולים במיוחד, מהגדולים שבהרי ירושלים. עוצמתם היא זו שהביאה להכרזת חלק זה של האתר כשמורת טבע. עצים אלו נשמרו לאורך השנים גם בזכות מיקומם במרכז בית קברות מוסלמי עתיק. בית קברות זה עודנו  פעיל ומתוחזק על ידי הכפרים השכנים, עין ראפה ועין נקובה. בניגוד לאלונים המקומיים, בצדו השני של הערוץ, נטעו בשנות הארבעים עצי אורן רבים. אורן זה צעיר יחסית ובעיקר אינו מקומי ואינו עמיד בשרפות. אחת ההשערות היא כי מקור שמו הוא בשאיפתו אל האור ועל כן צומח הוא אל הגובה. ניתן לטפס בשביל פתלתל בינות האורנים עד לנקודת תצפית יפה אל האזור הסובב את הגן הלאומי ולשוב באותה הדרך אל השביל המרכזי ואתו אל כלי הרכב.

למעוניינים להמשיך בעקבות העצים, היום או במועד אחר, ניתן להעפיל בנסיעה  אל "הקסטל" אתר לאומי סמוך המספר את סיפור גבורתם של הלוחמים במלחמת העצמאות שכבשו את המקום ובכך הביאו לפתיחת הדרך לירושלים. בפתחה של "דרך הערכים", מסלול משימות חווייתי העוסק בערכים שעלו מן הקרבות, נטועים מספר עצי ארז. נראה שלא לחינם נבחר הארז ונטע דווקא בנקודה זו. הצדיקים נמשלו לארזים, כך גם הלוחמים: חזקים, אמיצים  ונחושים.

אמנם, לא כל העצים המוזכרים במסלול הטיול הנם צמחים מוגנים. אך ככלל, כל העצים וכל הצמחים שבתחום גן לאומי או שמורת טבע, שמורים ומוגנים על פי חוק. אין לקטוף או לפגוע בהם.

גן לאומי עין חמד – צילם חנן שפיר

צילומים: חנן שפיר

בשתוף עם אתר 929

קטגוריות

גני שמורה קשורים