מבצע סרקופג

05.01.2017

שלושה ארונות קבורה עתיקים מהתקופה הרומית שנסחפו בגשם העז הועברו במבצע מיוחד לגן לאומי ארבל

מבצע העברת הסרקופגים למקומם החדש בגן לאומי ארבל. צילום: דר דרור בן-יוסף, רשות הטבע הגנים. מבצע העברת הסרקופגים למקומם החדש בגן לאומי ארבל. צילום: ד"ר דרור בן-יוסף, רשות הטבע הגנים.

הגשמים העזים של הימים האחרונים לא פסחו גם על העתיקות בארבל וגרמו לסחיפת שלושה סרקופגים (ארונות קבורה עתיקים) בני התקופה הרומית ממורדות מצוק הארבל לעבר כביש 90 בסמוך לצומת מגדל.

עם זיהוי סחיפתם, ומתוך חשש כבד לשוד עתיקות מידי שעלול להתרחש, נוצר קשר מידי ומהיר בין ד"ר אליעזר שטרן, מנהל מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות, ויאיר עמיצור מפקח העתיקות באזור, ובין עובדי גן לאומי ושמורת הטבע ארבל, בניהולו של אסף דורי וד"ר דרור בן-יוסף, ממונה מורשת במחוז צפון של רשות הטבע והגנים. בהתייעצות מהירה עם תחום אוצרות ברשות העתיקות הוחלט לצאת למבצע מהיר לתוך הלילה, להעברתם למבואת גן לאומי ארבל. ההחלטה להעביר את הסרקופגים נעשתה מתוך הבנה ששם יישמרו באופן טוב יותר ויוצגו באופן נגיש יותר לציבור הרחב.

במסגרת המבצע המהיר, סגרה משטרת ישראל לפרקים את כביש 90 על מנת לאפשר את העמסת ארונות הקבורה למשאיות באמצעות מנופים, ולהעברתם בצורה בטוחה למקום החדש בגן לאומי ארבל.

לדברי ד"ר דרור בן-יוסף, ממונה מורשת במחוז צפון של רשות הטבע והגנים, שהיה בין מובילי המבצע, "הסרקופגים הם למעשה ארונות קבורה עשויים אבן גיר קשה, הבנויים מתיבה וממכסה במשקל כולל של כטון וחצי כל אחד. הכינוי 'סרקופג' מקורו בשפה היוונית ופירושו "אוכל בשר", כלומר הקבר אוכל את בשרו של הנקבר עד אשר נותרות ממנו רק העצמות". בן יוסף מוסיף כי "שיטת הקבורה בסרקופגים רווחה בארץ ישראל, בעיקר בתקופה הרומית, ונודעה אף בקרב יהודים שנהגו לקבור בשיטה זו לצד שיטת ליקוט העצמות. העיטורים המופיעים על גבי הסרקופגים שנסחפו כוללים ורדות, שערי מקדש ו'טבלת אוזניים' מאפיינים אף הם את מנהגי התקופה הרומית".

לדברי ד"ר אליעזר שטרן, ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות, "פעולה זו משקפת את מדיניות רשות העתיקות לחשוף את עתיקות הארץ ומורשתה בצורה מיטבית ונגישה לקהל הרחב. הסרקופגים העתיקים יוצגו כעת באופן הראוי להם, בגן לאומי ארבל".

את מצוק הארבל, שנוצר כתוצאה מהשבר הסורי אפריקני ושברים נוספים והינו חלק משמורת טבע ארבל, ניתן לזהות ממרחקים. על במת המצוק יש שלל תצפיות מרהיבות לעבר הכינרת, הגולן, הגליל התחתון והגליל העליון. במקום נתגלו שרידים מרשימים של התיישבות קדומה הכוללים מערות מסתור, בית כנסת, מצודה, קברים ועוד. בין דפי ההיסטוריה ייזכר הארבל כמקום בו הסתתרו קנאי הגליל היהודים בעת מלחמתם בהורדוס וכאחד מקיני ההתנגדות היהודית לרומא בעת המרד הגדול. בארבל פעל ניתאי הארבלי, ממנהיגי העם בתקופה הרומית, אשר תבע את המשפט האלמותי: "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתייאש מן הפורענות".

סיורים מודרכים בעקבות הסרקופגים בארבל יתקיימו בשבת 14.1.2017 למידע נוסף הקישו כאן