מבט אל השמש - בעקבות תהילים פרק קמ'ח

שם כתב: ד"ר דרור בן-יוסף, ממונה מורשת מחוז צפון, רשות הטבע והגנים 17.09.2017

מה מחפש הליוס – אל השמש – בבתי כנסת בתקופת חז"ל? וגם – הזמנה לטיול בגן לאומי חמת טבריה

פרט מפסיפס  בית הכנסת בגן לאומי חמת טבריה צילם שי אשכנזי פרט מפסיפס בית הכנסת בגן לאומי חמת טבריה צילם שי אשכנזי

הַלְלוּהו שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר (תהילים קמח)

עיסוק המקרא בשמים ובארץ נודע כבר מסיפורי ספר בראשית. עוצמת השמים היוותה השראה עמוקה לעוצמת האל ולקטנותו של האדם.

הפסוק "הַלְלוּהו שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר" (תהילים קמח, ג) זכה להתייחסות במדרש תהילים (קמ"ח, א). הפרשנים הלכו צעד נוסף קדימה וקשרו בין השמש והירח לבין גדולי האומה, ככתוב: "הללו שמש וירח" – ומי הן שמש וירח? האבות והאמהות, שהן משולות בשמש ובירח… "הללו כל כוכבי אור" – ומי הן כוכבי אור? אלו הצדיקים… מכאן אתה למד שכל אחד יש לו כוכב (=מזל) בשמים ולפי מעשיו כוכבו מאיר.

מחקר בתי הכנסת בארץ-ישראל זוכה בשנים האחרונות לתנופה מחודשת עם גילויים של כ-180 בתי כנסת ברחבי הארץ – מתקופת המשנה והתלמוד – רובם בגליל. מבין כלל בתי הכנסת, בשבעה בלבד נחשפה רצפת פסיפס הכוללת תיאור של גלגל מזלות שבמרכזו אל השמש (הליוס), 12 מזלות ו-4 עונות השנה. בתי הכנסת הם: חמת טבריה, ציפורי, עוספיא, בית אלפא, חוקוק וסוסיא.

גילויו הגראפי של הליוס אל השמש במרכז בתי הכנסת גרם לתמיהה וויכוח בקרב החוקרים שעמדו נבוכים אל מול הממצא הלא שגרתי. דבר אחד בטוח, מדובר בגישות שונות ביהדות ארץ-ישראל שכללו גם זרמים פלורליסטים שלא חשו כל איום ביצירת דמויות גראפיות במבנה הקדוש להן ביותר.

עדות להכשרת הסצנה הכוללת את הליוס, גלגל המזלות ועונות השנה עולה דווקא ממדרש לפסוק משיר השירים: "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" (ג, ט-י). במדרש מדבר רבה (יב, ד) נכתב: "מרכבו ארגמן" – זה השמש, שהוא נתון למעלה והוא רוכב במרכבה ומאיר לעולם… ומכוח השמש הגשמים יורדים, ומכוח השמש הארץ מעלה פרות. ולכן קראו לו ארגמן, שיצרו הקדוש ברוך הוא לארוג מן (=מזון בני-ישראל במדבר) לבריות – ואין מן אלא פרות ומזונות.

מדרשי חז"ל מספקים לנו צוהר לעולמם של חכמים ביחס לגרמי שמים, גדולי האומה והאל האחד. ה' נתפס כשמש הגדולה המושלת בגלקסיה וכמקור החיים על-פני כדור הארץ המשפיע על התנובה והחקלאות. האדם הקטן יכול גם הוא להשפיע על גרמי השמים, שלפי מעשיו והתנהגותו כך כוכבו מאיר.

נצא יחד לסיור בבית הכנסת העתיק של גן לאומי חמת טבריה.

פסיפס גלגל המזלות בגן לאומי חמת טבריה צילום ראובן ריבן

הצעה לטיול : גן לאומי חמת טבריה

בגן לאומי חמת טבריה מוצג לראווה אחד הפסיפסים המרהיבים ביותר של בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל, ובמרכזו – גלגל המזלות. באתר נובעים המעיינות החמים של חמת טבריה ויש בו מבנה חמאם תורכי מהמאה ה-18, שהשתמר להפליא.

כיצד להגיע: גן לאומי חמת טבריה נמצא לחופה המערבי של הכנרת בכניסה הדרומית לעיר טבריה ליד "חמי טבריה" . הכניסה לגן מכביש 90, בין סימני ק"מ 412-413

משך הסיור: 30 – 60 דקות

עונה מומלצת: כל השנה.

הדרכות למשפחות ובודדים בסופי שבוע ובחגים על ידי מתנדבי גן קהילה בין השעות: 10.00 – 13.00

נשים את פעמינו אל בית הכנסת העתיק , השוכן בתוך מבנה ממוזג, מוקף קירות זכוכית המשקיפים על הנוף הנפלא.

בית הכנסת נמצא בתחומי העיר העתיקה חמת טבריה, סמוך לחומה הדרומית ולשער העיר. הוא נבנה שלוש פעמים: בית הכנסת הראשון נוסד בשנת 230 לספירה בערך, על שרידיו של מבנה ציבורי קדום. הוא חרב במאה ה-3 ככל הנראה, ונותרה ממנו פיסת פסיפס קטנה. היא מוצגת בקצהו הדרומי של הפסיפס המרכזי ובמפלס נמוך מעט ממנו.

בית הכנסת השני התקיים במאות ה-3 וה-4 לספירה ונותרה ממנו רצפת פסיפס מפוארת, מהקדומות שהתגלו בבתי כנסת בארץ. הפסיפס מחולק לשלושה סְפִינִים ("שטיחים"): בספין הצפוני מצוירים שני אריות וביניהם תשע כתובות הנצחה ביוונית לתורמים; בספין המרכזי מצויר גלגל מזלות מרהיב המקיף את דמותו של הליוס, אל השמש; ובספין הדרומי מצוירים ארון קודש וסמלים יהודיים כגון שתי מנורות של שבעה קנים, שופר ולולב.

בארבע פינות הפסיפס מתוארות דמויות ארבע נשים המסמלות את עונות השנה. יבולים חקלאיים ופריטי לבוש מעידים על עונות השנה. באחת הכתובות מוזכר שמו של אדם בשם סוורוס, שגדל בביתם של "הנשיאים המהוללים". יש המכנים את בית הכנסת הזה על שמו – בית הכנסת של סוורוס.

אל השמש במרכז הפסיפס ודמויות עירומות של גברים במזלות מאזניים ודלי מעוררים תהיות. מה לכל אלה ולבית כנסת? ציורים דומים נמצאו גם בבתי כנסת אחרים, למשל בבית אלפא. בולט מאוד גם ריבוי השמות היווניים הנזכרים בכתובות. נראה כי תופעות אלו מרמזות שהיהדות חשה עצמה בטוחה דיה ולא חששה שיהיה בהן כדי לאיים על מעמדה.

בית הכנסת של סוורוס חרב כנראה ברעש אדמה בראשית המאה ה-5. על הריסותיו נבנה מבנה גדול יותר ובו אולם ששני טורי עמודים מחלקים אותו לשלושה מרחבים. בקצה הדרומי, מאחורי הסככה, נראית גומחת התפילה המעוגלת למחצה. בית כנסת זה תפקד עד המאה ה-11 בשינויים מעטים.

מכאן נמשיך לפינות החמד הנוספות בגן הלאומי – מי המעיין החמים, בריכת השכשוך ומוזיאון חמאם סולימן – חמאם תורכי מהמאה ה-18 שהשתמר להפליא.

בשיתוף פעולה עם אתר 929​