לטייל עם התנ"ך בארץ פלישתים – מגת עד אשקלון - בעקבות תהילים פרק נו'

שם כתב: אדר סטולרו מליחי – מנהלת יחידת התוכן, מחוז מרכז, רשות הטבע והגנים 09.05.2017

לַמְנַצֵּחַ, עַל-יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים - לְדָוִד מִכְתָּם: בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת. (תהילים פרק נ"ו, פסוק א') .

גן לאומי תל צפית - צילם איל מיטרני

במנוסתו משאול, ברח דוד ומצא מסתור ומקלט אצל אכיש, מלך גת. היותה עיר פלישתית נטעה בו ככול הנראה בטחון כי שם שאול לא יטרח לחפשו. בכדי שלא יזוהה כמי שהרג את גוליית בן העיר גת ויתקבל בין תושבי העיר, התחזה דוד לאדם מעורער בנפשו.

גת היתה עיר מרכזית, אחת מבין חמש ערים פלישתיות גדולות בתקופת המקרא. היא הוזכרה לראשונה בספר יהושע יחד עם שמות הערים הנוספות ואף נזכרה כעיר גבול בין ארץ הפלישתים במזרח לבין ממלכת יהודה : מִן-הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה–לַכְּנַעֲנִי, תֵּחָשֵׁב; חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי, וְהָעֶקְרוֹנִי, וְהָעַוִּים" (י"ג, ג' )

חמש הערים הפלישתיות מכונות גם חמשת סרני פלישתים, משמעות המילה "סרנים" היא שרים או שליטים. בראש כל עיר עמד שליט וחמשתם היו מאוגדים בברית מדינית, עד שהמשטר השתנה ואכיש מלך גת מונה לראש כל חמש הערים. מעמד זה של אכיש מלמד אודות חשיבותה של העיר. בעבר זוהתה גת סמוך לעיר גת של ימינו (תל עירני) אך הממצא הארכיאולוגי לא תאם את עוצמתו של הסיפור המקראי וכעת מזוהה גת עם תל צפית וזאת על סמך מגוון ממצאים המתיישב עם אירועי התקופה כפי שמובאים בסיפור המקראי.

תל צפית, היום גן לאומי, מספר את סיפורה של העיר הקדומה והמבקר בה יכול להתרשם ממעט הממצאים הגלויים בשטח ומנוף הנשקף מראש התל אל מרחבי השפלה המאפשר הצצה אל זירת ההתרחשות המקראית. בימי החורף והאביב, מוקף התל בירוק ופריחה וזוהי העונה המומלצת לבקר בו. יחד עם זאת, גם בימים החמים, פסגת תל צפית היא המקום הטוב ביותר להציץ אל המרחב הגיאוגרפי של חמש ערי הפלישתים. המגיעים אל חניית כלי הרכב למרגלות התל, מצפון, יוכלו לדמיין את החומה והשער שהקיפו את העיר לא רחוק מכאן ולדמיין את דוד בעת מנוסה, עומד בשער העיר ומעמיד פני משוגע. מאחר שבימי הקיץ שטח התל חשוף ויבש ברובו, מומלץ לטפס ישירות אל עמדת התצפית המרשימה שבראשו ולהביט לכל עבר ובעיקר לזהות את ארבעת ערי הפלישתים הנוספות. אחת מהן, בולטת ומרשימה היא אשקלון (המתקשים בזיהוי יוכלו להיעזר בשילוט הנמצא במקום).

בהקשר הפלישתי, מוזכרת העיר אשקלון יחד עם גת, בקינת דוד על מותם של שאול ויהונתן: "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים" (שמואל ב, א 20). אשקלון קשורה גם למעלליו של שמשון הגיבור, עת היכה 30 פלישתים וגזל את בגדיהם כדי לשלם את שכר רעיו שפתרו את חידתו המפורסמת (שופטים י"ד(. עוד מתקופה זו, נחשפו לאחרונה שלדים פלישתים שהיו גדולים כגוליית.

אשקלון הקדומה שוכנת על דרך הים העתיקה, בין מצרים לסוריה, והייתה תחנת מסחר ימית ויבשתית חשובה. מי בארות מתוקים, אקלים נוח וקרקע פורייה, אפשרו קיום של שטח חקלאי מפותח. כל אלה הפכו את אשקלון לעיר חשובה, ששמרה על מעמדה במשך אלפי שנים. בשנת 1964 הוכרזה אשקלון העתיקה כגן הלאומי הראשון בישראל ועד היום רב הנסתר בה על הגלוי.

נצא לטייל בגן הלאומי אשקלון

מידע שימושי:

בגן הלאומי מספר שבילי טיול:

  • טיולים רגלים קצרים – כשעה.
  • טיול רגלי ארוך בין מרבית מוקדי העניין – כשלוש שעות וטיול המשלב הליכה ונסיעה – כשעתיים.

עוד בגן הלאומי: חניון לילה מוסדר בתיאום מראש, חוף רחצה מוכרז בעונה.

מסלול הטיול:

הסיור המוצע משלב את מוקדי העניין המרכזיים בגן. ניתן לקצרו על ידי נסיעה או בחירה בחלקים מהמסלול. מומלץ להיעזר במפת דפדפת המידע המחולקת בכניסה לגן הלאומי אשקלון

נחנה את הרכב בחניית השער הכנעני ונכנס בשער העיר מן התקופה הכנענית, (1850 לפני הספירה). שער זה הוא חלק ממערך ביצורים (חומה, סוללה וחפיר) ונחשב אחד הממצאים החשובים של תל אשקלון. זהו השער המקושת (בעל צורת קשת) הקדום ביותר בעולם. נוכל להתרשם מלבני האדמה והכורכר מהן בנוי השער. חלקן נשתמרו, חלקן שוחזרו בשנת 2006.

נמשיך אל שביל המצוק המשקיף אל הים. ההולך לאורכו יכול להבין את מקור שמה של העיר ומקור כוחה לאורך כל השנים. מקור השם אשקלון הוא כנראה שורש המילה "שקל", המציין מידת משקל – שם הולם לעיר נמל ומסחר.

נפנה מעט מזרחה מהשביל אל עבר בארות המים. ונתרשם ממגוון הבארות. אשקלון התברכה במי תהום מתוקים ובמרחב הגן הלאומי מצויות כ-60 בארות. מהבאר המשוחזרת הפועלת בשיטת מישור משופע, נמשיך לבאר אנטליה גם כאן נוכל להתרשם מדרך העלאת המים מן הבאר.

סמוך לבאר אנטליה מצויה הבסיליקה המרשימה של אשקלון. במקום זה התנהלו עסקיה הציבוריים של העיר. בימים אלו מצוי האתר בחפירות ועל כן נסתפק בהצצה קצרה ונמשיך אל חומת העיר העתיקה.

נטפס על השביל העולה על החומה המקיפה את העיר ממזרח ומדרום. החומה המרשימה שומרת כמעט על אותו התוואי לאורך התקופות השונות. השביל מאפשר טיול מגוון המשלב טבע, עתיקות והיסטוריה רבת שנים וגם חוף ים. המסלול על גבי החומה מאפשר תצפית אל פנים הגן הלאומי ומוציא את ההולך בו אל מחוץ לחומה, אל שטח חולות פראי ובו צומח וחי המאפיינים את החולות. חום היום יניס את החי אך עקבותיהם יוותרו בחולות, לטאות ומיני מכרסמים, חיפושיות וציפורי שיר.

נמשיך בשביל מערבה עד שנגיע לחוף הים. נלך מעט לאורכו ונוכל להחליט אם לעלות חזרה אל המצוק או להישאר על חוף הים וליהנות מחוף רחצה נעים ונוח.

נעלה במדרגות אל המצוק ונחבור שוב אל שביל המצוק ודרכו נשוב אל השער הכנעני ואל חניית כלי הרכב.

צילומים: ליעד כהן – רשות הטבע והגנים

בשיתוף פעולה עם אתר 929